הסכסוך הישראלי-ערבי הנו סכסוך ארוך שנים, שתחילתו בין יהודים לפלסטינים בארץ ישראל המנדטורית, הפך במהלך השנים לסכסוך בין מדינתי בין מדינות ערב לישראל ובעשורים האחרונים, השתנה לכדי עימות ישראלי-פלסטיני בקנה מידה מקומי יותר, בעל אופי של לחימה בטרור. ככלל, הסכסוך נסוב על השליטה בארץ, כטריטוריה ששתי התנועות הלאומיות מזהות כמולדתן, וכן על ההנחה שזהות לאומית אחת שוללת את קיום השנייה ואת מאפייניה הדתיים והתרבותיים, הנתפסים כמנוגדים וסותרים (בר-טל,2007; נץ-צנגוט, 2013).
עבודת מחקר זו מתמקדת בלאומיות דתית שהנה נקודת המפגש בין לאומיות, שהנה שאיפתו של עם להגדרה עצמית באמצעות ביסוס ממשל ומדינה (לביא, 2011) לבין דת, שהנה מערכת האמונות הרוחניות והמוסריות של הפרט והחברה אליה הוא שייך, תוך שימוש בסמלים וטקסים המעניקים משמעות ותכלית (Caputo, 2013). לאומיות דתית מניחה זהות דתית בין הפרטים השייכים ללאום וכן, היסטוריה, מנהגים ותרבות משותפת שהאחרונים חולקים במדינה המשותפת (יעקובסון ורובינשטיין, 2003). במקרים בהם, אין חפיפה בין זהויות אלו או קיים מאבק בין זהויות דתיות שונות במרחב אזרחי אחד יכול להתפתח מאבק על גבולות האומה. כך, אחת ההשלכות המרכזיות מהמפגש בין לאומיות ודת הנה התפרצות של מהפכות ומהומות (רודד, 2011).
עבודת מחקר זו מציבה את האינתיפאדה השלישית בישראל, שהתקיימה 2015, כמקרה בוחן ושואלת האם היא מדגימה ייצוג של לאומיות דתית המסמנת את הזדהותם של ערביי ישראל עם הפלסטינים בשטחים. שאלה זו תבחן באמצעות סקירה ומיפוי של הספרות התיאורטית והמחקרית בתחום, תוך התייחסות לאופן ביטויים במקרה הבוחן האמור.
לשם כך, מופו ונותחו מאמרים ומחקרים מרכזיים בתחום של לאומיות ודת, ולאחר מכן יושמו על מאפייניה של האינתיפאדה והתנהגות ערביי ישראל שהצטרפו אליה.
לאומיות דתית, שהנה בין היתר, שאיפתו של עם להגדרה עצמית על ידי ביסוס ממשל ומדינה (לביא, 2011) באמצעות השענות על מערכת האמונות הדתיות של החברה ותוך שימוש בסמלים וטקסים (Caputo, 2013) נמצאה כמאפיינת את האינתיפאדה השלישית וכי ערביי ישראל, הצטרפו להתקוממות כתוצאה ממניע דתי, הוא ההגנה על מסגר אל אקצה, כחלק מפעולת מחאה לאומית נגד מדינת ישראל. ניתן לראות כי ניכור ואי הזדהות של ערביי ישראל עם הסמלים הדתיים של מדינת ישראל המייצגים את המורשת היהודית תרמו לביסוס הלאומיות הדתית שלהם, להעלאת המוטיבציה שלהם להשתתף באינתיפאדה והזדהותם עם ערביי השטחים.
הלאומיות הדתית של ערביי ישראל משמעותית מאוד עבורם מאחר והדת מגלמת עבורם מרחב מאחד, מגבש ואף נותן להם משמעות בדמות של יעדים קבוצתיים הן ברמה האידיאולוגית והן ברמת תוכנית הפעולה הפוליטית. הלאומיות הדתית מגדירה אותם בהיעדר מקור להזדהות ותחושת שייכות במדינה בה הם מתגוררים והם מבטאים אותה באמצעים אלימים בדמות מחאה, הפגנות, שביתות ופעולות טרור.
לסיכום וכמענה על שאלת המחקר ניתן להסיק כי ערביי ישראל מזדהים מאוד עם הפלסטינים בשטחים וכי הזדהותם עונה על המאפיינים של לאומיות-דתית.