על פי הרוזן קונדרסה קיים אי צדק כללי בזכויות הטבעיות של הנשים בצרפת. למרות המחוקקים והפילוסופים שעמלו לבסס את החוק והזכויות של המין האנושי כבסיס למוסדות הפוליטיים לנשים אין הכרה שמעוגנת בחוק ככלל האזרחים.
כאשר המהפכה חורטת על דגלה את עקרון שוויון הזכויות ומנגד מתעלמת מציבור המין הנשי ומסרבת לאפשר לו לבחור ולהצביע כפי שראוי, ישנה סתירה ברורה בין ביטול המעמדות וקביעת שוויון הזכויות במדינה לכלל האזרחים כשמתעלמים לחלוטין מהציבור הנשי ואינו מעניקים לו את הזכויות המגיעות לו בחוק.
ישנה סברה כי נשים הן יצור לא הגיוני המונע מרגש למרות היותן אינטליגנטיות, קונדרסה טען כי הנחה זו שגויה וכי נשים פשוט חושבות אחרת ומונעות מהגיון שלהן. בשונה מגברים שהתקבלו בחברה כחושבים בצורה מחושבת ושקולה, נשים נאלצות לחשוב בצורה שונה גם האינטרסים שלהם מנוגדים לחוק.
במידה הגיונית נשים מכוונות את חייהן למטרות שונות, עוד טוען הרוזן קונדרסה, כי אם שוללים את הזכויות של הנשים כי הן אינן חושבות בהגיון, יש לשלול זכויות מאותם מגזרים כאלה ואחרים שלא למדו או נהנו מן הנאורות אלא עבדו בעבודות כפיים ולכן גם הם אינם חושבים בהגיון.