עבודה סמינריונית בעלת 50 דפים, מושקעת ומעניינת מאוד.
חקרתי את המשמעות שמעניקות נשים אתיופיות בנות הדור השני למנהגי הנידה והלידה בעדה האתיופית.
מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון את המשמעות שמעניקות נשים אתיופיות בנות הדור השני למנהגי הנידה והלידה בחייהן. המחקר נערך במתודה האיכותנית-נרטיבית וכלל ארבע נשים בנות דור שני לקהילה האתיופית בישראל. כלי המחקר כלל ראיון מובנה למחצה ובמסגרת המחקר נשמרו כל כללי האתיקה המחקרית.
מהמחקר עלו מספר ממצאים מרכזיים:
הממצא הראשון שעלה מהמחקר עסק במעמדה של האישה בת העדה האתיופית בארץ ישראל מבחינה חברתית, אישית ומשפחתית לתפיסתן של נשות דור שני. באתיופיה מעמדן של נשים היה נחות משל הגבר והן השתייכו לספירה הביתית בלבד, נישאו בגיל הילדות וקיבלו מכות חינוכיות כחלק מהתרבות הכללית והיחס כלפי נשים
הממצא השני שעלה מהמחקר עסק במערכת יחסי הגומלין של נשות דור שני בחברה האתיופית עם המשפחה המורחבת ועם החברה הישראלית. נראה כי קיים שיח של כבוד כלפי הורים בחברה האתיופית ביחס לכיבוד המסורת האתיופית ואורח החיים הדתי.
הממצא השלישי שעלה מהמחקר עסק במשמעות שמעניקות נשות דור שני מהקהילה האתיופית למנהגי הנידה והלידה בקרבן. מהמחקר עולה כי הקהילה האתיופית בגולה עסקה במיניותה ובתפקידה המסורתי של האישה עוד מילדותה, כאשר נהגו לחתן ילדות בהגיען לגיל 10 וללמדן את דיני הנידה והלידה לאחר הדימום הראשון (לעיתים בגיל 12-13 שנים).