עבודה על ראשית הציונות וההתנגדות לה, העונה על שלוש שאלות בנושא חיבת ציון, זרמים בתנועה הציונית ועמדות דתיות כלפיה. החלק הראשון מנתח, בהסתמך על מאמרו של אהוד לוז, את שיתוף הפעולה והמתחים בין רבנים למשכילים בתקופת חיבת ציון, ובכלל זה המחלוקות על חינוך, תרבות ושמיטה.

החלק השני משווה בין הציונות הפוליטית של הרצל לבין הציונות התרבותית של אחד העם: מהי הבעיה היהודית, כיצד יש לפעול ואיזו חברה יהודית יש לבנות. החלק האחרון מסביר מדוע חוגים אורתודוקסיים במזרח אירופה וחוגים ליברליים ורפורמיים במערב אירופה התנגדו לציונות מטעמים שונים.