ממ"ן 12- הקולנוע הפלסטיני
חלק א'
 שאלה 1:
א) בסרט שביל החלב המוח'תאר מוצג בסצנה המדוברת, כאדם המנצל את המעמדו. במקום שהוא שישרת בתפקידו כמי שאמון על הנהגת בני הכפר, שאמור לדאוג ולטפל בהם הוא רואה את התפקיד שלו כמעליהם, וכמי שמקבל מהם ולא נותן להם. במבע הקולנועי שמחזק ומבליט את התנהלותו הוא בכך שהכניסה הראשונה שלו לפריים מופיעה, היא מעבר חד מתמונה שבה רואים עדר עיזים מצופפים המכסים כמעט את הפריים כולו, ההולכים יחדיו ללא שום סממני זיהוי ייחודים לפרטים עצמם, המצויים במורד אותו השביל המכונה "שביל החלב". המעבר החד הוא לפריים שבוא רואים את המוח'תאר לראשונה בסרט, והוא נראה כמי שהיה מצוי במעלה השביל ושכעת הוא בדרכו אל בבני הכפר הפשוטים, הנחותים, הלא חשובים- האלה המקבילים לעדר העיזים, שאינם ייחודיים באופן זה או אחר האחד מהשני. הם ההולכים כצאן אחר המוביל/ הרועה/ המנהיג שלהם, אי אפשר לזהות את הפרטים כיחידים, אלא הם נראים כמקשה אחת בעלת גוון צבע כמעט כאילו אחיד של המון פריטים שהתערבבות זה עם זה כך שלא ניתן להבחין בצבעו של הפרט בתוכו . זאת בניגוד למוח'תאר, ייחודיות בולטת באמצעות המעבר החד מפריים המלא בפרטים שלא ניתן לזהות את צבעו הייחודי של הפרטים בו לפריים אשר בו המוח'תאר, לבוש בבגד שצבעו החום בולט על רקע הסביבה הכמעט נקייה מדמויות ופריטים- המוח'תאר נדמה כאילו הוא מואר/בוהק/בולט בשל ניגודיות הצבעים שבין לבושו על רקע התמונה המוארת. למין הפריים הראשון, דמותו של המוח'תאר נמצאת במרכז הפריים והמצלמה ממשיכה ללוות אותו בעודו נשאר תמיד במרכז, הפוקוס נמצא עליו, חולפים על פניו אנשים ומברכים אותו לשלום/לבוקר טוב- הם לא פוקוס.
ככל שהמוח'תאר ממשיך במורד השביל, הוא אט אט מפנה את גבו "אלינו הצופים". אם במעלה השביל ראינו את המוח'תאר במלואו הדרו תפארתו ומאור פניו גלוי לעיני כל (כל המברכים שבדרך ולעיניו של הצופה) כאל אדם אשר עיינים נישאות אליו בהדרת כבוד, בעל כוח, ומעמד רב. כאשר הוא כבר למטה, הוא עדיין במרכז הפריימים אך פניו לא חשופות אלינו, זווית זו של דמותו מבטאת שהיא מנסה להסתיר דב

 שאלה 2:
השאלות הבאות מתייחסות לייצוג השים בסרטים שוים.
א) בסרט עוצר בסינקוונס המדובר, אום ראג'י וכלתה הודא נמצאות במטבח. הנשים בסרט (בניגוד לאבות) כל הזמן נמצאות בתנועה, כל הזמן בעשייה. דמויות הנשים שהן עושות בלי סוף, מכבסות, מכינות אוכל- זה מוצג בסרט כמאבק של הישרדות. הצומוד- מאבק פסיבי, שהוא למעשה מאבק שאינו מתרחש בשדה הקרב אלא בעצם הישרדות והיצמדות לבית. בקטע הזה, בולטת מאוד שהנשים לא רק צריכות לעבוד כדי להכין אוכל אלא הן ממש עסוקות בלדאוג ומחשבות את פעולותיהן, על מנת שיהיה מספיק אוכל ולהבטיח את ההישרדות של בני הבית באמצעות העשייה שלהן. הנשים הן למעשה מדוכאות פעמיים- פעם אחת דיכוי לאומי בידי הישראלים ודיכוי נוסף על בסיס מגדרי, שמגביל אותן בגלל שהן נשים. מסגור הנשים במטבח כדי להמחיש את ההגבלה.

ב) בסרט שביל החלב, בקטע הראשון- בתחילת הקטע המצלמה ראשית מתמקדת במדפים העמוסים ספרים ואט אט יורדת מטה לדמותו של המורה אחמד שיושב וכותב מתכתב …. הספרים למעשה מייצגים את אחמד ואת הערכים … אשתו נכנסת לתוך החדר ושואלת אותו האם סיים את כתיבת המכתב ומגישה לו קפה. היא שואלת