למגפת הקורונה השפעות מרחיקות לכת גם בתחום התפקודי והרגשי. ממחקרים קודמים עולה כי קיים קשר בין איכות שינה ירודה לבדידות והסתגלות חברתית. בנוסף, מחקרים מראים כי אנשים הנמצאים בזוגיות מראים רמות נמוכות יותר של בדידות, ועיסוק בפעילות גופנית קשור להסתגלות חברתית גבוהה יותר ולתחושת בדידות נמוכה יותר. על בסיס ממצאים אלו מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון לאחר המגיפה, את הקשר בין איכות שינה, רמת הבדידות והסתגלות חברתית (משפחתית ופנאי) לבין זוגיות ולראות האם קשרים אלו מתבטאים באופן שונה בין אנשים העוסקים בספורט לבין אנשים שאינם עוסקים בספורט. במחקר השתתפו 98 נבדקים אשר ענו על שאלוני דיווח עצמי שמדדו איכות השינה, תחושת בדידות רמת ההסתגלות החברתית. חושב מתאם פירסון לחישוב המתאמים בין המשתנים, כמו כן בוצע ניתוח רגרסיה מרובה לניבוי איכות השינה וניתוח שונות דו כיוונית לבדיקת אפקט עיקרי ואינטראקציה בין המשתנים. מתוצאות המחקר עולה כי איכות שינה גרועה נמצאת במתאם עם בדידות גבוהה והסתגלות חברתית נמוכה וכן להפך. בנוסף נמצא כי איכות השינה הייתה טובה יותר בקרב העוסקים בספורט לעומת אלה שאינם עוסקים בספורט, אך לעיסוק בספורט לא היה קשר לבדידות והסתגלות חברתית. עוד נמצא כי בהשוואה למשתתפים שלא נמצאים בזוגיות, תחושת הבדידות הייתה נמוכה יותר ורמת הסתגלות חברתית- משפחתית הייתה גבוה יותר, אך בניגוד להשערת המחקר לא נמצאו הבדלים באיכות השינה ובהסתגלות של פעילות חברתית ופנאי בין קבוצות אלו. לבסוף נמצא כי ישנה אינטראקציה של המשתנים זוגיות ועיסוק בספורט עבור הסתגלות חברתית משפחתית ואיכות שינה אך לא עבור בדידות והסתגלות פעילות חברתית פנאי. מומלץ שמחקרי המשך ירחיבו את המחקר על מגזרים נוספים ועל ההבדל בין המינים.
פרקים:
תקציר 3
מבוא 4
איכות שינה 4
בדידות 6
הסתגלות חברתית 7
עיסוק בספורט 9
זוגיות 11
שיטה 14
משתתפים 14
כלים 14
שאלון דמוגרפי 15
שאלון בדידות 15
שאלון הסתגלות חברתית 16
שאלון שינה 16
הליך 16
תוצאות 17
דיון 25