תשובה לשאלה 1א:
בתחילת המאה העשרים אנשים עסוקים בשאלה מה בדיוק קורה עם עליית התאגידים החדשים ועם גידול במספר האנשים שמצטרפים למעמד הפועלים בארצות הברית. ההליך מתחיל בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים ומשנה את פניה של החברה האמריקאית. במחצית השניה של המאה התשע עשרה עברה ארצות הברית מחברה חקלאית לחברה תעשייתית. החלה פעילות כלכלית מואצת כתוצאה ממלחמת האזרחים ומהתפשטות מערבה. כל זה חולל תמורות כלכליות וחברתיות ויצר הצטברות של הון גידול בטכנולוגיה עד שבשנת 1870 43% מכלכלת ארה"ב הייתה מתעשייה ובשנת 1900 65%. דבר נוסף שהשפיע על המשק הייתה הנשיאות הרפובליקנית שהייתה בתקופה זאת. תפיסתם הכלכלית הייתה שיש להתבסס על בעלי ההון והאמינו שיש לרכז את רוב ההון בידי מספר קטן של אנשים ושהממשל לא צריך להתערב במשק וכל זאת כדי להאיץ את הפעילות במשק. התוצאה לנ"ל הייתה שהשכבות החלשות סבלו מאבטלה ומפשיעה ובעלי ההון נהנו מעושר אדיר. היה גם היווצרות זריזה של מעמד הפועלים שהתחלקה לפועלים מקצועיים שהם בעצם ילידי ארה"ב או ותיקים שנהנו מתנאים טובים והיו מאוגדים באיגודים מקצועיים ובאיגוד הארצי. לעומתם היו הפועלים הבלתי מקצועיים או מקצועיים למחצה שהם היו מהגרים חדשים שהגיעו ברובם חסרי כל והסכימו לקבל כל עבודה והיו בסולם החברתי – בתחתית. עקרונות החרות עמדו במבחן באותה תקופה. היו הרבה עניים באותה תקופה וההסתכלו עליהם הייתה שעני או מובטל אשם במצבו ואם השלטונות יסייעו זה דבר שלילי ועלול לגרום לחוסר מוטיבציה לצאת לעבוד ותלות במדינה. עקב השפלות מצד הממסד בוועדות לקבל סיוע, הרבה נמנעו מלבקש וקבלו סיוע מארגוני צדקה. כדי לשרוד אין להיות עול על החברה וסיוע לאדם אחד פירושו לפגוע או לקחת מאדם אחר – זאת הייתה תפיסת הממשל הדרוויניזם החברתי. דרוויניזם חברתי זהו מושג שנולד בסוף המאה התשע עשרה בעקבות התאוריות של צ'רלס דרווין כפי שבאה לידי ביטוי בספרו "מוצא המינים" שמתפרסם בבריטניה בשנת 1859. סוציולוג בשם הרבט ספנסר שפועל בתקופת דרווין לוקח עקרונות דרווין ותורם משלו לפיתוח השיח לתחומי החברה האנושית. אנשים כמוהו מכונים בשם דרוויניסטים חברתי. התאוריה של הדרוויניזם החברתי משגשגת לה בארצות הברית בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים. אנשים דוגלים בה ומקדשים את הקפיטליזם הקיצוני. אנשי הדרווניזם החברתי אומרים, אנו לא צריכים לבוא בטענה כאשר אנשי עסקים או תייקונים כשהם דורסים כל מי שעומד בדרכם ועושים לביתם ומרווחים מליונים ללא לחשוב כלל על טובתם של אנשים אחרים בחברה שלהם, אלו חוקי הטבע כשם שמובן מדוע לביאה דורסת אנטילופה צעירה ומביאה לגוריה. המחשבה זאת היא הופכית לפרוגרסיבית החברתית שמדברת על סולידריות אחריות מצד העשירים לעניים ועל כך שהממשלה צריכה לדאוג לכל חלקי החברה ולא לפתח את האנשים שמצליחים בה מבחינה כלכלית. הפרוגרסיבית אומרים שהממשלה צריכה לספק רשת ביטחון לכל אותם אנשים שעד אתמול היו חוואים איכרים עצמאיים ופתאום הופכים להיות שכירים ואין להם הגנה. התנועה הפרוגרסיבית מוצאת את הביטוי שלה בפוליטיקה ובאקדמיה ובתחומי הרוח הנרחבים של ארצות הברית. המסר המרכזי שלה שהממשלה הפדרלית חייבת להיות מעורבת ולספק בלמים אל מול הקפיטליזם הקיצוני. היו גם איגודי העובדים שבקשו ליזום חקיקה סוציאלית. המעסיקים והמדינה התנגדו לקיצורי יום עבודה וקביעת שכר מינימום. כאשר בקשו לשבות השתילו עובדים סמויים למניעת שביתות והמדינה גם התנגדה לשביתות, הוצאו צווי מעצר ושופטי בית המשפט פירשו את החוק שאמור לדאוג לזכויות הפרט באופן שכל התארגנות פועלים הוכרזה כבלתי חוקית. ראשי הארגונים רצו לדאוג לכולם ברם היה קשה כנגד הממסד והמעסיקים. כך שהמעסיקים מאינטרס אישי החלו להעסיק מהגרים בלתי מקצועיים למפעלים וכך נוצרה הפעילות הגזענית למניעת הגירה חדשה כי זה השפיע על העובדים המקצועיים. כך נוצב דומה לדרוויניזם בנקודה של דחיקת הפרט החלש, כלומר ראשי האיגודים המקצועיים באו בטעונים כלכליים שהמטרה במניעת הגירה חדשה היא לצמצם אבטלה ולשפר את תנאי העבודה ברם לטיעונים התלוו טיעונים אתניים, שיש שוני בין המהגרים של פעם להיום. החדשים חיוביים והחדשים שליליים כלומר האחרונים באו מחברות עם נורמות ומנהגים נחשלים. המהגרים החדשים יהרסו את הדמוקרטיה ואת רמת החיים באמריקה כלומר האשימו את