השאלה: מה היו המאפיינים השונים של הקיבוצים היהודיים בצרפת ערב המהפכה? מבחינת מוצא, אזור מחיה, היקף מספרי, מעמד משפטי, דפוסים כלליים יחסים עם הסביבה , הנהגה ולשון. סכמו בדיון שלכם את יחסיהם של הקיבוצים היהודיים השונים ביננם לבין עצמם?
עם פרוץ המהפכה הצרפתית התגוררו בצרפת 40,000 יהודים.כ-35,000מהם, "האשכנזים", היו הקהילה הגדולה ביותר בצרפת והתגוררו במחוז הכפרי אלזס-לורן שבצפון מזרח צרפת ובגבול גרמניה.כ – 5,000 יהודים התגוררו בדרום צרפת ובעיר בורדו, רובם ככולם פורטוגזים מצאצאי האנוסים. נראה שלא היה שום קשר בין שתי הקהילות וסופר המסעות היהודי יצחק דה פינטו כתב באותה התקופה ביומנו: "יהודי פורטוגלי מבורדו ויהודי גרמני ממץ נראים כשני בני אנוש שונים לגמרי".
שאלה מס. 2 = קרא את תזכיר האסיפה הלאומית מיום 28 בינואר 1790…
לפנינו אם כן רשימת הדוברים בדיון כאשר בצמוד לדברי הנואם הבאנו את עיקר טיעוניו. הדובר שפתח את הדיון הבישוף של אוטאן, טאלייראן ונאם בשם ועדת החוקה של האסיפה. לדבריו, נשלח ייפוי כוח ממאתיים וחמש עשרה משפחות יהודיות מבורדו לוועדה ואף יפוי כוח בשם משפחות מבאיוןואוויניון. לדעתם הדחייה בדיון בדרישותיהם ובמעמדם לא תפגע בהם עקב מעמדם המיוחד ולכן אין החלטה זן חלה…
עיקר נימוקיהם של התומכים ונציגי קהילת בורדו
אנשים שחיים יחד במדינה אחת ומוטלים עליהם יחד חובות כלפי החברה – צריכים גם ליהנות יחד מהגנתה של המדינה עליהם ומהזכויות שהיא נותנת.בכל מדינה יש רק שני סוגי נוכחים – אזרחים וזרים.
שאלה – 3 ועידת מאלזארב– האב גרגואר והיהודים
וועדת מאלאזרב-
בשנת 1787 פרסם המלך לואי ה-16 צו שבישר שינוי מהותי במעמדם של הנתינים הלא-קתולים בצרפת, ובמיוחד במעמדם של מיליון הפרוטסטנטים שחיו בצרפת. כך הפכה ישיבתם של הפרוטסטנטים לראשונה בצרפת לחוקית משום שבשנת 1685 היא הייתה בלתי חוקית.