יהודים בעידן של תמורות 2021
קורס 10204 , ממ"ן 14 , ציון 90
ממ"ן
העבודה עוסקת בקלרמון טונר ותהליך מתן הזכויות ליהודים ודברי מיכאל גרץ העוסק בהשכלה ובמהפיכה בראי היהודים.
העבודות בקורס: מבחן, _טרם_נקבע_, סיכום, ממ"ן 11, ממ"ן 12, ממ"ן 13, ממ"ן 14, ממ"ן 15, ממ"ן 16,
העבודה עוסקת בקלרמון טונר ותהליך מתן הזכויות ליהודים ודברי מיכאל גרץ העוסק בהשכלה ובמהפיכה בראי היהודים.
העבודה עוסקת בהתפתחותה של האורתודוכסיה על פי מאמרו של סאמט, מבשרי ההשכלה על פי מאמרו של עמנואל אטקס, בנושא המאבק בתוך קהילת וילנה בין נאמני המסורת לבין המשכילים על פי מאמרו של עמנואל אטקס.
מטלה זו עוסקת בהשוואה של תהליכי המודרניזציה שחלו בקרב יהודי תוניסיה ועירק. בהתייחס למגוון נושאים כגון: הרכב הקהילות, פעילות כי"ח, תגובות הרבנים, אופי הסביבה ואופי המודרניזציה.
בחינה עוסקת ב"יהודי החצר" במדינה האבסולוטית, תמונת העתיד על פי משה מנדלסון ביחסי יהודים וגויים, מוסדות הדת והמצוות.
השאלה: מה היו המאפיינים השונים של הקיבוצים היהודיים בצרפת ערב המהפכה? מבחינת מוצא, אזור מחיה, היקף מספרי, מעמד משפטי, דפוסים כלליים יחסים עם הסביבה , הנהגה ולשון. סכמו בדיון שלכם את יחסיהם של הקיבוצים היהודיים השונים ביננם לבין עצמם? עם פרוץ המהפכה הצרפתית התגוררו בצרפת 40,000 יהודים.כ-35,000מהם, "האשכנזים", היו הקהילה הגדולה ביותר בצרפת והתגוררו במחוז […]
ממן 15 – פרקים בתולדות האורתודוקסיה שאלה 1 – צמיחת האורתודוכסיה כתגובה אקטיבי במהלך המאה ה 19 צמחה האורתודוקסיה באירופה על רקע עליית הזרם הרפורמי והתגברות השפעתו. ע"פ החוקר משה סמט, התפתחות זרם האורתודוקסיה היא שינוי אקטיבי ומודע לעצמו, מודע לאתגרי השינויים הדתיים והיה חלק מהפילוג המתעצם בחברה היהודית. שאלה 2 – על פי אטקס– […]
ממן 13 – מאפייני המדינה האבסוליטית שאלה מס. 1 א במה שונה כתב הסובלנות של הקיסר יוסף השני מכתב החסות הימי ביינימי? כתב הסובלנות של יוסף השני (1781) או צו הסובלנות, הוא סדרת צווים שהוציא קיסר האימפריה הרומית הקדושה, יוזף השני, בו הצטוו ממלאי התפקידים בחצרו לבצע רפורמות מקיפות בנושאי זכויות המיעוטים.הצו הגדיר מחדש את […]
ממ"נ 11 מספר קורס : 10204 שם הקורס :יהודים בעידן של תמורות שאלה 1 א. לצמצם את השוליים, ומספיק רווח 1.5 עיקרי דוקטרינת העד, לאוגוסטינוס, מגדירים את חיי היהודים בעולם הנוצרי מבחינה תאולוגית. דוקטרינת העד לאוגוסטינוס סברה שיהודים יהיו מושפלים ונחותים באופן תמידי ובה באותה מידה אין לפגוע בהם להרוג אותם ויהוו תזכורת תמידית כאות […]
ממ"נ 12 מספר קורס : 10204 שם הקורס :יהודים בעידן של תמורות לפי דעתי יהודי החצר לא היה טיפוס יהודי חדש אלא טיפוס ישן חדש שהתפתח בהמלך הזמן וכאן אסביר את הטענה: כבר מתקופת התנ"כ שמשו היהודים כיהודי חצר לדוגמה נוכל לראות את יוסף ששימש כשר המשקים שדאג לבני עמו, ומאז שמשו היהודים שהצליחו לעלות […]
ממ"נ 13 בציון של 93 מהו מדע? אפיוני המדע כפי שאנו מכירים אותו.? הוכחות, השערות, מחקרים/ניסויים, ידע אמפירי, הבנה, תפיסה. המדע הוא פרוייקט רציונלי של בני האדם, בנוסף עוסק בניבויים אותם ניתן לכמת לנתונים אמפיריים, דרך לחשב את התוצאה בהינתן תנאים מסוימים. תיאוריות מדעיות הנותנות לנו הסברים וכן שליטה בעולם ובתופעות סביבנו, והיכולת לשנות דברים […]
פריווילגיה של בישוף רודיגר (1084) הסברים: – לשים חומה כדי להגן על היהודים מהמון גס (נוצרים, האנשים הפשוטים), כי יהודים היו עשירים וגם עבדו ההבית באוצה צקופה (למשל תכשיטן, להגן מפני בזיזות. – מביאים את היהודים לאירופה מסיבות כלכליות , היה עוני נוראי באותה תקופה והנוצרים רצו להביא את היהודים, ללמוד מהם את מלאכתם, יהודים […]
מנהל עסקים/08/2009 ממן 12 שאלה 1 הרקע לשינויים במבואם של "הזמנים החדשים": באירופה מתחיל עידן חדש שמסיים את העידן הפיאודלי בו שלטה הקיסרות הרומית תחת נסיכויות, דוכסיות, ורוזנויות שכל אחת תבעה לעצמה זכות להתקיים תוך כדי מאבקים שהגיעו לשיאם ב"מלחמת שלושים השנה". במאות ה-16-17 של העת החדשה ממלכות מכוננות באופן ריבוני ובראשם עומד מלך או […]
ממ"ן 1 1 יהודים בעידן של תמורות תשובה לשאלה 1 כאשר אנו משווים בין מעמדם של היהודים בעולם הנוצרי לבין מעמדם בעולם המוסלמי אנו מסתכלים על מספר קריטריונים כגון: מעמדם המשפטי, יחס הדת המוסלמית/הנוצרית למהות היהדות (היבטים תיאולוגיים) חיי היומיום של היהודים בקהילתם, הנהגה, חינוך וכן היבטים של כלכה ומסחר והיחס לסביבה הנוכרית המקומית השלטת […]
הקורס: 10204 – יהודים בעידן של תמורות 6/10/2009 יחידה: 7-8, ממ"ן 13 תשובה לשאלה מס' 1 ישנם לא מעט היסטוריוגרפים אשר מזהים את תנועת ההשכלה כאירוע מכונן בחיי העם היהודי , כמעבר מהתקופה הישנה לתקופת "הזמנים החדשים" אנו ננסה לבחון את האמירה הזאת תוך כדי סקירה של תנועת ההשכלה הכללית […]
שאלה 1 יהודי החצר היוו את השכבה העלית מבחינת הריבוד החברתי של היהודים בפרוסיה בעת החדשה . הם שמשו כסוכניו של השליט ותפקידיהם היו בתחומים הבאים : * בתחום הכלכלי -הספקת מותרות לחצרות השליטים, הספקה חד פעמית או שוטפת של צרכי אספקה אחרים (מתבלינים עד לדברי לבוש), הספקת צורכי הצבא, אך גם עצם מימון […]
שאלה 1 : א. מעמדה של ההלוואה בריבית בעולם הנוצרי בימי הביניים הינו יחס משתנה: ניתן לראות ע"פ ספרה של שולמית שחר קבוצות שוליות בימי הביניים, כי ההלוואה בריבית נאסרה על הנוצרים. "הלוו ואל תצפו לתשלום יהי שכרכם רב" (פסוק מן הברית החדשה). דברים אלה מיוחסים לישו, והם פורשו כאיסור על נטילת ריבית והאיסור פותח […]
שאלה 1 : סעיף א: מנדלסון היה יהודי שומר מצוות, שהאמין ביהדות עפ"י דרכו והבנתו. הוא היה שונה מיהודים אחרים בכך שהתחבר לתרבות לא-יהודית בכדי לטפח את ידיעותיו, וקיים מגע עם נוכרים. מנדלסון מציב דוגמה של יהודי, שרוב פעילותו מכוונת להעשרת תרבותה של החברה הנוכרית (שמבחינתו היא "התרבות הכללית"), והוא מסופק וסימני שותפות וקירבה. הוא […]
שאלה 1 בין ההיסטוריונים היהודיים שתיארו את עידן התמורות בתולדות היהדות אפשר למצוא את: ה.צ.גרץ, שמעון דובנוב, בן ציון דינור, ר. מאהלר, שלום בארון וש. אטינגר. היסטוריונים אלו התייחסו למהות התמורה וכן גם למועד ראשיתה של התמורה. קיימים חילוקי דעות ביניהם בהקשר לאספקטים אלו. הטרמינולוגיות השונות בהם משתמשים היסטוריונים אלו תלויות בתפיסות היסטוריוגרפיות שונות שבהתאם […]
פשרם של "הזמנים החדשים" עידן התמורות זהו שם אחר לתקופה המכונה "העת החדשה" . פנומנולוגי – תופעה מסויימת (תופעת התמורות בחיי היהודים), המעבר מהעולם הישן לזמנים החדשים, מאפייני קיום מסויימים, לא מונחים כרונולוגיים. עולם ישן – הכוונה למאפייני קיום מסויימים (איך חיים היהודים באותה תקופה). "חברה מסורתית" – חברה שערכיה ומושגיה נטולים מן העבר. השינויים […]
יהודים בעידן של תמורות ראשית עידן התמורות מתחיל במאה ה-17 בברלין, ואילו בתימן מתחיל ב1949 עם הגעתן של יהודי תימן לארץ. אותה תופעה חלה במקומות שונים, במועדים שונים אבל כהיסטוריונים משווים בין התופעות. נושא הקורס המעבר מהעולם הישן – מהחברה המסורתית לתקופה המודרנית – לזמנים החדשים, הקשיים במעבר, הדרכים באמצעותו נעשה המעבר, איזה שינויים זה […]
יהודים בעידן של תמורות – סיכום שיעור ראשון תיקוף – חלוקה לעת הישנה והעת החדשה שלושת הדתות הדומיננטיות וכיצד התייחסו ליהדות: נצרות – הנצרות הינה בת של היהדות, מעצם היותו של ישו יהודי , ישו התחיל את עניין הנצרות שהחלה להתפשט באמצעות השליחים שעברו את אירופה והפיצו את הנצרות. הצפייה של הנוצרים הייתה שהיהודים יקבלו […]
יהודים בעידן של תמורות ממן 15 תשובה לשאלה 1 א. המתחים שאפיינו את פעולות כי"ח במרחב העות'מאני, היו הגידול בממדי החילון והחלשות הדת בקהילות היהודיות. משום שאופי החינוך במוסדות כל ישראל חברים היה "נאור" לימודי הדת (שהיו עד עתה בסיס הלימוד ועיקרו) נדחקו הצידה ומקצועות "חדשים" החלו ללמד בבתי הספר של כי"ח, התרבות האירופאית החלה […]
יהודים בעידן של תמורות ממ"ן 1 4 תשובה לשאלה מס' 1 סעיף א' אחד מהדמויות הבולטות בתנועת ההשכלה היהודית בגרמניה היה משה מנדלסון. מנדלסון נחשב למנהיגה הרוחני של ההשכלה היהודית. נולד בעיר דסאו בגרמניה וקיבל חינוך יהודי מסורתי, תחילה בדסאו ואחר-כך בברלין, שבה גם רכש ידע בשפות, בפילוסופיה ובמדעים. חדשנותו של מנדלסון – * מנדלסון […]
ממ"ן 1 1 יהודים בעידן של תמורות תשובה לשאלה 1 כאשר אנו משווים בין מעמדם של היהודים בעולם הנוצרי לבין מעמדם בעולם המוסלמי אנו מסתכלים על מספר קריטריונים כגון: מעמדם המשפטי, יחס הדת המוסלמית/הנוצרית למהות היהדות (היבטים תיאולוגיים) חיי היומיום של היהודים בקהילתם, הנהגה, חינוך וכן היבטים של כלכה ומסחר והיחס לסביבה הנוכרית המקומית השלטת […]
ממ"ן 11 1 .א. השנאה ליהודים החלה עוד משחר הנצרות, היהודים הפכו לשנואים בעיני העם מכיוון שהכנסיה הקדומה, בהיותה פלג שנטש את היהדות וחתר לרשת את מקומה, נאלצה להופכם לכאלה, אחרת לא יכלה הנצרות להצדיק את קיומה ואת עליונותה. העובדה שהיהודים דחו את הטענה שישו הוא המשיח הגואל וסירבו לקבל עליהם את חוקי הבשורה החדשה, […]
ממ"ן 13 1 .א. תנועת ההשכלה התפתחה באירופה במאות 17-18. שאיפתה היתה לשלטון ההשכלה במדינה, בדת ובספרות, ומלחמה בדעות קדומות. מגמתה היתה שחרור היחיד והחברה משעבוד השלטון האבסולוטי ומסמכות הכנסיה. מחוללי ההשכלה היו קבוצה גדולה של הוגי דעות, שנקראו בפי בני התקופה בשם פילוסופים. ביניהם היו סופרים, אנשי מדע ויוצרים בתחומי התיאטרון , המוסיקה והאומנות. […]
ממ"ן 16 1 . ההשואה בין ארבעת ההסטוריונים, גרץ, דובנוב, דינור ומאהלר, לפי הקריטריונים של זמן ומקום שבו הם חיו ופעלו כהסטוריונים ואיך הדבר השפיע אם בכלל על גישתם ועל ממצאיהם. קריטריון נוסף של ההשוואה הוא מתי החל זמן התמורות ולמה ההסטוריון מצביע על זמן זה :- זמן ומקום כתיבתם של ההיסטוריונים וההשפעה של […]