שאלה 1:
חוקרת פיתחה שאלון חדש המיועד למדוד את אינטנסיביות השימוש ברשתות חברתיות אצל בני נוער. השאלון כלל 10 היגדים, לגביהן ממלאי השאלון מתבקשים לציין את מידת ההסכמה עם ההיגדים על-גבי סולם הנע בין 1 "מאוד לא מסכים/ה" ל 5- "מאוד מסכים/ה". הציון בשאלון חושב כממוצע התשובות, כך שציון גבוה יותר מעיד על שימוש אינטנסיבי יותר ברשתות חברתיות.

א. מהו סולם המדידה בו נעשה שימוש בשאלון (שמי / סדר / רווח / מנה)? הסבירו בקצרה.
ב. מהי ההטיה האפשרית בסולם התשובות? הסבירו והציעו פתרון.
ג. החוקרת רוצה להראות שיש קשר שלילי בין כמות החברים שיש לבני הנוער ב"עולם האמיתי" לבין אינטנסיביות השימוש ברשתות החברתיות הציעו לחוקרת מערך סקר שיאפשר לה לבסס קשר סיבתי בין המשתנים; באיזה מערך סקר היא יכולה להשתמש, וכיצד מערך זה עונה על התנאים שבהם יש לעמוד כדי להסיק על סיבתיות?
ד. כחלק מבדיקת טיב השאלון החדש, החוקרת העבירה אותו ל 130- משתתפים. החוקרת חישבה לכל משתתף שני ציונים – בהיגדים 1-5 , ובהיגדים 6-10 . בהמשך לכך, החוקרת חישבה את הקשר בין שני הציונים עבור כל משתתף, ומצאה שקיים מתאם חזק. האם החוקרת בדקה את התוקף או את מהימנות השאלון? איזה סוג של בדיקה ביצעה חוקרת? הסבירו.
ה. בנוסף, החוקרת קראה ומצאה ששימוש אינטנסיבי יחסית ברשתות חברתיות מנבא תגובות תוקפניות אצל בני נוער. בהתאם, החוקרת העבירה את השאלון למדגם של 45 בני נוער, אשר התבקשו לענות גם על שאלון נטיות תוקפנות. החוקרת חישבה מתאם בין שני הציונים (שימושש ברשתות החברתיות ותוקפנות) עבור כל המשתתפים, ושוב מצאה מתאם מאוד חזק. האם החוקרת בדקה את התוקף או את מהימנות השאלון? איזה סוג של בדיקה ביצעה חוקרת? הסבירו.

שאלה 2:
חוקר בחן את תחושת הבדידות אותה חווים בני נוער ישראלים (גילאי 12-18). תחושת הבדידות נמדדה באמצעות שאלון דיווח עצמי אשר מודד תחושת בדידות סובייקטיבית באמצעות 10 שאלות (בשאלון נכללו פריטים כמו "כמה חברים קרובים יש לך" "מהי כמות האירועים החברתיים בהם השתתפת בחודש האחרון", ועוד). הציון בשאלון חושב באמצעות סכימת כל התשובות, ונע בין 0 ל-100.

א. מה סולם המדידה ( שמי / סדר / רווח / מנה) של המשתנה תחושת הבדידות הסובייקטיבית? הסבירו בקצרה.
ב. להלן נוסח אחת השאלות: "ידוע שבני נוער ישראלים נוטים להיות חברותיים. מ 0- עד 10 עד כמה היית מתאר את עצמך כחברותי?". האם ישנה הטיה בשאלה זו? מאיזה סוג? הסבירו בקצרה.
ג. במהלך המחקר, החוקר גילה שמי ששפת האם שלו איננה עברית מתקשה לענות על שאלון הבדידות. האם בעיה זו נחשבת לטעות תצפית או היעדר תצפית? הגדירו והסבירו.
ד. על-מנת לבחון את טיב שאלון תחושת הבדידות, החוקר העביר את השאלון ל 25 משתתפים, להם ערך גם ראיון מובנה שבחן את תחושת הבדידות שלהם, ואז בדק את ההתאמה בין הציון בשאלון הבדידות לציון בראיון. האם החוקר בדק תוקף או מהימנות? מאיזה סוג? הסבירו.
ה. בחינת שאלון תחושת בדידות העלתה שיש לו מהימנות נמוכה. מה המשמעות של ממצא זה לגבי תוקף השאלון? האם הוא בהכרח נמוך? הסבירו.

שאלה 3: מושגים

א. תוקף תוכן
ב. מהימנות נוסחים מקבילים
ג. שאלה סגורה לעומת שאלה פתוחה
ד. רצייה חברתית
ה. אפקט ההילה