הסיכום בנוי כך שכל יחידה כוללת סיכום של מחקרי החובה + סיכום מחקרי רשות מסוימים שניתן להשתמש בהם במענה על שאלות (למבחן – יש לדעת את הפרטים של כל מחקר בע"פ), תשובות על שאלות פתוחות שלקוחות ממנ"ים לאורך מספר שנים וכן תשובות להיגדים נכון\לא נכון. הסיכום שימש אותי ללמידה למבחן, אך ניתן להשתמש בו במהלך הקורס ללמידה+מענה על ממנ"ים. בהצלחה!

הסיכום הנוכחי כולל:
יחידה 1 – הטלוויזיה והאינטרנט בהקשר המשפחתי
מחקרים:
– השימושים החברתיים של הטלוויזיה/לאל (1980)
– מערכי תקשורת במשפחה וצפייה בטלוויזיה/צ'אפי ומקלאוד (1972)
– סוגי שיחות/מסריס (1983)
– שיחות ותפיסת המציאות הטלוויזיונית/מסריס (1981)
– טלוויזיה כ"ספר מדבר" עבור פעוטות/למיש ורייס (1986)
– תיווך הורים ולמידה ישירה מהטלוויזיה/סלומון (1997)
– הקשרים מעמדיים/שופילד-קלארק (2013)
תשובות לשאלות:
1. א. הסבירו את חשיבות ההבחנה בין בדיון למציאות בעת הצפייה במשדרי הטלוויזיה.
ב. איזו מהגישות, המגוננת או הפרשנית, עוסקת במידה רבה יותר בשאלת יכולתם של ילדים להבחין בין מציאות לבדיון. מדוע?
2. הסבירו בעזרת שלוש מיומנויות תלויות גיל מדוע ילדים יתקשו להבין פרסומות המשודרות בטלוויזיה, תחילה הגדירו כל מיומנות ולאחר מכן הסבירו מדוע חיסרון במיומנות זו יקשה על ילדים את הבנת התוכנית.
היגדים נכון/לא נכון:
א. חוקרים בגישה הפרשנית מתמקדים בהשפעה של צפייה בטלוויזיה על ילדים.
ב. הגישה הפרשנית מציגה את הבנת הילדים את הטלוויזיה כמעמיקה פחות מזו של הצופים המבוגרים.
ג. הגישה הפרשנית מייחסת לטלוויזיה השפעות חיוביות.
ד. הורים מתקשים יותר לפקח ולתווך את השימוש ברשת של צעירים מאשר את השימוש שלהם בטלוויזיה
יחידה 2 – טלוויזיה והתפתחות קוגניטיבית
היגדים נכון/לא נכון
א. מאפיינים צורניים מסייעים לילדים להבחין בין מציאות לבין בדיון בטלוויזיה.
ב. המושג "תשומת לב מגיבה" מחזק את הטענה כי ילדים מתמכרים לטלוויזיה.
ג. יש ילדים שלעולם לא יפתחו תשומת לב פעילה לטלוויזיה משום שאינם סקרנים.
ד. המושג "תשומת לב מגיבה" יוצא מהגישה הפרשנית.
יחידה 3 – טלוויזיה והשפעותיה על ההתנהגות + סיכונים ופגיעות ברשת
מחקרים:
– היקף האלימות בטלוויזיה/גרבנר (1967-1988)
– בובת הבובו/בנדורה (שנות ה50)
– WWF/למיש (1998)
– אלימות שמקורה בחיקוי/טובין (2000)
– השפעה מצטברת/לפקוביץ' (1977)
– השפעות עקיפות של טלוויזיה: יצירתיות, התמדה, הישגים בביה"ס והשתתפות בפעילויות אחרות/וויליאמס מקבת' (1986)
– המחקר של נוימן/1991
תשובות לשאלות:
1. מדוע סוגיית הפרסומות נדונה באופן כה נרחב במחקרים העוסקים בקשר בין טלוויזיה לבין ילדים?
2.א. ע"פ המאמר "ילדים כצרכנים" מאת בקינגהם (2000) עד כמה משמעותיות פרסומות בטלוויזיה כגורם המאיץ את רצונם שלילדים לרכוש מוצרים?
ב. ע"פ בקינגהם, על מה צריך להתמקד הדיון בפרסומות בטלוויזיה בהוראת תקשורת לילדי ביה"ס?
3.א. מה היא השערת התחלוף?
ב. עד כמה חזקה השפעת הטלוויזיה על ילדים ע"פ השערת התחלוף? הביאו תימוכין מחקריים לטענתכם.
4.א. ע"פ המאמר "מתי בריונות ברשת היא בריונות ברשת" מאת גורציג וולפסון (2013), תארו שלושה מאפיינים של בריונות ברשת.
ב. ע"פ תשובתכם לסעיף א', הסבירו מדוע בריונות ברשת מעוררת חרדה רבה בקרב הורים ומורים.
5. תארו שתי חששות מפני השלכות שליליות של שימוש באינטרנט. הסבירו כל חשש וחשש והסבירו באיזה הקשר נדונו החששות בחומר הקורס.
היגדים נכון/לא נכון:
א. ילדים הם קהל פגיע במיוחד להשפעות הטלוויזיה.
ב. ילדים שונים מושפעים באופן שונה מאותם תכנים בטלוויזיה.
ג. מקבת' במאמרה מ1996 "השפעות עקיפות לטלוויזיה: יצירתיות, התמדה, הישגים בביה"ס והשתתפות בפעילויות אחרות" מייחסת לטלוויזיה השפעה חזקה.
יחידה 4 – הטלווזיה והבניית המציאות החברתית והפוליטית + קשרים חברתיים וזהות עצמית באינטרנט
מחקרים:
– Spice Girls/למיש (2000)
– טלוויזיה ו"העולם האכזר"/גרבנר וגרוס (1976)
– הטלוויזיה והמשפחה כגורמים מעצבים של תפיסות פוליטיות/פירסט (1994)
– טווית רשת הזהות: תפקידי האינטרנט בחיי מתבגרים עולים חדשים/אליאס ולמיש (2000)
– הזדמנויות וסיכונים בתוכן שיוצרים בני נוער: השימוש שעושים בני נוער באתרי רשתות חברתיות לשם אינטימיות, פרטיות וביטוי עצמי/ליווינגסון (2008)
תשובות לשאלות:
1.א. תארו מחקר העוסק בהבניית מציאות בהקשר של הבניית זהות מגדרית או בהקשר של הבניית זהות פוליטית.
ב. האם צפייה בטלוויזיה נוטה לחזק תפיסות קודמות בהקשר של הנושא שדנתם בו בסעיף א' או להמירן (לשנותן)? מדוע?
ג. כיצד קשור המונח "סכמה" להסבר שהצגתם בסעיף ב'? בתשובתכם הסבירו כיצד קשור המונח "סכמה" לתהליך הבניית המציאות בהקשר של הבניית זהות מגדרית או הבניית מציאות פוליטית.
2.א. הגדירו את המונח "סכמה". כיצד קשור מונח זה לצפייה בטלוויזיה?
ב. הגדירו את המושג "הבניה פוליטית" וקשרו אותו למונח "סכמה".
ג. כיצד המונח "סכמה" קשור לגישה המגוננת?
3.א. הציגו מחקר המציג את מקומו של האינטרנט בהבניית הזהות של בני נוער.
ב. תארו הבדל אחד בין השימוש שעושים בני נוער בטלוויזיה לעומת שימושם באינטרנט כפי שעולה ממחקרים שתיארתם.
4.א. מנו שלושה סיכונים שמתארת לוינגסון (2008) במאמרה "הזדמנויות וסיכונים בתוכן שיוצרים בני נוער".
ב. בחרו אחד מהסיכונים והסבירו במה הוא דומה או שונה מסיכון שנדון בהקשר של צפייה בטלוויזיה.
נכון/לא נכון:
סופיה לווינגסון, במאמרה מ2008 מתמקדת בהיותם של ילדים קורבנות של גופים מסחריים המנסים לשווק מרכולתם באינטרנט.
יחידה 5 – טלוויזיה ולמידה
מחקר:
– פרויקט החלון המוקדם/רייט ושותפיו (2000)
תשובות לשאלות:
1.א. מהו מודל הקיבולת, מהם מרכביו העיקריים ומה הן ההנחות העומדות בבסיסו, ע"פ מאמרו של שלום פיש "מודל הקיבולת להערכת הבנתם של ילדים את התכנים החינוכיים בטלוויזיה" (2000).
ב. תארו שתי מיומנויות הדרושות להבנה טובה של תכני הטלוויזיה והציגו את הקשר ביניהן לבין מודל הקיבולת.
2.א. הציגו מחקר המתאר את מקומם של ההורים בתיווך התורם ללימוד של ילדיהם מהטלוויזיה.
ב. תארו את המאפיינים של "רחוב סומסום".
ג. ע"פ המאפיינים, מדוע התוכנית "רחוב סומסום" הצליחה בהוראת ילדים גם אם לא נהנו מתיווך של הוריהם?
היגדים נכון/לא נכון:
א. תהליך הלמידה מהטלוויזיה מושפע לרוב ממשתנים מתווכים.
ב. ילדים לומדים מהטלוויזיה רק אם הורים מסייעים להם בכך.
יחידה 6 – ההשלכות לחינוך ולמדיניות שידור
תשובות לשאלות:
1.א. הגדירו את המושג אוריינות מדיה. פרטו שני מאפיינים של אדם המוגדר בעל אוריינות מדיה גבוהה.
ב. האם אוריינות מדיה נרכשת עם הזמן או שהיא מחייבת למידה מסודרת? הסבירו וחזקו דבריכם תוך הישענות על חומר הקורס.
ג. מדוע חשוב שקובעי מדיניות התקשורת, העוסקים בהפקה ובשיבוץ של תכנים המיועדים הן למבוגרים והן לילדים, יכירו את מאפייני הילד, שהוא בעל אוריינות תקשורת נמוכה? הסבירו תוך אזכור מפורש של שני המאפיינים שדנתם בהם בסעיף א'.
ד. השוו בין אוריינות מדיה בהתייחסות לטלוויזיה לאוריינות מדיה בהתייחסות לאינטרנט.
נכון/לא נכון:
הגישה המגוננת פשוטה יותר להוראה בביה"ס מהגישה הפרשנית.