סמינריון תואר שני בחינוך מיוחד, .
ציון 85.
בכוונה אין ממצאים, מאר ולא היתה דרישה כזו מן המרצה.

תוכן עניינים

תקציר. 1

1. מבוא.. 2

1.1 בעיות התנהגות מהן?. 2

1.1.1 בעיות התנהגות – מאפיינים.. 3

1.1.2 אטיולוגיה. 6

1.1.3 אבחון ודרכי טיפול. 7

1.1.4 מאפיינים של מתבגרים עם בעיות התנהגות. 8

1.2 לקות למידה מהי?. 10

1.2.1 לקויות הלמידה השונות – מאפיינים.. 11

1.2.2 אטיולוגיה. 12

1.2.3 אבחון ודרכי טיפול. 13

1.2.4 מאפיינים של מתבגרים עם לקות למידה. 14

1.2.5 השפעת לקויות למידה על בעיות התנהגות.. 15

2. המחקר הנוכחי:. 17
3. השערות המחקר:. 18
4. פרוצדורה. 19
5. כלי המחקר:. 20
6. ניתוח הנתונים.. 22

ביבליוגרפיה. 23

נספחים.. 27

נספח 1 – שאלון YOQ-30 לילדים:. 27

נספח 2 – שאלון YOQ-30 להורים:. 29

נספח 3 – שאלון לבדיקת מיומנויות חברתיות ולימודיות של התלמיד למחנכ/ת:. 31

 

 

 

 

 

 

 

 

תקציר

הקשר בין לקות למידה ובין בעיות התנהגות נחקר בשנים האחרונות, כאשר בספרות המקצועית קיימים מגוון מחקרים, העוסקים רובם ככולם בטיב הקשר בין התחלואות (Narhi, Lehto-Salo, Ahonen & Marttunen, 2010; Yu, Buka, McCormick, Fitzmaurice & Indurkhya, 2006; Giancola & Mezzich, 2000; Darney, et al., 2013). מחקר זה יעסוק בבחינת הקשר בין לקויות למידה והפרעת התנהגות משובשת.

הפרעות התנהגות משובשת, מאופיינות במגוון התנהגויות כמו – אגרסיביות, התנהגות של התנגדות, חרדת נטישה וכדומה (Fung, Fox & Harris, 2014). בעיות התנהגות משובשת תופענה בד ובבד עם הפרעות נוספות, כאשר למעלה מ-50% מן המאובחנים באחת מן הפרעות התנהגות משובשת, יאובחנו בנוסף גם עם לקות למידה עם פגם בקריאה ו/או פגם בחשיבה מתמטית (Narhi, Lehto-Salo, Ahonen & Marttunen, 2010).

על פי ה-DSM-5 (DSM-5- Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, 2013) לקות למידה מאפויינת בסימני הליבה הבאים – קשיים בדיבור, קריאה, רכישת הקשבה, המשגה וכיוצא בזה. בין 10% ועד למעלה מ-50% מן התלמידים המאובחנים עם לקות למידה, יאובחנו גם עם סממנים של אחת מן ההפרעות של התנהגות משובשת כמו הפרעת התנגדות התמרדות או הפרעת התנהגות (Aro, Eklund, Nurmi, Poikkeeus, 2012).

בעבודת חקר זו, תבדק שאלת המחקר האם קיים קשר בין לקות למידה להפרעות התנהגות משובשת (הפרעת התמרדות התנגדות, הפרעת התנהגות ובריונות) בקרב נערים ונערות בגילאי 13-18? אוכלוסיית המחקר, היא מתבגרים ומתבגרות נבחרה מאחר ובגילאים אלו ניתן לראות ביתר שאת את מאפייני הליבה של ההפרעות, ומכאן להסיק על דרכי מניעה בקרב אוכלוסיית הגיל הצעיר יותר. השערות המחקר הן – 1) דרגות החומרה של לקויות למידה ישפיעו על היווצרות בעיות התנהגות ועל חומרתן. ככל שלקות הלמידה תכלול מאפיינים ביותר תחומים, כך התפתחות הפרעות ההתנהגות משובשת, תיהיה בעלת מאפיינים חמורים יותר; 2) תלמידים עם לקות למידה וללא התערבות טיפולית מסוג התערבות להתנהגות (RTI) יאובחנו גם עם הפרעות התנהגות משובשת; 3) תלמידים עם לקות למידה ועם התערבות טיפולית מסוג התערבות להתנהגות (RTI) יאובחנו עם פחות הפרעות התנהגות משובשת.

חשיבות העבודה טמונה בעובדה כי שתי ההפרעות הפסיכיאטריות, אשר נמצאות במרכז עבודת חקר זו, הן הפרעות כרוניות המשפיעות על האדם לאורך שנים, והעלולות לגרום להיווצרות של הפרעה נוספת. ישנה חשיבות עליונה לבחון את הקשר ביניהן, מאחר והתסמינים של כל הפרעה בנפרד הם עוצמתיים, וניתן בקלות שלא להבחין בקומורבידיות, ולמעשה להחריף את הבעיה הנלוות, אם לא יינתן לה טיפול מתאים בזמן.