שאלה 1
א. מדוע רואה קאנט בשיפוטי טעם שיפוטים נורמטיביים?
ב. במה שונה עמדתו של קאנט ביחס לשיפוטי טעם מעמדתו של יום?

– א. לפי קאנט, משפט הטעם הוא חופשי ולא בנוי על מושגים כמו למשל סימטריה (ז"א לא ניתן להסביר מדוע מושא מסוים הוא יפה). במילים אחרות, בניגוד לשיפוטים אחרים…..
– ב. לפי טענתו של דיוויד יום כי שיפוט היופי הינו רגש סובייקטיבי בלבד…..

שאלה 2

הפסנתרן הווירטואוז גון קייג' ]Cage John ]יצר את היצירה 33.4 .היצירה היא למעשה ארבע דקות
ושלושים ושלוש שניות של שקט מופתי, בעוד הפסנתרן יושב כנגן מול הפסנתר. האם כל מי שישב
מול פסנתר במשך ארבע דקות ושלושים ושלוש שניות יוכל לטעון כי ביצע את יצירתו של קייג' האם
ניתן לראות ביצירה זו יצירה מוסיקאלית?
– לדעתי השוני וההבדל היחידי בין כל יצירה מוזיקאלית לבין היצירה 4.33 של גון קייג' היא שהיצירות המוזיקאליות מאורגנות בתבנית של קבוצה של צלילים שמאורגנים לכדי יצירה מוזיקאלית, ולעומת זאת ביצירה 4.33 אנו שומעים את המוזיקה של הסביבה החיצונית שמטבעה לא מאורגנת כיצירה מוזיקאלית…

שאלה 3: הגדרת מושגים
– תכליתיות ללא תכלית (או תכליתיות צורנית): זה אחד מארבעת היסודות של השיפוט האסתטי שקנט התווה. ועל פיו…
– קונבנציונליזם [לפי גודמן]: היא ההנחה כי יצירת אמנות מייצגת עבורנו משהו רק משום שאנחנו מסכימים בינינו שהיא מייצגת את הדבר הזה לפי תכונות ומאפיינים משותפים שגורמים לנו לזהות את המיוצג. הדמיון בין הציור למיוצג בו איננו ממשי, והוא כשלעצמו לא יכול היה לגרום לנו לראות את המיוצג. מה שגורם לנו בכל זאת לזהות את המיוצג עם המייצג, זה הקונבנציונליזם – מוסכמות, כלומר, כשרים המצויים במתבונן, במסגרת מערכת מסוימת, המאפשרים לו לזהות את הצופן החבוי ביצירה. תוכן הציור הוא צבע על בד, המיוצג בו – תלוי בהנחות מוסכמות שהמתבוננים באים עימן להביט בציור. גודמן מוסיף לטעון כי "כמעט כל ציור יכול לייצג כמעט כל דבר". התפיסה הזו מבוססת על השקפה כללית יותר המכונה 'מיתוס העין התמימה'. לפי השקפה זו….
–