)כדי שתופעה מסוימת תוגדר כסטייה צריך להיות גילוי ממשי של תגובה שלילית של אותה תכונה.
2 )מעשה זה אמור להיות מגונה בגינוי ממשי
3 )נובע – מכל מיני התנהגויות שהתקיימו מבלי שיראו אותם או מבלי שידעו עליהם ולא הוגדרו כסטייה – תופעות
שנצפו אך לא גונו לא יוגדרו כסטייה.
בעיתיות –
1 )ההתעלמות מהתנהגות או מתופעות נסתרות, משמעות שחלק מהתופעות החברתיות – אינן יכולת להיחקר מכיוון
שהן לא התגלו – כנ"ל גם לגבי שורה של התנהגויות שלא זכו לגינוי.
2 )הגדרה מתעלמת מתפיסות של אותם אנשים שהחברה תגנה אותם אם יתגלו מעשיהם )בעלי הסוד(
3 )הגדרה תגובתית מתעלמת מכך שניתן לחזות תגובתיות במידה די גבוהה.
ההגדרה המאפיינת לסטייה/הגדרת הפשרה/הגדרה תגובתית רכה
מן ההגדרה הנורמטיבית גוד לוקח את העובדה כי עצם הפרת הנורמה מהווה סטייה גם אם טרם התגלתה.
מן ההגדרה התגובתית הוא לוקח את העובדה כי אין אמת מוחלטת וישנם מקרים שבהם החברה אינה מגנה
תופעות שונות כלומר לא כל הפרה של נורמה בהכרח תגונה.
פאלמר – תגובה תגובתית רכה
סטייה חברתית – מתייחס למצבים/תופעות שיש הכרה ברבים )הסכמה( שהם סטייה )תופעות או מעשים סוטים.
למרות שבפועל הם לא בהכרח גינוי יש הכרה שיש הפרה נורמטיבית.
סטייה מצבית – מתבטאת באותם ממצבים או מקרים מוחשיים שבהם יש גינוי או ענישה )הלכה למעשה(
מכנה את ההגדרה התגובתית הרכ ה המתונה.
הגדרת הפשרה – סיכום
מעשים אמונות או תכונות שאנשים מסוימים בחברה רואים כפסולים וכפוגעים ושמעוררים באנשים אלה או עלולים
לעורר תגובות שליליות של אי הסכמה, ענישה, גינוי או עוינות כלפי מבצעי המעשים או בעלי התכונות.
מהנורמטיבית נלקח "עלולים לעורר" – מהתגובתית הקשה נלקח "מעוררים".
הגדרה זאת היא המקיפה ביותר כרגע, היא כוללת את כל התופעות הראויות להחקר ולוקחת בחשבון נורמות
חברתיות, תגובות להפרת הנורמות, גם הממשיות וגם התגובות הפוטנציאליות וגם את עניין הייחסיות הסטייה ובין
התרבותיות.
הגישה הפוזיטיביסטית
רקע: צמחה באמצע המאה ה – 19 ושלטה עד שנות ה – 70/60 של המאה העשרים
נקודת המוצא, סטייה היא תופעה מהותית, אשר שונה באופן מהותי מהנורמה. תופעות ממשיות, אובייקטיביות.
ניתן לאתרן וכתוצאה מכך ננסה להבין את הסיבות הגורמות לתופעת הסטייה.
השאלות הנגזרות ממנה הן: למה – סיבות גורמים לסטייה באיזה תנאים תעלה או תפחת, פיזור הסטייה ומעמדות.
עקרונות
1 )מהות התופעה הסוטה – ההיבט הפוזיטיביסט, הסטייה היא בעלת מהות וממשות אוביקטיביות ובנוסף לכך
אוניברסלית. לתופעות סוטות יש תכונות שהל מהותיות אובייקטיביות שמבחינות ומבדילות את התכונות או
התופעות האלו מתופעת שאינן לתופעות נורמאטיביות. אפשר לחקור בכלי מחקר מדעיים מה המאפיינים של
התנהגות סוטה. לכל התופעות שנקראות סוטות יש אותו מכנה משותף תכונות אובייקטיביות שמבדילות או מתכונות
נורמטיביות )דיכוטומי(.
אחד המכנים המשותפים היא שהן גורמות נזק לחברה או ליחיד – מהות התופעות הסוטות משתקפות בנזק שהן
גורמות לחברה. הסטייה היא פשיעה המזיקה לחברה ב