-מ"צ פירושה התערבות כלשהי של רשויות השלטון בהתנהלות המגזר העסקי או בהתנהגותה של החב' האזרחית.
-המשטר הדמוקרטי מטרתו לקדם את אינטרס הציבור הרחב, לקדמו ולהגן על ערכיו הבסיסיים. כשאזרח לא מצליח לממש זכויותיו מדובר בכשלי שוק/ממשל. ממשל המחזיק בתפיסת עולם ליברלית יבקש לשמור על זכויות הפרט לפני החברה כמכלול. ממשל הדבק בעקרונות סוציאליסטיים יחתור לעגן את זכויות החברה כשלם (להיפך מהליברלית). למדנו, כי ממשלים מקדמים תוצרי מדיניות תוך איזון בין התפיסות. כיון שהבעיות הציבוריות הן מורכבות נדרשת הבנה מעמיקה של תהליכי העיצוב והיישום של מ"צ (סיווג מדיניות עמ'290) וזאת באמצעות מודלים אנליטיים ב-3 היבטים: הבנה, הסבר וניבוי. מ"צ הינה רב-תחומית.
יחידה 1: מ"צ רשויות שלטון, הגדרת מ"צ במחלוקת, מהי מדינה דמוק', מהות דמוק', דמוק' ניתנת למדידה בשלושה מימדים- זכויות, יציבות ומוסדיות, הבדלים בין מדינות דמוק': אידיאו' ומ"צ: קפיטליזם, סוציאליזם, סוציאל דמוק'- מדינת רווחה, הקשר בין תפיסות היסוד באשר לטבעו של האדם ומ"צ, 3 פרשנויות/תפיסות באשר לקידום האינטרס הציבורי, הצדקות נורמטיביות למ"צ מטרות או ערכי יסוד, שני המצבים הגורמים לפגיעה בערכי היסוד: כשלי שוק(5 סוגים- מונופול, א-סימטריה במידע,השפעות חיצוניות(שלילית וחיובית), מוצרים ציבוריים, זכויות קנין), כשלי ממשל (כשלים בשיטת הדמוק' הישירה, כשלים בשיטת הדמוק' הייצוית, כשלים בבירוקרטיה הציבורית)
דמוקרטיה, הצדקות נורמטיביות (נורמטיבי= קידום אינטרס ציבורי) למ"צ, כשלי שוק, כשלי ממשל וצורך בצדק חלוקתי: שלטון נועד: להתוות מדיניות ולהיות אחראי ליישומה בהצלחה וביעילות (במדינה דמו'). קב' משפיעות על המדיניות: קב' אינטרס, בעלי הון, טייקונים, ראשי חברות עסקיות משפיעים על הכלכלה, המשק, שדולנים (לוביסטים), עמותות, ממשלות זרות קהילה בינ"ל. בין מכלול האינטרסים על רשויות השלטון לנווט. הגדרת מ"צ במחלוקת: איסטון "ההקצאה הסמכותית של ערכים בחברה" קרי, דינמיקה המתרחשת בין שחקנים פוליטיים בממשלה, במנהל הציבורי, בשלטון המקומי, במע' המשפט וביחס אליהם. הקצאה= חלוקה, הענקה, העברה מאחד לאחר ביחס למשהו מוגבל (לתת-זכויות /לקחת-מיסים). הקצאה עפ"י סדר עדיפויות. הקצאה סמכותית- הקצאה על בסיס חוקי, פורמלי וע"י בעל סמכות. הסמכות מעוגנת בחוק ורק מי שמוסמך לכך יכול לפעול (רשויות השלטון רשאיות לפעול רק מכוח חוק, הוראה -מפורשת בחוק)= הגנה על הדמוקרטיה. ערכים: כל מה שמצוי במחסור והתערבות המדינה נחוצה כדי לספק לאזרח את המצוי במחסור. ערך במ"צ הוא גם מוסר (כבוד האדם, חירות וגם חומר ערכים ממשיים (בריאות, עב', איכות הסביבה) וגם דברים מופשטים ערכים סמליים (דגל, המנון). (רשויות השלטון המוסמכות להקצות את מה שבמחסור, רשאיות לפעול רק בחברה המתקיימת בגבולות המדינה (מיסים). הגדרות נוספות: 1.קוצ'ראן: "פע' הממשל והכוונות שהביאו לפעולות אלה אשר אינן אלא תוצאות המאבקים סביב מי מקבל מה. הממשל פועל ויש 1שמקבל ו- 1שנותן 2. תומס דיי: "כל מה שממשלים בוחרים לעשות או שלא לעשות". גם אם הממשל פועל /לא פועל- זוהי מ"צ (אין רכבת לאילת- מדיניות של מדינת ישראל) 3.גאי פיטרס: " סך כל הפע' של הממשל בין אם בוצעו במישרין ובין אם ע"י אחרים ואשר להן השפעה על חיי האזרחים (אם תנובה מעלה מחיר הקוטג'- זוהי מ"צ) 4.קוצ'ראן ומאלון: "החלטות פוליטיות לגבי ביצוע תוכניות לצורך השגת מטרות חברתיות" 5.יחזקאל דרור "החלטות בדבר קווי הנחיה לפעולה בעתיד בשביל רשויות ממשל המיועדים פורמאלית להשיג טובת הכלל" 6.ג'נקינס – "סדרה של החלטות המתקבלות על ידי שחקן פוליטי או קבוצה של שחקנים פוליטיים הנוגעות לבחירה של מטרות, תוך כוונה להגשים אותן בנסיבות מסוימות, כאשר קבלת החלטות אלה נתונה בסמכותם של אותם שחקנים" (חקירה פלילית כנגד שר בממשלה -רק בסמכות היועמ"ש לממשלה. השחקנים בעלי אינטרסים שונים). מהי מדינה דמוקרטית (שלטון העם)? ארגון שתכליתו ליצור ולקיים את הסדר החברתי הכולל במרחב מוגדר באמצעות שליטה באמצעי אכיפה ובסמכות העליונה ליצירת הסדרים פוליטיים חוקיים. תכליתה לאפשר לחברה האנושית לקיים חיים יחד. דמוק' מבטאת את ההכרה בעקרון השוויון "כל בנ"א שווים" וחופש (כחוק יסוד) וקבלת זכויות. מקור החוק הוא העם. מטרת החוק הבטחת הסדר והביטחון ומימוש והגנה על זכויות האדם. לגיטימיות החוק היא בהסכמה שבין האזרחים לשלטון. מהות דמוקרטית – הדמוק' היא ערך בפני עצמו. תנאי יסוד לשמירה על מהות הדמו': השתתפות אפקטיבית של כלל היחידים המעוניינים בכך ולא רק אחדים מהם. שוויון בתהליך ההכרעה (זכויות שוות לכולם כקניין). הבנה מושכלת של הכלל לגבי המצב הנדון ולגבי האפשרויות להכרעה. הזדמנות לכלל היחידים להשפיע על סדר היום ואף על הדרך בה ייקבע סדר היום. אם אחד או יותר מהתנאים הללו לא יתקיים ייפגע עקרון השוויון והדמו' לא תיושם הלכה למעשה.
1. דמוקרטיות ניתנת למדידה ב-3מימדים: מאחר ומדובר בתופעה רב-מימדית המכילה מגוון תכונות ותפקודים לכן מוצע למדוד מידת דמוק' של מדינות בהתבסס על 3הממדים הבאים: א.מימד המוסדיות שזה בעצם יישום התכלית. מכלול התכונות המבטאות ריבונות האזרחים, את עקרון הכרעת הרוב ואת מידת היענות נבחרי הציבור להעדפת בוחריהם (ההיבטים המוסדיים: דיווחיות, ייצוגיות, איזונים ובלמים, השתתפות פוליטית וטוהר המידות של הממשל). ב.מימד הזכויות זה בעצם התכלית. מתייחס להיבטים של שמירה על כבוד האדם, חירותו, זכויות המיעוט ועל שלטון החוק (זכויות אזרחיות, פוליטיות, חב', כלכליות, שוויון מגדרי, שוויון למיעוטים) ג. מימד היציבות- זה בעצם העמוד המתווך בין שניהם. כולל את הממדים/ ההיבטים יציבות הממשלה, עימותים פוליטיים, מחאה, שסעים חברתיים. חשיבותו של מימד היציבות במדינה דמוקרטית : ב-3העשורים האחרונים עלו ניסיונות שיטתיים לאמוד את מידת הדמוקרטיות של מדינה על בסיס אפיונים השוואתיים שונים. עפ"י מחקרם של אריאן, נחמיאס ואחרים ההנחה היסודית היא, כי "דמוקרטיה היא תופעה רב ממדית המכילה מגוון תכונות ותפקודים" ולכן מוצע למדוד את מידת הדמוקרטיות של מדינות בהתבסס על 3ממדים: מוסדיות, זכויות ויציבות. מימד היציבות כולל את המדדים: יציבות הממשלה, מחאה והתנגדות ושסעים חברתיים. יציבות יכולה לאפיין משטרים שונים ולאו דווקא משטרים דמוקרטיים אך היא עשויה להיות עדות לקיומה או תוצאת קיומה של דמוקרטיה מפותחת ומהווה מטרה שכל משטר דמוקרטי שואף אליה. היעדרה של יציבות עשוי להשפיע על איכות הדמוקרטיה ועל תפקודה. עבור חוקרים מתחום המ"צ, יציבות הממשלה הינה אחד מהמרכיבים המרכזיים בתהליכי עיצוב מדיניות, יישומה והערכתה שהינם תהליכים ממושכים שתקווה, כי יביאו להשגת המטרות. בהעדר יציבות הממשל סביר, כי יחולו שינויים בשלבי תהליכי עיצוב ויישום המדיניות ובכל שאר המרכיבים, תגבר אי הוודאות ויושקעו משאבים מצד המשק והממשל עצמו לצמצום אי ודאות זו וכן מצד האזרחים שנפגעים עקה העלאת גובה תשלומי המיסים ופגיעה בזכויותיהם שאינן מספיקות להירשם ולהיאכף עקב חילופי שלטון. ממד היציבות מהווה את עמוד התווך שבתכלית וביצועה באפקטיביות ויעילות של מדיניות במדינה דמוקרטית.
2. הבדלים בין מדינות דמוקרטיות: A/אידיאולוגיות ומ"צ: הפרט מבקש להגדיר הקצאות כפועל יוצא ממטרתו לשמור על איכות חיו. כדי לשמור על הסדר החברתי לא רק ע"י ערכים בחברה אלא גם תוך שימוש בהצדקות נורמטיביות העומדות בבסיס ההקצאות השונות ובמידת הלגיטימציה של המשטר, מתגבשות תפיסות עולם רחבות, כוללות ועקביות ככל האפשר והינה 3מהן: א.קפיטליזם: אדם סמית (1790-1723) החירות הטבעית של האדם מחייבת חירות כלכלית וזו יכולה להתקיים רק ע"י צבירת הון וקניין פרטי. הפרט ורווחתו בראש סדר העדיפויות. (הגשמה עצמית של הפרט -ערך עליון =קשר לגישה הליברלית) ותנאי הכרחי לשימור חב' שוחרת שלום ואחווה (יש לתת לכל אדם את החופש להגשים עצמו, אסור למדינה להתערב ע"י מיסים גבוהים מדי) מדינה תחוקק חוקים ותאכוף שמירה על חירויות הפרט וקניינו. המ"צ נדרשת לקדם זכויות הפרט, לשים דגש על הזכות לקניין ולהרשות צבירת הון לפני עיסוקה בזכויות המוענקות לחב' כשלם פוליטי. המדינה לא תנהל הכלכלה. השוק החופשי יבטא העדפות של הפרטים בחברה. מילטון פרידמן: חירות כלכלית היא מטרה בפני עצמה ואמצעי הכרחי להשגת חירות פוליטית (חייבים לתת לאזרחים חופש כלכלי ע"מ להשיג חופש פוליטי) ביקורת: מהשמאל- רמיסת החלשים, מגדיל אי שוויון, מחזק בעלי הון. ב.סוציאליזם: קרל מרקס (1818-1833): רווחת החב' בראש מעייניה של המדינה. ההנחה שרק בדרך זו יצליח הפרט להגשים זכויותיו. הקולקטיב בעדיפות ראשונה. קיימת אחריות חב' -אם מדיניות טובה לחב' היא טובה לפרט. שמירה על הזכויות הטבעיות של כלל החב' ע"י הגבלת זכויות הקניין הפרטי באמצעות האצלתן לחב' כשלם או למדינה עצמה. המ"צ נדרשת לצמצום והגבלה של השוק החופשי המושתת על צבירת הון וקניין בידי יחידים. הממשל הוא הבעלים, המעסיק וספק במשק, וכלל המוצרים מיוצרים ע"י הממשל. זכויות החברה חשובות מזכויות הפרט. המדינה תנהל הכלכלה. ג.סוציאל דמוקרטיה / דרך שלישית/ מדינת רווחה: אדוארד ברנשטיין (1850-1932): החירות והשוויון יכולים להתגשם למעשה רק אם יתקיימו בכל רובדי החיים. שוויון ערך הקודם לחירות. תומכת בכלכלת שוק חופשי בה יוכל הפרט להגשים חירותו ויחד עם זאת על המדינה להוביל למ"צ רווחתית שתיטיב עם אלה שמצבם לא שפר. הדמוק' אינה צריכה להתבטא רק בחיים הפוליטיים אלא גם במישור החב' והקהילתי. המ"צ הנדרשת שהמדינה תטפח את הכלכלה החופשית תוך צמצום מעורבותה היצרנית ובמקביל תספק שירותי רווחה נרחבים לשכבות החלשות. איזון בין זכויות הפרט לבין זכויות הקהילה (אומץ בבריטניה ע"י טוני בלייר). B/הקשר בין תפיסות היסוד באשר לטבעו של האדם ומ"צ: אבחנה נוספת העשויה להשפיע על עיצובה של המדינה הדמו' וממנה גם על דפוסי המ"צ- הינה ההבחנה בין תפיסות היסוד באשר לטיבו של האדם. תפיסות גדורות- התנהגות האדם נובעת מטבעו – ולא ניתן לשנות את טבע האדם. (אנוכיות) ,תומס הובס- תחרות, אי ביטחון, זחיחות. עורכים הפרדה בין הרשויות ע"מ שבני האדם לא יזיקו- איזונים ובלמים. אדם סמית- תמריצים ישפרו התנהגות כיוון שכל אדם דואג לעצמו ולרווחתו) תפיסות שאינן גדורות- התנהגות האדם נובעת מנסיבות מסוימות שהביאו אותו לנהוג כך. (לאדם מידות טובות- גודווין). (דמו' פרלמנטרית- רשות מחוקקת לה כפופה המבצעת ובצידן השופטת.
3. הצדקות נורמטיביות למ"צ: למה צריך מ"צ? מהי ההצדקה? 3פרשנויות /תפיסות באשר לקידום האינטרס ציבורי: מבחינה נורמטיבית מ"צ חייבת לשרת את האינטרס הציבורי ולפעול לקידומו. השאלה הבסיסית הינה מהו האינטרס הציבורי? 1.הוא הגשמה חלקית של מטרות הקהילה והגשמה חלקית של זכותו של היחיד – היות וקיימת סתירה ולא ניתן לרצות את כולם,איזון בין רצון הקהילה לרצון היחיד 2.הוא הכרעת הרוב בעבר 3.הוא הגדרות יסוד של החב' הדמוק' אולם הצורך במימון דורש הכרעה. לחברה הדמוק' צרכים רבים אך כל תוכנית והכרעה דורשת כסף ולכן יש להחליט כיצד מחלקים את המשאב הכלכלי? מה יותר חשוב /עדיף? מדובר בחישוב רציונאלי כלכלי. א. מטרות או ערכי יסוד כהצדקה נורמטיבית למ"צ: ערכי יסוד אשר לאורם ובשמם מעוצבת המ"צ מוגנים ע"י המדינה ומצדיקים התערבותה. מדינה דמוק' הינה ארגון עליון המבוסס על שיטת משטר הבאה להבטיח את שלטונם של השווים. ככזו, היא תידרש בכל פעולותיה, להשיג, לקיים ולשמור על "הצדק וההגינות, החירות, הביטחון, היעילות והקהילה": צדק והגינות –הקצאת ערכים המבוססים על קריטריונים זהים לכל. (שוויון -תשלום מיסים, שירות בצה"ל) חירות -התנהגות בכל דרך ובלבד שלא תפגע באחר תוך שוויון מלא לכולם. ביטחון -פיזי וצרכים בסיסיים: מזון- מגורים- בריאות. יעילות –תפוקה מרבית מהשקעה נתונה (ולא בזבוז קניין האזרחים). אם אף אחד מאלה לא יתקיים הדבר יפגע במהותה של הדמו'. השאלה היא באילו נסיבות ערכים אלה אינם מתקיימים? ניתוח הסיבות עשוי לסייע לרשויות השלטון לנתב את הליך המדיניות ואף למקד השיח הציבורי כולו באשר למידת ההתערבות הנחוצה אם בכלל. ישנם 2מצבים הגורמים לפגיעה בערכי היסוד: ב. כשלי שוק וכשלי ממשל. כשלי שוק: מנגנון השוק מבוסס על 3הנחות תיאורטיות: א.לכל פרט יש מה להציע לאחר ב.האדם מתנהג באופן תבוני רציונאלי ומקבל החלטותיו לאחר שקלול עלות -תועלת ג.קיימת תחרות חופשית, ריבוי צרכנים וספקים, התחרות תוביל לשיפור איכות המוצרים, מחיר נמוך יחסית ולשירות אפקטיבי ויעיל. כאשר תנאי השוק החופשי מופרים, נפגעת היכולת של המנגנון התחרותי להוביל לאופטימום חב'. במציאות הנחות היסוד אינן מתקיימות במלואן, התחרות אינה מאוזנת והחזק משתלט על החלש- תהליך זה פוגע ביסודות הדמו' ויש כיוון שהאתוס המכונן בחברה הוא שוויון, הצדקה להתערבותה של המדינה בהתנהלות זו. כשלי השוק מוגדרים כמצבים בהם המכניזם של השוק לא מצליח להביא לכדי מיצוי את הפוטנציאל הייצור בחברה. בעיה של ביקוש, הצע מוגזם וכך נוצרים בחב' מצב של בזבוז משאבים ואבטלה. הסברה היא שכשלי השוק משפיעים על רבים ולא רק על פרט אחד. החזקים הם שיפגעו אחרונים ממצב זה. כשלי השוק הם אחת הסיבות החשובות למדיניות של התערבות. 5סוגי כשלי השוק: א.מונופול= חב' עסקית אחת שולטת בלעדית בייצור מוצר/ שירות, במכירתו ואספקתו וכך מבטלת יכולת תחרות ומנצלת מעמדו השבוי של הלקוח (קביעת מחירים גבוהים). דואופול- מצב בו חוברות 2חברות עסקיות. קרטל- יותר מ-2חברות עסקיות. 2המצבים בהם יווצר מונופול: א.מונופול אימפריאליסטי/משתלט: חב' עסקית אחת מגדילה שיעור אחיזתה בשוק מסוים, קניית המתחרים, יצירת יתרון תחרותי ע"י הפחתת מחירים, שיפור איכות המוצרים, שיפור השירות. בסוף נוצר המונופול ומי שלא נוח למכור עבורו לא מוקדש אליו מאמץ. הצרכנים מתחילים לשלם יותר וכך נוצרת מוטיבציה לשחקנים חדשים להיכנס לתחרות, יש דינמיקה של כניסה חדשה למשחק. עלויות הכניסה לענף הן יחסית נמוכות, משום שכשעלויות הכניסה לענף גבוהה מאוד התחרות לא תהיה כל-כך רחבה. 2.המונופול הטבעי: יווצר כתוצאה מחוסר כדאיות לתחרות- …