2016 ג
ג'נוסייד
ממ"ן 11

שאלה 1.
בשנת 1948 אושרה האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת-עם באו"ם. הסעיף הראשון באמנה מהווה הסכמה בין בעלי האמנה כי השמדת עם הוא פשע ע"פ החוק הבינלאומי בכל מצב, שיש עליו ענישה ועל בעלי האמנה למנעו. כלומר, יש קונצנזוס בין החתומים על האמנה כי השמדת-עם היא פשע בכל מדינה ומדינה, ושכל בעלי האמנה צריכים לעשות מאמצים למנוע פשע שכזה, בין שנעשה בשטחן בין במדינה אחרת. בסעיף השני מבהירים ומפרשים מה נחשב בגדר השמדת עם, כולל כלפי אילו קבוצות מכוון הניסיון להשמדה ואילו מעשים נכללים תחת ההגדרה, גם באשר אינם הריגה. סעיף זה חשוב מכיוון שהוא מרחיב את הפשע לפעולות נוספות מלבד ההריגה עצמה, כגון גרימת נזק חמור לאנשים הנמנים עם הקבוצה או העברת יליד הקבוצה לקבוצה אחרת בדרך כפייה. הסעיף השלישי מפרט אילו מעשים יובילו לענישה של המבצעים אותם. סעיף זה מבהיר כי גם מי שלא עוסק ישירות בהשמדת-עם יבוא על ענשו. (…)
ההחלטה משנת 1946 מתייחסת למידת המוסריות של הפשע השמדת-עם ולסתירה שבינו לבין רוח האו"ם. דבר זה לא מופיע בצורה המופשטת באמנה, כי אם בא לידי קביעה ברורה שהשמדת-עם היא פשע בינלאומי ללא עוררין, פשע שיש לבוא עליו לידי ענישה. עוד האמנה מרחיבה, כי גם ניסיון לבצע השמדת-עם, הסתה או קשירת קשר לבצע פשע מסוג זה, הם מעשים שיש להיענש עליהם. תוספת חשובה נוספת מצויה בסעיף חמש, המחייב את בעלי האמנה לחוקק במדינתם תרגום משפטי של האמנה על מנת לשפוט ולהעניש את הפושעים וסעיף שש המגדיר היכן נשפטים על המעשה. באשר להגדרת הקבוצה שכלפיה מופנה מעשה השמדת העם, ההחלטה משנת 1946 מתייחסת לקבוצה דתית, גזעית, פוליטית או אחרת. באמנה משנת 1948 הושמטו ההגדרות 'קבוצה פוליטית' ו'קבוצה אחרת', ונכתב תחתיהן קבוצה 'לאומית' או 'אתנית'. שינוי זה נבע מחוסר ההסכמה על כך שפשעים כלפי קבוצה פוליטית מוגדרים כהשמדת עם, ומתוך רצון שלא לאפשר כל רצח כלפי כמות של אנשים להיכלל תחת ההגדרה של הפשע הבינלאומי 'השמדת עם'. יפה מאוד.
מה הביא ליצירת אקלים פוליטי שאפשר את קבלת האמנה?
האמנה התקבלה על בסיס ההחלטה משנת 1946. ההחלטה כשלעצמה היוותה בסיס חשוב בהכרה בהשמדת עם כפשע בינלאומי. שנת 1946 הייתה שנה לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה, שבה תיאוריה גזעית מדעית הובילה עם נאור ומשכיל לבצע רצח עם מחריד בהיקפו ובמידת התכנון שבו, את השואה. (…)

שאלה 3.
א – הבלגים פיתחו תיאוריה גזעית בדבר מוצאם של בני הטוטסי, ברוח תורות הגזע שנפוצו באותה התקופה בגרמניה, בבריטניה, בארה"ב ובמדינות נוספות. התיאוריה הושפעה מחיבוריהם של כמה חוקרים בני התקופה, בכללם חוקר הנילוס ג'ון הנינג ספיק שפיתח בשנת 1863 "תיאוריה על כיבוש גזעים נחותים על-ידי גזעים עליונים". ע"פ התיאוריה של ספיק, מקורה של הקבוצה השלטת באזור רואנדה (קרי בני הטוטסי) הוא בקבוצה מאתיופיה, השייכת ל"ציוויליזציה העליונה". חוקרים אחרים ייחסו את מוצאם של הטוטסי לעמים השמים, והתיאור של בני הטוטסי ע"י החוקרים האירופיים כלל ביטויים כגון "אירופים מתחת לעור שחור". בהשפעה הזאת, ותחת השפעה של מה שפגשו ברואנדה עצמה, פיתחו הבלגים תיאוריה גזענית בדבר מוצאם של הטוטסי. הם טענו כי הם הגיעו לאזור רואנדה מאזורים תרבותיים ונעלים יותר, דבר שניתן להסיק מהמראה החיצוני שלהם, אשר דומה במבנהו לאדם הלבן. גובהם, מבנה הפנים הדק והמסותת, צבע העור הבהיר יחסית לעמים אפריקניים אחרים (כגון ההוטו), וההיסטוריה שלהם בשלטון הובילו לתפיסה של הטוטסי ע"י הבלגים כנעלים יותר מבחינה אנושית מאשר בני ההוטו והטוואה. מהתכונות החיצוניות הם השליכו על התכונות הפנימיות, וייחסו לבני הטוטסי יכולות שכליות ואנושיות גבוהות יותר מלבני השבטים האחרים. התיאוריה הובילה את הבלגים לרומם את מעמדם של בני הטוטסי לצד אפליה ויחס מבזה כלפי בני ההוטו והטווא, אשר לא מילאו את רשימת התכונות הנכספות שזכו להערכה מצד האירופים.
(…)
ב – אני לא חושבת שניתן להאשים את השלטון הבלגי באחריות מלאה לג'נוסייד שהתרחש בשנת 1994, אך אני בהחלט לא גורעת מחלקם ביצירת האווירה והעמקת האיבה שאפשרו אותו. עוד בתקופה הקדם-קולוניאלית הייתה הפרדה מעמדית בין בני הטוטסי לבני ההוטו והטווא, אשר התבטאה בין השאר בבעלות על בקר, במילוי תפקידים שלטוניים ובהבדלי מעמדות. יחד עם זאת, השלטון הבלגי מיסד וקיטב את ההפרדה הגזעית והפך אותה לבעיה מרכזית ונוכחת בחיי המדינה הרואנדית. אירוע מרכזי אחד אשר העמיק את הפער בין הטוטסי להוטו היה מיזוג תפקידי הצ'יפים ופיטוריהם של רוב הצ'יפים בני ההוטו בשנת 1929. (…) אירוע מרכזי שלישי אשר היה הרסני בהשפעתו על העמקת השסע האתני ברואנדה, היה החלפת כל הצ'יפים בני הטוטסי בצ'יפים בני ההוטו, החלפה אשר ביצעו הבלגים בשנת 1960 במטרה להעביר את תמיכתם מהטוטסי להוטו. (…)

מעולה- 92