שאלה 1
המקורות העוסקים בתקופת שלטונו של דוד הם בעיקר ספר שמואל וספר דברי הימים .לבד מהמקורות הכתובים קיימת העדות והממצא הארכיאולוגים .
העדויות הכתובות מן המקרא מצריכות בחינה עמוקה משום זמן כתיבתם ,המרחק הרב מהאירועים והשקפתם עולמם של הכותבים .
ספרי שמואל במחקר הדעות חלוקות על זמן כתיבתו והן נעות בין סוף ימי שלמה לימי בית שני ואין זה המקום לדון בנושא, רוב החוקרים משערים שעיקרו נכתב בימי בית ראשון ולכן יש לתפוס את השקפתו כזאת של בעל ספר דברים המדגיש את הברית בין האל לעם בתנאי שיעמדו בדרישותיו ובגמול מצטבר העובר בין הדורות .
ספרי דברי הימים נכתבו בסוף התקופה הפרסית ראשית ההלניסטית .הספר נשען על מאורעות העבר, רעיון הגמול נשמר ,אך הוא משתנה מגמול ציבורי לגמול אישי – אדם חטא וייענש . הספר מתייחס אל בית דוד כנבחרו של האל ,מדגיש את ירושלים כמרכז רוחני יחיד בה ישב המקדש וכיסא המלך. וכמעט שאינו עוסק בממלכת ישראל לאחר הפילוג. לפי השקפתו ,ההיסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של בית דוד עד חורבן בית ראשון. ההיסטוריוגרפיה של הספר מנסה להסביר מדוע חזר בו האל מנטישתו את העם ומדוע יש תקווה לחידוש בית דוד.
חפירות עיר דוד העיר שנחפרה ונחקרה יותר מכל אתר אחר בארץ ובעולם אך המסקנות של החוקרים שונות ומגוונות ולעיתים מאותו ממצא או העדר ממצא מגיעים החוקרים למסקנות מנוגדות , במיוחד בכל הנוגע למאה העשירית לפנה"ס המצמצמים מחד והמרחיבים מנגד .
שאלה 2
המשפט במסכם ביחידת הלימוד את מסע סנחריב מבטא את מהלך האירועים ההיסטוריים שהביאו לקביעת קדושתה של ירושלים ,כדי להבין את משמעות הפסקה יש לשוב אל המקורות ההיסטוריים העומדים לרשותנו שמתארים את מסעו של סנחריב והתבססותו בזיכרון ההיסטוריוגרפי תרבותי .
המקורות ההיסטוריים לימיו של המלך חזקיהו , רבים ומשלימים זה את זה .המקרא כתובות חיצוניות וממצאים ארכיאולוגים שופכים אור על ימי מלכותו ומאפשרים תמונה רחבה על סוף המאה השמינית לפני הספירה באזור בכלל ובירושלים בפרט .
• ספרי המקרא : מלכים ב יח'- כ , דברי הימים ב כט-לב , נבואות ישעיהו ..
• כתובות אשוריות : אנאלים אשוריים , מנסרת סנחריב .
• ממצאים ארכיאולוגים באזור פלשת השפלה [לכיש] ותבליט סנחריב בארמון נינווה
בימי תגלת פלאסר ה 3 , כובשת האימפריה האשורית את מרבית עמי האזור , מגלה את תושביהן והופכת חלק מהן לפחוות המעלות לה מס. ממלכת יהודה בראשה אחז, אביו של חזקיהו , משועבדת לאשור . האשורים הורגים את פקח בן רמליהו מלך ישראל ומכתירים במקומו את הושע בן אלה והופכים את ממלכת ישראל החזקה מבין השתיים לפחוות שומרון . בשנת 722/1 לאחר מרידה של הושע בן אלה ,חרבה ממלכת ישראל ותושביה הוגלו למספר מקומות בממלכת אשור . את מקומם תופסת אוכלוסיה שהועברה ע"י האשורים במסגרת מדינות ההגליה בה נקטו. לא כל תושבי ממלכת ישראל עוזבים את האזור וחלקם מוצאים מקלט בממלכת יהודה ובכלל זה בירושלים . עדות לכך אפשר למצוא בממצא הארכיאולוגי שהתגלה בגבעה המערבית לעיר דוד ,ממצאים כמו החומה הרחבה או מערכת נקבת חזקיהו שיתכן שמטרתה הייתה העברת מים לתושבים בגבעה המערבית משום הקושי להגיע את מעיין הגיחון .
שאלה 3
א. על פי ספר מלכים ,יאשיהו נינו של חזקיהו עולה לשלטון אחרי אביו אמון ואחרי סבו מנשה ששלט כ 50 שנים על יהודה. תקופת שלטונו של מנשה לוותה בשגשוג כלכלי שהחדיר גם פולחן לאלוהיות שונות בקרב היהודאים בממלכתו .עם עלייתו לשלטון של יאשיהו הוא נהג ככל מלך וביצע בדק בית /שיפוץ למבני השלטון ובכללם להר הבית. במסגרת השיפוץ נמצא ע"י חלקיהו הכהן ספר- "ספר התורה" .מאפייניו הפולחניים עוסקים ביחוד האל ובריכוז הפולחן במקום אחד בלבד –המקום בו יבחר האל . בדומה לכתוב בספר דברים בדבר ריכוז הפולחן במקום שיבחר ע"י האל. הספר מכונה גם "ספר הברית" שמו מרמז על הקשר עם ספר דברים שבמרכזו רעיון הברית בין האל לעם ואיסור פולחן הבמות שנזכר לראשונה רק בספר דברים .
ב. תיאור מציאת ספר הברית בספר מלכים ובדברי הימים זיקתו לרפורמות ולספר דברים הולידו תאוריות ומחלוקות משמעותיות בחקר המקרא ובחקר תולדות עם ישראל. כבר בתחילת המאה ה 19 העלה החוקר מרטין דה וטה את דעתו על הזיקה בין הרפורמות של יאשיהו וספר דברים ומכאן הסיק שהספר שנמצא ע"י חלקיהו הוא לא אחר מספר זה. דה וטה תלה את הזיקה בעובדה שרק בספר דברים יש איסור על עבודת הבמות ויצר קשר ישיר לרפורמה של יאשיהו שאסרה עבודה בבמות מתוך כוונה לרכז את הפולחן בירושלים.