בין ציון לציונות

תקציר העבודה

קורס בין ציון לציונות – ממ"ן12

1. שאלה 2, מושגים :

• משפט דרייפוס (1895):

אלפרד דרייפוס, יהודי-צרפתי, פטריוט, קצין תותחנים בדרגת קפיטן (סרן) בצבא צרפת, אשר הואשם והועמד לדין בגין בגידה במולדת, והעברת מסמכים צבאיים סודיים לטובת גרמניה. לאחר תבוסת הצרפתים לגרמנים במלחמת צרפת-פרוסיה.
מי שאחראי לפרסם זאת לראשונה היה עיתון אורוור "המילה החופשית" של עיתונאי אנטישמי בשם אדוארד רימון.
דרייפוס אשר בא ממשפחה מתבוללת אשר ניתקה את כל קשריה עם היהדות, מה שלא מנע, כשהואשם להטיל את האשמה על כל היהודים ובניצוחו של אדוארד רימון והעיתון לא חסכו במים ופגיעה בקהילה היהודית בצרפת.
למרות שלא היו הוכחות ממשיות נגדו הוא הורשע ונדון למאסר עולם באי השדים. בטקס משפיל תוך שלילת דרגת הקצונה אשר נקרעו מעליו בכיכר העיר לעיני ההמון ב-5 בינואר 1985.
בכל תקופת הכלא הוא כפר בכל האשמות, ולא חדל לערער ולדרוש משפט חוזר.
הפרשה גרמה לקרע עמוק בציבור הצרפתי בין מאשימי דרייפוס אשר כללו אנשי צבא, לאומניים אנטישמיים לבין תומכיו (מחנה רוויזיה) אשר ביניהם היה סופר בשם אמיל זולה אשר האשים את קציני הצבא אשר חברו נגד דרייפוס וכי הכול עלילת דם.
בעקבות הרעש שהוקם ע"י תומכיו של דרייפוס והמשפטים החוזרים התגלה בשנת 1898 המרמה והזיוף, אשר בעקבות כך התפטרו 3 שרי הגנה.
בשנת 1899 נערך לדרייפוס משפט בבית דין צבאי בברן אשר גם כאן בפסק הדין הוחלט כי הוא אשם בבגידה אך בשל "נסיבות מקלות" הקלו את עונשו לעשר שנים.
דרייפוס אשר כוחותיו וכוחות משפחתו אפסו החליטו לקבל את פסה"ד.
בשנת 1904 לאחר עליית השמאל לשלטון הגיש דרייפוס ערעור נוסף לבית משפט העליון אשר בסופו זוכה מכל אשמה.
בטקס צבאי הוחזרו לו דרגותיו והוענק לו אות לגיון הכבוד.
יש הגורסים כי בעקבות משפט דרייפוס התעורר הרצל ופעל למען היהודים, אך אנו רואים כי כבר שנה קודם, בשנת 1894 כתב הרצל מחזה בשם "הגטו החדש" המדבר על קשיי יהודי שהשתחרר מהגטו פיזית ע"י האמנציפציה אך החברה לא מוכנה לקבל אותו בשל האנטישמיות, לכן המחזה מבטא את השינוי בהשקפתו ולא משפט דרייפוס, שאחריו הוא עוקב ומדווח, ומבין עד כמה האנטישמיות מקועקעת בלב העם הנוצרי והפתרון הוא מדינה ליהודים. המשפט הוסיף נדבך לחוסר אמונו באמנציפציה ובאנטישמיות שקיימת כל עוד יחיו יהודים בקרב לא יהודים, ולכן עליהם לחיות כישות לאומית וחברה נפרדת בטריטוריה משלהם.
……………………………………………………………………………………………………