ממן 12 לגדול עם הטלויזיה והאינטרנט

ממ"ן 12

לגדול עם הטלוויזיה והאינטרנט:

שאלה 1:

א:

על פי הגישה המגוננת ההתפתחות של הילדים יכולה לפגוע להם בהבנת הפרסומות והם יכולים להתפתות לקניות מיותרות, המפרסמים מעודדים את הילד לקניות על ידי פרסומות מבדרות כדי להבטיח את התוצאה הרצויה של המפרסמים.

מאפייני ילדים: קושי הבחנה בין דיון ובין מציאות – זיהוי והבנה של פרסומות: ההבחנה בין פרסומות ותוכניות אחרות מתפתחת אצל הילדים בגיל צעיר מאוד ועולה בהתמדה על גיל 6 הילדים מסוגלים להבין שהפרסומות הם פרסומות ואינם שייכים לתוכנית המוצגת. הם נעזרים בקרטונים צורניים או בהימור קצר באותם פרסומות.

הזדהות עם דמויות: טקטיקת פרסום חשובה נעזרת בדמויות שהילדים אוהבים כגון: שחקנים מפורסמים (סלב) שחקני כדורגל, כדורסל, וזמרים ועוד הילד רואה למשל שחקן כדורסל בשם עומרי כספי שהוא אוכל קורנפלקס וכאילו נהיה חזק בגלל הקורנפלקס והילד גם רוצה להיות כזה לכן הוא מבקש לקנות את המוצר.

הילד מתעמת עם ההורים כאשר הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה. הפרסומות משפיעות על הילדים באופן ההתנהגות הילד מחקה דברים שהוא רואה בפרסומות למשל משפטים כגון "אתה לא תחליט עליי" וכדומה.

השפעת הפרסומות לצריכה לא בריא של סוכר רב: פרסומות אלה מדגישות את הטעם המתוק של המוצרים כגון מעדנים שוקולדים גלידות וכדומה הילדים כיום לצערנו נמצאים במצב של השמנת יתר בגלל המאכלים הלא בריאים שהם רואים בפרסומות כמו ג'אנק פוד.

מאפייני הפרסומות: שימוש בדמויות אהבות: הפרסומות משתמשות לרוב בדמויות שהילדים נחשפים עליהם בתוכניות ילדים כגון בוב ספוג וצבי הנינגה וזה מאוד מושך את הילדים לרצות לרכוש את המוצרים עם המותג.  צורניות בולטת: הפרסומות מקבלים הפקה וויזואלית ומוזיקה שמושכת את העין.

ב:

מאמרו של בקינגהם "ילדים כצרכנים": המאמר עוסק בהשפעה של המפרסמים על הילדים, לפי הגישה המגוננת הילדים הם חסרי ישע וניתנים לשטיפת מוח ויכולים בקלות לקנות דברים שאינם צריכים המפרסמים יוצרים מציאות כוזבת אשר יכולה להשפיע על הילדים. בקינגהם בדומה לחוקרים בגישה הפרשנית מתנגד לגישה המגוננת ולתפיסה כי רק הפרסומות אשמות בצרכנות מוגזמת וכי הילדים הם בסך הכל קורבנות תמימים המנוצלים על ידי אינטרסים של המפרסמים הוא מתנגד לתפיסה שהילדים הם פסיביים ותמימים. בקינגהם מציע הסתכלות אחרת על צרכנות ועל גומרים לצרכנות מוגזמת:

שינוי במבנה המשפחה, מעמד הילד במשפחה החברה עצמה הפכה חומרית וצרכנית וזה משפיע על הילדים, החברה והמשפחה הופכת להיות יותר חומרית וצרכנית והם נחשבים כקבוצת השווים ולכן הילדים רוצים להידמות לשווים והם רוצים לרכוש מוצרים כמו שיש לחברים שלהם כדי לקבל מעמד חברתי ראו בחברה.

גורם נוסף הוא שהילדים הפכו להיות יעד מסחרי המעורבות המסחרית בשידורי הילדים הלכה וגדלה עם השנים התרבו תכנים מסחריים שפונים לילדים והתפתחו טקטיקות של שיווק לילדים.

לסיכום: בקיגנהם טוען שהצרכנות המוגזמת שיש לילדים לא נובעת רק מהפרסומות אלא הוא טוען שהצרכנות של ילדים באה ממקום שבו הילדים נמצאים במשפחה, התפתחות תרבות הצריכה בחברה משפיעה על הילדים ופיתוח השוק המסחרי משפיע מאוד על הילדים. הפתרונות של בקינגהם הם: לשנות את הגישה כלפי ילדים לא לגונן עליהם אלא להכין אותם להתמודד עם פרסומות על ידי חינוך של הבנה נכונה של כוחות השוק והאופן בו פועלת הטלוויזיה וכן פתרון נוסף הוא להסביר לילדים שלא צריך לקנות סתם מוצרים אלא רק מה שבאמת אנו צריכים ולהסביר להם שהפרסומות מושפעות על ידי אינטרסים של פעלי ההון.

שאלה 2: