שאלה 1
תל מצודות הממוקם בגבולה המזרחי של בקעת באר שבע ערד הוא תל מן המאה ה8/7 על גבול ממלכת יהודה אשר שימש כמרכז צבאי, פולחני ומנהלתי. מיקומו על מפת הדרכים החוצות את הארץ ממזרח למערב וקושרת את דרכי המסחר הבין לאומיות הופך אותו לבעל משמעות אסטרטגית. התל חולש על הדרך העולה מים המלח ודרך המלך שבמזרח, מערבה אל באר שבע עזה ואשקלון בואך המסחר בים התיכון . לאחר נפילת ממלכת ישראל נותרה ממלכת יהודה ואסלית לאשור והשתלבה בפעילות הכלכלית של האימפריה לרבות מסחר בינלאומי עם השווקים של שבטי ערב בדרום . במקום נחשפו מתקני מנהל בתוך מצודה מוקפת חומה , מגדלי שמירה ומתקן פולחני בתבנית של מקדש עם היכל ודביר ששימש יהודאיים עד שנאסר הפולחן מחוץ לירושלים. בתוך האתר נמצאו אוסטרקונים מנהלתים הפונים אל אדם בשם אלישיב שככל הנראה ניהל או פיקד על המקום בתקופה שבין המאה ה 8 עד המאה ה 7 …[טבלה בהמשך העבודה]
שאלה 2
א. מטרת מאמרו של אברהם פאוסט היא ניסיון לברר כיצד התנהלה המערכת הקהילתית חברתית האזורי הכפר של ממלכת ישראל ויהודה בתקופת המלוכה. זאת לאור העובדה שלא נעשה דיי על מנת לברר כיצד חיו בפועל הכפריים שהיוו את מסד החברה והעניקו לה בסיס ותנובה יצרנית. פאוסט מבקש לגשר בין שתי דעות מנוגדות במחקר. סברה אחת שהילכה בין החוקרים , התבססה על מחקריו של רדפילד משנות ה 50 של המאה הקודמת שביססו טענה לפיה החברה הכפרית בעת העתיקה הייתה שוויונית ללא מעמדות, חברה שחלקה את המשאבים והתוצרת והיוותה מעמד חברתי אחיד. מנגד עמדה עמדתה של מאגנס גרדינר, שהתבסס על ממצאים הארכיוני אללח לפיהם התקיים ריבוד חברתי ופערים בין כפר לכפר. פאוסט מנסה לברר איזה סוגים של כפרים התקיימו הארץ בתקופת המלוכה, האם גם בארץ היו כפרים שהשתייכו ישירות לארמון או לאנשים פרטיים כשלצידם התקיימו גם כפרים שיתופיים קהילתיים ששונים זה מזה גם הממצא הארכיאולוגי……..