שאלה 1
א) לכל אדם מערכות רבות של עמדות כלפי כל דבר בסביבתו. עמדה הינה נטיית היחיד בעד או נגד אובייקט או סמל כלשהו. האובייקט אליו מתייחסת העמדה יכולה להיות: אובייקט ספציפי, כללי, מוחשי, מופשט, קבוצת אנשים ומוסד חברתי. את העמדה מודדים על פי כיוונה, עוצמתה ומידת העקיבות שלה. נהוג לזהות בעמדה שלושה ממדים:
הממד ההכרתי (קוגניטיבי): כלל מערכת השיקולים והטיעונים הרציונאליים כלפי האובייקט. מול גירויי חדש: עיבוד של המערכת להבנת משמעותו, שיפוט וגיבוש עמדה לגביו. מול אובייקט חדש יתפתחו עמדות חדשות, לדוגמא כלפי מורה חדש. גיבוש עמדות עוזרות לילד בהתנהלותו.
הממד הרגשי: התגובה הרגשית שהאובייקט מעורר. שפיטה ע"פ עקרון הכאב והעונג (פרויד) שעשוי לגרום לדחייה או למשיכה לאובייקט בעוצמות שונות. שינוי בממד הרגשי וידע קוגניטיבי חדש יכולים להוביל לשינוי העמדה כלפי האובייקט: מחיובית לשלילית ולהפך.
הממד ההתנהגותי: הנטייה להתנהגות ולפעולה בדרך מסוימת כלפי אובייקט. תוצאה של הממד ההכרתי (הידע הקוגניטיבי) והממד הרגשי (התגובה הרגשית) יחד, עוצמתם. יתכן פער, חוסר איזון וקונפליקטים בין שני הממדים ובין העמדה.
ב) ע"פ הקטע "שימו לב כיצד אתם נוהגים – הילדים מושפעים" ילדים אומדים וקולטים את התנהגות הוריהם כמשתמשי דרך וככל שההורים בעלי עמדות בטיחותיות והתנהגות בטיחותית כך גם ילדיהם. הילדים יגבשו עמדה לגביי הזהירות בדרכים ובבוא היום יפעלו על-פיהן. בממד ההכרתי לומדים הילדים על זהירות בדרכים, הם מפנימים מהי התנהגות נכונה, בטוחה וחוקית בדרכים ומה היא התנהגות מסוכנת, לא נכונה ואסורה ע"פ חוק, זאת ע"פ התנהגות הוריהם בדרכים ומתוך שיחות עימם. לדוגמא: ילד מבין שאסור לדבר ולשלוח הודעות בטלפון בזמן נסיעה, שזה אסור ע"פ חוק ואף מסוכן ועלול לגרום לתאונת דרכים. בממד הרגשי התגובה הרגשית שנושא הזהירות בדרכים מעורר אצל הילדים, הם מזהים מה כדאי ומהנה ומה לא כדאי ולא מהנה בנושא הבטיחות בדרכים או בנושאים ספציפיים יותר כמו הידוק חגורת בטיחות ודיבור בטלפון ועד כמה הנושא חשוב ומגבשים עמדה לגבי מה נעים וכדאי או לא נעים ולא כדאי לעשות מתוך התנסותם והתנסות הוריהם; לדוגמא: אם הורה אינו מהדק את חגורת הבטיחות משום שלא נוח לו יתכן שיגבש הילד רגשות ועמדה שלילית לגביי הידוק חגורת בטיחות. יחד עם זאת, יכול הילד לשנות עמדה בממד זה בשל התנסות חדשה (הקלעות לתאונת דרכים), או מתוך רכישת ידע קוגניטיבי חדש (לאחר שיחות על זהירות בדרכים). בממד ההתנהגותי יחליט הילד, על פי הממדים הקוגניטיבי והרגשי ועוצמתם, כיצד לנהוג. אם יילמדו ההורים את הילדים על התנהגות בטוחה בדרכים (הממד ההכרתי) וגם יתנהגו בצורה אחראית, ישמשו דוגמא וינהלו שיחות על החשיבות של הבטיחות בדרכים (הממד הרגשי) יהיה איזון וסיכוי גבוה שזו תהיה עמדת הילדים וכך ינהג בעתיד. יחד עם זאת, לא תמיד ישנה התאמה בין עמדות מוצהרות לבין ההתנהגות ויתכן פער בין האלמנט ההכרתי של ההורים לבין האלמנט ההתנהגותי, כך שמחד, יילמדו ההורים את הילדים על בטיחות בדרכים ומאידך