שאלה 1:
א. מסלול הז'אנרים הוא תהליך המתאר את התפתחות ייצוג נושא מסוים באמצעות ז'אנרים שונים, בהתאם לאופן ההתמודדות של החברה באותה התקופה. מסלול הז'אנרים מתאר מעבר בין ז'אנרים על פי הסדר הבא: סאטירה, קומדיה, תעודה, מלודרמה, ריאליזם ופוסט מודרניזם. נכון הבחירה בז'אנר היא מעין הסכם בין היוצר והקהל על אופייה של ההצגה (לדוגמה, קומדיה כמעט תמיד תסתיים בסוף טוב).
כאשר יש נושא מסוים שהחברה לא יודעת כיצד להתמודד איתו, לעכל אותו, קל לה הרבה יותר להיחשף אליו באופן ראשוני על ידי הקומדיה והסאטירה. באמצעות הקומדיה ההתעסקות בנושא בעייתי הופכת מרוככת יותר, ובכך קל יותר לקהל לקבל אותו. הקומדיה מרככת את המציאות, כאשר המחזאי\הבמאי דואגים שההצגה לא "תזיק" לקהל והסוף יהיה טוב (מה שתואם את המצב החברתי ביחס לנושא). היא מקצינה את המציאות ובדרך כלל מציגה דמויות של טיפוסים (המייצגים את ההגמוניה) וסטריאוטיפים (המייצגים את החריג, בהתאם לנושא בו ההצגה עוסקת). בכך, מכניס התיאטרון נושאים בעייתיים ב"דלת האחורית". נכון

כאשר המצב החברתי משתנה הנושא הופך להיות מוכר, והחברה נמצאת במקום בו היא יכולה לדבר על הנושא באופן רציני. כאן מרחש השינוי בז'אנר. ההצגה הולכת ומתקרבת אל הז'אנר הריאליסטי ויכולה להשתייך לכל אחת מהתחנות בדרך (מחזה תיעודי, מלודרמה). התקדמותו של נושא המיוצג בז'אנרים, תלויה בהתקדמותה של החברה ובפתיחותה לדבר על הנושא ולעסוק בו. בסופו של דבר, הוא הופך להיות מחזה שמשקף מציאות, כמו מציאות (ריאליסטי), וההתעסקות בנושא הבעייתי נעשית ללא המעטפת הנעימה והמגוננת של הקומדיה. הז'אנר הריאליסטי מציג בפנינו דמויות עגולות, מורכבות, בעלות עומק פסיכולוגי ומטענים מהעבר, דמויות שהן אינן סטריאוטיפיות, אלא מיוצגת עולם שלם ומורכב. ככל שהמצב או הקונפליקט במציאות מחריף, וככל שהחברה מבקשת להתעסק בנושא, כך ההתקדמות במסלול הז'אנרים היא לעבר הז'אנר הריאליסטי.

אם נבחן את ייצוג השסע החילוני-דתי והאת האופן שבו הוא מוצג במסלול הז'אנרים, נוכל לבחון את התקדמותו על ידי ההצגות הבאות: "טרטיף" שהועלה עוד בימי התיאטרון העברי לפני קום המדינה (בין השנים 1901-1970) במגוון תרגומים, "פליישר" מאת יגאל אבן אור משנת 1993 וההצגה "הרב קמע" מאת שמואל הספרי משנת 2001. הצגות אלו נעות על מסלול הז'אנרים קדימה ואחורה, ויש לכך חשיבות גדולה המניבה משמעות ביחס למצב החברתי.

ההצגה "טרטיף" הינה הצגה המשתייכת לז'אנר הקומי. דמותו של טרטיף מוצגת כדמות קומית, במחזה קומי, משום שכל פעם שעולה נושא אשר להגמוניה קשה להתמודד אתו היא עולה קודם כל דרך הקומדיה, "הדלת האחורית". יחד עם הסוף הטוב שמאפשרת הקומדיה, ההתעסקות