ממן 13 מבוא לסוציולוגיה ציון 90

שאלה 1

א) הסבר שלושת ממדיו של תהליך ההזדקנות הוא:

הזדקנות ביולוגית– ההזדקנות כרוכה בהשפעות ביולוגיות מוכרות וברורות אם כי הנקודה הכרונולוגית המדויקת שהן מתרחשות בה משתנה שוני רב עפ"י הנתונים הגנטיים וסגנון החיים. באופן כללי ההזדקנות הביולוגית הן של גברים והן של נשים מתבטאת לרוב בהשפעות האלה:

1. החלשות הראייה עקב אובדן הגמישות של עדשת העין
2. החלשות השמיעה, תחילה של הצלילים הגבוהים ולאחר מכן של הצלילים הנמוכים.
3. קמטים הנובעים מהתרככות השכבות התחתונות של העור.
4. הידלדלות מסת השרירים והצטברות שומן בעיקר במרכז הגוף
5. פגיעה ביעילות הלב וכלי הדם המתבטאת בהפחתת כמות החמצן הנשאפת ומנוצלת בעת מאמץ.

הזדקנות פסיכולוגית– השפעותיה הפסיכולוגיות של ההזדקנות ברורות ומתועדות הרבה פחות מהשפעותיה הפיזיות אם כי חקר הפסיכולוגיה של ההזדקנות הולך ומתרחב. מקובל להניח שתכונות כגון זיכרון, יכולת למידה, אינטלגנציה ומוטיבציה ללמוד נחלשות עם ההזדקנות אך מחקרי הפסיכולוגיה של ההזדקנות מלמדים שמדובר למעשה בתהליך מורכב הרבה יותר. הזיכרון ויכולת הלמידה למשל אינם נחלשים בד"כ עד גיל מבוגר ביותר עם כי לעיתים חלה האטה קלה בקצב ההיזכרות וניתוח המידע העשויה להתפרש בטעות כמוגבלות שיכלית. נראה כי בקרב מרבית הקשישים שחייהם מעניינים ועשירי תוכן היכולות השכליות כמו מוטיבציה ללמוד, בהירות המחשבה והיכולת לפתור בעיות אינן נחלשות במידה משמעותית עד שלב מאוחד יותר בחיים. מחקרים שנערכו לאחרונה התמקדו בקשר בין אובדן זיכרון לבין משתנים אחרים כגון בריאות, מבנה אישיות ומבנים חברתיים. מדענים ופסיכולוגים טוענים שנסיגה אינטלקטואלית אינה בהכרח בלתי הפיכה והם מחפשים דרכים לזיהוי אנשים מבוגרים בסיכון שבזכות התערבות רפואית יוכלו אולי להנות משנים נוספות של תפקוד אינטלקטואלי ברמה גבוהה.

הזדקנות חברתית-  התפיסות וההבניות החברתיות המלוות את הזקנה (ואת התפיסה של "זקנה" כסמל) . גיל חברתי משקף את הנורמות, הערכים והתפקידים החשובים מבחינה תרבותית לגיל כרונולוגי מסוים. תפיסות הגיל החברתי משתנות מחברה אחת לאחרת ובחברות המתועשות הן אף משתנות לאורך זמן. חברות כמו יפן וסין חלקו באופן מסורתי כבוד רב לזקנים וראו בהם מקור של זכרון היסטורי וחוכמה. ארצות כגון אנגליה…

שאלה 2

א) הטענה כי " המודל הטבעי והנורמטיבי של משפחה הוא משפחה גרעינית המבוססת על זוג הורים גבר ואישה אשר בוחרים להנשא בשל אהבתם זה לזו ומגדלים ביחד את ילדיהם" – ההיסטוריון ג'ון בוסוול אמר שבד"כ החלו הנישואים באירופה הטרום מודרנית כהסדר של רכוש, נמשכו לרוב כמסגרת לגידול ילדים והסתיימו באהבה, כלומר בניגוד לטענה שבוחרים להנשא מאהבה. בנוסף, בעבר לא תמיד היה ניתן לקיים מודל זה לאורך זמן עקב שיעורי תמותה גבוהים של אחד ההורים. אם נתבונן במשפחה הויקטוריאנית של אמצע המאה ה-19 קשה לראות בה משפחה אידאלית. רבות מהנשים בנות המעמד הבינוני היו מרותקות לבתיהן, עפ"י תפיסת המוסר הויקטוריאנית הנשים היו אמורות להשאר טהורות וזכות והגברים נהנו מחירות מינית מוחלטת ואף הרבו ללכת לזונות. למעשה במקרים רבים לנשים ולבעלים כמעט ולא היה דבר משותף והקשר היחיד היה באמצעות ילדיהם. ביקורת נוספת לטענה לפי סטון- הוא טוען שהמשפחה של ימי העבר, משפחה גרעינית שבני האדם חיו במשקי בית קטנים יחסית וחייהם היו שזורים בחיי הקהילה וקרוביהם האחרים – סוג כזה של משפחה לא שימשה לחבריה כמוקד העיקרי של קשר ריגשי או של תלות, למשל הנשים לא חוו ולא ביקשו לחוות את סוג הקרבה הרגשית שאנו רואים כיום כחלק מחיי המשפחה. מין במסגרת הנישואין לא נחשב כמקור הנאה אלא כפעילות הכרחית להולדת ילדים. חירותו של הפרט בבחירת בן או בת הזוג ונושאים אחרים של חיי המשפחה היו כפופים….