10206 – צמיחת המדינות החדשות באפריקה
2015 א
ממ"ן 13

שאלה 1.
הקולוניאליזם ההתנחלותי, אשר כלל התיישבות קבע של אירופים, היה בכמה מובנים שונה ואף קשה יותר מאשר הקולוניאליזם נטול המתנחלים. לפני אלג', צריך להסביר את המאפיינים שמשותפים למושבות שהיו בהן מתיישבים אירופאים. אדגים את הקשיים על אלג'יריה.
המתיישבים האירופים שהגיעו לאלג'יריה הגיעו בעיקר במטרה לשפר את איכות חייהם. חלקם היו חיילים משוחררים, גולים ממהפכות, פליטים מאזורי מלחמה (מאלזס-לורן), שמצאו באלג'יריה מקום מפלט לחיים חדשים; חלקם היו הרפתקנים שמצאו באלג'יריה מקום חדש לחקור וללמוד; וחלקם היו מהגרים ממדינות אירופיות נוספות כגון איטליה וספרד, שבאו לנסות את מזלם בארץ אחרת. רובם היו אופרטוניסטים, לא שוחרי זכויות אדם, שראו הזדמנות לקבל אדמות נרחבות ושיטה פוליטית שהעמידה לרשותם אנשים שמוחזקים בעוני עמוק כך שיהיו מחויבים לעבוד עבורם. הם ראו באלג'יריה את ביתם החדש, ובעצם נאבקו על מעמדם ותנאי חייהם על מול האוכלוסייה המקומית, שהתחרתה על אותם המשאבים נגזלה מאותם משאבים. המתיישבים האירופים קיבלו העדפה ברורה בכל תחומי החיים, אותם אפרט בהמשך.
(…)
שימור המסורת המקומית והדתית היה גם הוא נושא שזכה ליחס שונה בין מדינות בהן היו מתיישבים אירופים ובין מדינות בהן הקולוניאליזם היה חף ממתנחלים. בתי הדין המקומיים – במקרה של אלג'יריה בתי הדין השרעיים שהיו פזורים במדינה – היוו איום עבור המשטר הצרפתי שביקש להעתיק את צורת החיים במדינת צרפת אל תוך אלג'יריה עצמה. משום כך סמכותם של בתי הדין השרעיים, שהיו בתי הדין הנפוצים ביותר במדינה, ניטלה מהם (חוץ מהסמכות בענייני אישות). בנוסף לזה ניהול נכסי ההקדש הופקע מידי ההנהגה המסורתית (העלמאא) והופקדו בידי המתיישבים האירופים. בניגוד לפעולות אלה, במרוקו בתי הדין המוסלמים וההקדשים הדתיים נותרו בסמכותו של הסולטן.

נסכם, כי במדינות בהן הקולוניאליזם היה התנחלותי האוכלוסייה המקומית סבלה יותר ועצמאותה נשללה יותר מאשר במדינות בהן הקולוניאליזם לא היה התנחלותי. המתיישבים האירופים ראו במדינה החדשה את ביתם ואת עצמם כאדוני הבית, גזלו רכוש וזכויות מהאוכלוסייה המקומית, והכל תחת הגושפנקה של ממסד השלטון הקולוניאלי. לתושבים המקוריים של מדינות אלה, במקרה שלנו אלג'יריה, לא ניתנה הזכות להתבטא כנגד העוולות שנעשו להם ולכן בהרבה מן המקרים הדרך היחידה בה נשמע קולם הייתה דרך אלימה של התקוממויות. החיים תחת השלטון האירופי כאשר דמות האירופים היא גם השכן ממול ולא רק המושל מעל, הקשו על בנייה עצמית של המוסדות המקומיים ועל שימור התרבות והמסורת המקומית. תשובה יסודית ומעמיקה. 50/50

שאלה 2.
במדינות באפריקה בהן הייתה התיישבות אירופית המאבק לעצמאות היה שונה ובמובנים מסוימים אף קשה מן המאבקים לעצמאות במדינות בהן לא היו מתיישבים אירופים.
במדינות בהן ניסו להשתחרר מקולוניאליזם התנחלותי נעמדו המתיישבים האירופים על רגליהם האחוריות בכדי למנוע את קבלת העצמאות ונקטו דרכים פוליטיות ואלימות בכדי למנוע זאת בכל צורה. באלג'יריה, אשר סופחה לצרפת, היו בשנת 1954 כמיליון מתיישבים אירופים שהיוו כ-10 אחוזים מכלל האוכלוסייה. לשם המחשה, במרוקו אחוז המתיישבים באוכלוסייה היה כ-5 אחוז בלבד. המתיישבים האירופים באלג'יריה תפסו את רוב המשרות השלטוניות ובכך יכלו להשפיע על הנעשה במדינה. שלא כמו בתוניסיה ובמרוקו, בהן השאירו את הביי והסולטן על כיסאם (אפילו אם נשללה מהם רוב סמכותם), באלג'יריה הגלו הצרפתים עם כניסתם את הדיי חוסיין שהיה השליט. יתרה מכן, באלג'יריה הצרפתים ביטלו או הגבילו הן את סמכויותיה של ההנהגה השבטית והן את סמכויותיהם של בתי המשפט השרעיים המוסלמיים. כלומר, באלג'יריה נרמסה כמעט כל שכבת ההנהגה ולכן כל התארגנות, בכללה התארגנות פוליטית, הייתה קשה יותר עבור האוכלוסייה המקומית. המפלגה הראשונה שהוקמה באלג'יריה הייתה מפלגת האלג'ירים הצעירים, מפלגה אשר הוקמה בתחילת המאה ה-20 ערב מלחמת העולם הראשונה. אלג'ירים צעירים אלה אשר הקימו את המפלגה כלל לא שאפו ללאומיות ולהגדרה עצמית של אלג'יר, כי אם לשיפור מעמדם ולהשוואת זכויותיהם עם אלה של המתיישבים האירופים ועם כל אזרחי צרפת. אחריה קמו מפלגת הכוכב הצפון האפריקני ב- 1926 ומפלגת עלמאא ב-1931. שתי המפלגות האחרונות שאפו לעצמאות אלג'יריה ולסילוק השלטון הקולוניאלי בשלב כלשהו.
הדרך להשגת העצמאות באלג'יריה הייתה שונה מזו של תוניסיה ומרוקו.
(…)
נסכם, כי באלג'יריה, בה היו מתיישבים אירופים לבנים אשר היו מעורבים בהיקף רחב בנעשה במדינה, המאבק לעצמאות היה ממושך ואלים יותר מאשר במרוקו ובתוניס. העובדה כי הכוחות המקומיים היו מפולגים יותר מאשר במדינות האחרות, החוסר בהנהגה ברורה ומעמדה כחלק מרפובליקת צרפת הקשה עליה בקבלת העצמאות. גורמים אלה הביאו לכך שאלג'יריה זכתה בעצמאות רק 6 שנים מאוחר יותר משכנותיה לצפון אפריקה ולכך שתחילת דרכה כמדינה עצמאית צעירה נפתחה בשסע פנימי עמוק שנוצר לאחר שנים של מלחמות קשות.
גם זו, תשובה יסודית ומלאה. 50/50

עבודה יסודית ומעמיקה. כמעט ואין לי מילה להוסיף בה. היטבת להציג בתשובתך נתונים רלוונטיים. כל הכבוד.
100