ממן 14 ביולוגיה כללית א 20118 2016א ציון 100 בדוק

1. תכולת ה GC במולקולת DNA היא 44%. בפרק 8 על ה DNA למדנו את החוק הראשון של צ'רגף.
כמות הגואנין שווה לכמות הציטוזין, וכמות האדנין שווה לכמות הטימין במולקולת DNA. על סמך חוק זה ניתן לומר שאם תכולת הגואנין והציטוזין במולקולת DNA היא 44% לכן כמות הטימין והאדנין במולקולה שווה ל 100%-44%=56%.

עבודה ברמה גבוהה מאוד!

1. תכולת ה GC במולקולת DNA היא 44%. בפרק 8 על ה DNA למדנו את החוק הראשון של צ'רגף.
   כמות הגואנין שווה לכמות הציטוזין, וכמות האדנין שווה לכמות הטימין במולקולת DNA. על סמך חוק זה ניתן לומר שאם תכולת הגואנין והציטוזין במולקולת DNA היא 44% לכן כמות הטימין והאדנין במולקולה שווה ל 100%-44%=56%.

ולכן הכמויות היחסיות של כל הבסיס הם חצי מהכמות היחסית של שניהם, כלומר אם יש 44% גואנין וציטוזין במולקולת דנ"א, מתוכם 22% הם בסיסי גואנין ו22% נוספים הם בסיסי ציטוזין. בנוסף 56% טימין ואדנין = 28% טימין, ו28% נוספים אדנין.
לסיכום – A=28% T=28%, C=22% G=22%.

2. בתום הניסוי נצפה לראות מולקולות דנ"א דו-גדיליות מהסוג בתשובה ג' (2 היברידיות ו 2 "קלות").

הניסוי מתעסק בנושא הכפלה משמרת למחצה שאומר שבתהליך הכפלה של DNA בו נוצרים שני עותקים של מולקולת DNA: בכל עותק יש גדיל אחד חדש וגדיל אחת של מולקולת המקור (ההורה).

לכן לאחר הכפלה 1 של דנ"א "כבד" אנחנו צופים לראות 2 מולקולות דנ"א שמורכבות מגדיל אחד חדש-עם חנקן "קל", והגדיל המקורי שהוא "כבד". אקרא להן מולקולות היברידיות (כי הן מכילות גם גדיל "קל" וגם גדיל "כבד"-המקורי).

כשאנחנו ממשיכים בחלוקת 2 מולקולות הדנ"א ההיברידיות אנחנו נצפה לקבל 4 מולקולות דנ"א כאשר גדיל עם חנקן "קל" מוכפל לגדילים עם חנקן קל נוספים, וגדיל מקורי מוכפל לגדיל חדש, אך המקורי הכבד עדיין נשמר – היברידי.

אדגים זאת באיור –

אנחנו מתחילים את הניסוי עם מולקולת DNA "כבד" ומאפשרים לה לעבור שני מחזורי הכפלה עם חנקן "קל" כלומר שהגדיל החדש יהיה גדיל "קל" והגדיל המקורי ישאר כבד.