1. א. ארבע מערכות הריבוד השונות הן: עבדות, קסטות, שדרות ומעמדות.
שיטת העבדות היא צורה קיצונית של אי שוויון. במערכת העבדות, אנשים מסוימים נחשבים לרכושם של אנשים אחרים לעבדים, כלומר שכל מטרתם היא לשרת אדם אחר, והם בעצם קניינו. במקרים רבים, אך לא כולם, שללו מעבדים את כל או את הרוב המוחלט של זכויותיהם, והתייחסו אליהם בתנאים מכפישים. כיום העבדות אסורה ע"פ חוק בכל מדינות העולם, אך תופעות של עבדות בפועל עדיין קיימות.
שיטת הקסטות, למרות שפחות נוקשה משיטת העבדות, חולקת עימה עקרונות רבים של אי שוויון. בצורה זו, כל אדם נולד לעמדה (או ה"קסטה") שלו, ונשאר בה עד יום מותו. הקסטות מוגדרות ע"פ גזע, דת, הון כלכלי משפחתי ועוד. בדרך כלל, לכל קסטה קיים אזור מחייה שונה, תנאים שונים וזכויות שונות, וגם הסכמה חוקית או חברתית לנישואין אנדוגמיים, נישואין שמוגבלים רק לבני אותה עמדה חברתית, פעמים רבות מתוך רצון לשמור על 'טוהר' העמדה. כל אלה גורמים לבידוד מוחלט של קסטה אחת מאחרת. שיטה זו, אף שהייתה נפוצה מאוד במקומות רבים בעבר, מתקיימת כיום כמעט רק בהודו.