ממן 15 מבוא לסוציולוגיה ציון 95

• סטריאוטיפים- יחוס נוקשה ועקשני של תכונות מסוימות לקבוצת אנשים. סטראוטיפים מתקבעים בתפיסות תרבותיות והופכים לעניין קשה לעקירה.

הסטראוטיפ נבנה על ידי שני מנגנונים פסיכולוגיים:

1.התקה- תיעול של תחושות עוינות וכעס כלפי אובייקטים  מאיימים פחות, שאינם המקור האמיתי לתחושות הללו. לדוגמא, המשבר בגרמניה לווה במירמור ותסכול אשר הופנה כלפי יהודים אשר הוצגו כגנבים, מנצלים ועושקים והיוו כשעיר לעזאזל.

2. השלכה- כאשר אדם מייחס שלא במודע לאחרים רצונות ,תכונות, ותשוקות שקיימות בו עצמו.

אפליה- התנהגות ממשית כנגד קבוצה אחרת או אדם מסוים. האפליה מתבטאת בשלילת ההזדמנויות מאנשים מסוימים , תוך כדי נתינת הזדמנויות לאנשים אחרים.

האפליה נובעת לרוב מדעות קדומות, אך דעות קדומות לא בהכרח יובילו לאפליה שכן אנשים מסוימים לא יתרגמו אותם למעשים.

האפליה יכולה להגיע במספר צורות:

אפליה ישירה- כמו התקפות אלימות ופשיעה על רקע גזעני.

אפליה עקיפה

אפליה מבנית- משרות, תעסוקה, מגורים, שכר.

סגירות קבוצתית- תהליך שבו קבוצות מסוימות מקימות מחיצות המפרידות בינן לבין אחרים, באמצעות אמצעי הדרה, המחדדים את ההבדלים בין קבוצה אחת לאחרת.

אמצעים היוצרים סגירות קבוצתית:

• איסור נישואי תערובת בין קבוצות – אנדוגמיה
• הגבלת מגעים חברתיים
• הגבלת קשרים כלכליים (כמו מסחר)
• הפרדה פיזית של קבוצות (כמו גטאות)….

שאלה 2

א. "תזת החילון" – זהו כינוי לתהליך הירידה בהשפעתה של הדת כלומר תהליך בו הדת מאבדת מהשפעתה בתחומים שונים של החיים החברתיים. קיימת חוסר הסכמה בין תאורטיקנים בנוגע לחילון: התומכים בתזת החילון טוענים כי הדת מאבדת מכוחה וחשיבותה בעולם המודרני ושתהליך החילון הוא בלתי נמנע בחברות העוברות מודרניזציה ומסתמכות על מדע, רציונליות וטכנולוגיה כאמצעי לפירוש ולשליטה בעולם החברתי.

– שלושת ההוגים הסוציולוגים הקלסיים (כולם היו אתאיסטיים ) טענו שתהליך החילון הוא בלתי נמנע.

– תנועות דתיות בימינו נמצאות בשוליים החברתיים – זה לא מה שהיה פעם והן איבדו מכוחם.

– התנועות הדתיות בחברה המודרנית הן מפולגות, לא מאורגנות, סובלות מתחלופה גבוהה ונשירת מאמינים.

– לפי הספר מרבית הסכסוכים והמלחמות בימינו הם בעלי אופי חילוני עקב מחלוקות פוליטיות והתנגשויות של אינטרסים חומריים.

– הדת מדברת על קיומן של ישויות על- טבעיות אך כיום חלק מהאוכלוסיה אינו מבין כך את העולם כמאוכלס בישויות רוחניות. ישנה דומיננטיות מדעית בשיח המקובל שמקדש את האמפיריציזם ותאור המציאות עפ"י החושים הנתפסים בלבד תוך כדי התעלמות מכל דבר שלא ניתן לצפייה חושית והתייחסות אליו כלא רלוונטי.

– כפי שיוצג במבחן שלושת ממדי החילון, נתוני הממדים משמשים כראיות לתמיכה בתזת החילון, מה שגם ניתן לראות אלו תהליכי חילון פנימיים המשפיעים למשל על תפקידי הנשים וההומוסקסואלים בחברה.

המתנגדים לתזת החילון טוענים שהדת נותרה כוח חשוב ורב השפעה גם אם לפעמים היא לובשת צורות חדשות. הדת והרוחניות נותרו מרכזיים בחיים המודרניים , אומנם הדתות המסורתיות נחלשות, אבל הדת פונה לכיוונים חדשים.

שלושת הממדים לחילון – כדי לקבוע מי מהתזות הללו נכונה נקבעו 3 אמות מידה שונות שעוזרים להבין אם יש חילון או לא: 1) מספר החברים בארגונים דתיים – המבקרים דרך קבע במוסדות דת, ומספר המקיימים את המצוות. מדד זה הוא אובייקטיבי וניתן להשיגו ע"י נתונים רשמיים ומחקרים סטטיסטיים. עפ"י מדד זה דפוס