מחוננות וכישרונות מיוחדים – סיכום מצויין לבחינה /קורס

מבנה הקורס: מחוננות, כישרונות מיוחדים, יצירתיות ומצוינות.
א. כישרון מיוחד, מחוננות ומצוינות.
ב. אינטליגנציה – בסיסה של המחוננות.
ג. כישרונות מיוחדים ויצירתיות.
ד. מצוינות והגורמים שמשפיעים על מימושה.
ה. טיפוח מצוינות..

מיקוד המאמרים לבחינה
טרמן תיאור המחקר, תוצאות, ביקורות, , תוקף ניבוי וגיל זיהוי, מאפייני קבוצת A / C ,טיפוח מועדף וכל יתר הנושאים שנתן להדגים בעזרתו…

וורן – בחינה מחדש (והצדקה?) של לואיס טרמן: מה יכול אבי החינוך למחוננים ללמד אותנו במאה ה- 21". מסקנות עיקריות והשפעת המחקר על ימינו.

קרוס- תיאור המחקר, מטרה, תוצאות, ההבדל בינו לבין מחקרו של טרמן.

טננבאום – זיהוי מחוננות בגיל הגן, מאפייני ילדי פלא

ווטרהאוס- אפקט מוצרט, ממצאים אמפיריים לאפקט מוצרט ולגישות של גולמן וגרדנר

גרוס- סוגי המחוננים, אפקט תקרה, המלצה לטיפוח לכל סוג מחוננות בנפרד

רדפורד- מאפייני ילדי פלא, תכונות בילדות שמרמזות על מחוננות

דוד- השוואת שיטות טיפוח, המלצה לשיטת טיפוח

ברודי- שלוש הקטגוריות של מחוננים לקויי למידה, אסטרטגיות הוראה,המלצות (מספיק באופן כללי מה יעזור למחוננים ל"ל, לא צריך להבחין בין מה מתאים לאיזו קטגוריה).

דול- השלכות הספרות המקצועית בנושא הסיכון והעמידות על תלמידים מחוננים לקויי למידה

מק'איצ'רן,א' ובורנט,ג' -משמעויות ואסטרטגיות מנקודת המבט של היועצים החינוכיים.

סטרנברג- התאוריה התלת ממדית והשלכתה על הגישה למחוננות והיכולת לאבחן ע"י מבחני משכל ולטפח. יש לדעת האם תומך / שולל שימוש במבחני המשכל ומהן נקודות הביקורת שמעלה כנגד המבחנים.

זיידנר – "אינטליגנציה רגשית אצל תלמידים מחוננים". הגדרה וזיהוי בטקסט.
המושגים באדום הם רק להבנה

פרק 1: כשרון, מחוננות ומצוינות
סקירה היסטורית, הגדרת מושגים ואת המחקר של טרמן.
מיקוד פרק 1:
 שלוש הגישות מהמאה ה-19
 תאוריות אמונתיות/תאוריות פורמליות.
 המחקר של טרמן – תיאור, מטרה, כלי המחקר, ממצאים, מסקנות, ביקורות על המחקר

 (לדעת להגדיר כל מושג ולזהות כיצד בא לידי ביטוי בכתבה(.

מיקוד מאמרים פרק 1
1. גילוי כישרונות יוצאי דופן ועידודם / טרמן (1954). – פרק 2.7, בספר עמוד 93 – לקרוא הכל-חשוב למבחן!!!
טרמן -תיאור המחקר, תוצאות, ביקורות, , תוקף ניבוי וגיל זיהוי, מאפייני קבוצת A / C ,טיפוח מועדף וכל יתר הנושאים שנתן להדגים בעזרתו..
2. סימנים מוקדמים של מחוננות: מחקר ופרשנות / טננבאום (1992).
טננבאום – זיהוי מחוננות בגיל הגן, מאפייני ילדי פלא
3. הפסיכולוגיה של מחוננים מתבגרים / קרוס.
קרוס- תיאור המחקר, מטרה, תוצאות, ההבדל בינו לבין מחקרו של טרמן.
4. מאמר חדש בקורס/וורן: מתעסק בטרמן, בוחן מחדש את המחקר של טרמן (כולל ביקורת)
וורן -"בחינה מחדש (והצדקה?) של לואיס טרמן: מה יכול אבי החינוך למחוננים ללמד אותנו במאה ה- 21". מסקנות עיקריות והשפעת המחקר על ימינו.
אין קוקס בבחינה

מחוננות – סקירה היסטורית – לדעת ברמת ההבנה שההתייחסות למושג היא בהתאם לאמונה שלנו (לטוב ולרע)
בעבר השתמשו במילה גאון  כיום משתמשים במילה מחונן.
 מקור המונח "גאון"- ביוון העתיקה מתייחס לרוחות של אֵלים (חיוביות או שליליות), המשפיעות במעשיהן על חיי בני האדם. הרוחות מצאו מקומן באנשים מסוימים והפכו אותם לבעלי יכולות על-אנושיות, שתורמים לידע האנושי.
 גאון הינו אדם שרוח אלוהים שורה עליו והופכת אותו לעל-אנושי, מעל לשאר בני האדם.
 היחס לגאון התבסס על מה שחשבו עליו, כשהיה ראוי להערצה, טיפחו אותו ושמרו עליו אך כשחשבו שיכולותיו מפחידות, התרחקו ממנו.
 הגדרת הגאון השפיעה על ההתייחסות אליו: ההתייחסות שלנו למחונן היא בהתאם למה שאנחנו מאמינים. אם האלים נתנו לו כוחות על, זה חיובי, כמתנת אל, והם ראויים להערצה, אך ניתן לראות זאת כשלילי, משהו מפחיד ולא אנושי, שצריך להיזהר מהם. הגדרת המחונן הובילה להבדלים בחינוך, בטיפוח, בהקמת מסגרות למחוננים ובהיטמעות בחברה.
 בתרבויות עתיקות (כמו סין העתיקה ומצריים העתיקה( המחוננות נחשבה בד"כ למתנת אל הוקמו שם מסגרות חינוכיות שנועדו לטיפוח מחוננים.
 ניסיון ראשון לזיהוי מחוננים-אפלטון. על פי אפלטון, כל אדם צריך לתרום לחברה ועל המחוננים במיוחד, לתרום ולהוביל את החברה קדימה. מי שמחונן-תורם.

קיימות שלוש גישות למחוננות – מסוף המאה ה-19 : לדעת היטב ברמה של מושג
המושג "גאון" (מחונן) במאה ה-19 קיבל משמעויות שונות, בהתאם לשלוש גישות שונות:

הגישה הפסיכופתולוגית: עמ' 13 גאון = לא נורמאלי/חולה נפש – תיאוריות אמונתיות
כל התנהגות שונה או סוטה מהנורמה, נתפסת כביטוי של פתולוגיה אצל האדם ולכן מחוננות נתפסה כהתנהגות
הסוטה מהנורמה ומהווה פסיכופתולוגיה (אבנורמליות=מחלת נפש) כך שאדם שהוא גאון, נתפס כבעל שגעון. לומברוזו (1891) בחן מקרים פרטיים של גאונים מפורסמים כגון ואן גוך ומוצרט, ועל סמך אותם מקרים, הוא קישר בין גאונות לפסיכופתולוגיה. בספרו הוא כתב "גאונות הינה סוג של פסיכוזה התנהגותית" והציע כי מחונן הוא עילוי בתחום ספציפי אך במקביל, מצבו הנפשי אינו תקין והפגנת הטירוף מהווה פיצוי אבולוציוני אל מול ההתפתחות המשמעותית. כראיה, הוא הציג בספרו רשימה של מחוננים מפורסמים שהציגו מגוון בעיות שאינן נורמטיביות, כגון, התקפים אפילפטיים, מחלות נפש והתקפים פסיכוטיים. בין הדוגמאות נמנו מולייר, דוסטוייבסקי (אפילפטי),ואן גוך(חתך לעצמו אוזן) ומוצרט. הבעיה בגישתו של לומברוזו: הוא לא ערך מחקר אמפירי שיכול לתקף את ממצאיו. טענתו אינה תקפה לכלל המחוננים.
הקהילה המדעית בתקופתו של לומברוזו תמכה בדעותיו אך כיום היא פוסלת דעות אלה.
כיום, עמ' 14 הקשר בין גאונות לפסיכופתולוגיה נתון בוויכוח בין החוקרים אך יתכן וניתן ללמוד ממנו על תהליכים
רגשיים חריגים אצל יוצרים יוצאי דופן, יתכן שברמות מסוימות של חריגות קיימות בעיות רגשיות אך הן אינן
בהכרח פסיכופתולוגיות. שכיחותה של הגישה הפסיכופתולוגית בשנת 2023 פחותה בהרבה אך עדיין, היא קיימת בתרבויות ובחברות מסוימות. ניתן לראות זאת במקרים בהם עקב אמונות בלתי מבוססות אלה (חשש מפתולוגיות), ישנם הורים החוששים לילדיהם לאור הפגנת יכולות גבוהות מאוד מצדם ומונעים את טיפוחם והתפתחותם האישית ברמה האינטלקטואלית. מנגד, על פי פרויד (פרק ג'), יתכן כי פסיכוזה ויצירתיות אכן קשורות למחשבות לא מאורגנות בתהליכים הראשוניים.

הגישה החברתית היסטורית: (מתייחסת לנקודת מבט היסטורית) – תיאוריות אמונתיות
המדד למצוינות הוא תוצר בעל ערך חברתי שהועיל לחברה, האדם המציא או ייצר משהו, בפרספקטיבה היסטורית. הגישה שמה דגש על תרומתם של המצוינים לחברה בתחום האינטלקטואלי אך אדם נחשב לגאון, רק אם תרומתו החברתית השפיעה מעבר לדור (כ-40 שנה). לדוגמא: עבודתם של פרויד, איינשטיין וניוטון שעד היום תורמות לקידום המחקר בתחום עיסוקם ולכן קיימת חשיבות היסטורית לתרומתם והם נחשבים לגאונים.
בעיה: לא ניתן להתייחס לילד מנקודת מבט היסטורית  קשה להתייחס למחוננות בילדות כי חסרה נקודת מבט
היסטורית (של זמן). ילד שימציא משהו מדהים, על פי גישה זו, הוא לא יוכל להיחשב כמחונן.
לפי גישה זו, לא היה ניתן לקרוא לילדים 'גאונים', מאחר והם טרם הוכיחו את עצמם במבחן הזמן.
אין כל התניה של הגאונות ביכולות או בתוצרי הזולת.
שאלה: ההיגד "על פי הגישה ההיסטורית חברתית לא ניתן להגדיר ילדים כמחוננים", נכון/לא נכון?
תשובה: ההיגד נכון. בגישה ההיסטורית חברתית שרווחה במאה ה-19 , המדד למחוננות היה הפקת תוצר בעל ערך חברתי שהועיל לחברה (האדם המציא או ייצר משהו) והוא נמדד בפרספקטיבה היסטורית. הגישה שמה דגש על תרומתם של המצוינים לחברה בתחום האינטלקטואלי אך אדם נחשב לגאון, רק אם תרומתו החברתית השפיעה מעבר לדור. הבעיה בגישה זו היא כי לא ניתן להתייחס לילד מנקודת מבט היסטורית מאחר וחסרה לו נקודת מבט היסטורית (של זמן) כך שגם אם ילד ימציא משהו פנומנלי, על פי הגישה, לא ניתן לקרוא לו 'גאון', מאחר והוא טרם הוכיח את עצמו במבחן הזמן.
הגישה הסטטיסטית נורמטיבית: – תיאוריה פורמלית
התבססה על הסתברות ויחסיות, לפיה יכולת שכלית נמדדת בהשוואה לאחרים ועומדת ביסוד המחקר האמפירי בתחום המחוננות. על פי גישה זו, היכולת השכלית מתפלגת נורמלית באוכלוסייה ולבחינתה, יש לבדוק זאת בעזרת מבחני משכל, ביחס לנורמה (תיאוריה פורמלית). הגדרת הגאון ניתנת לכימות ומדידה אובייקטיבית והוא מי שציונו במבחן משכל נכלל ב- 3% העליונים של עקומת ההתפלגות הנורמלית, כלומר, ניתן לקבוע שאדם הוא גאון, רק בהשוואה לכלל האוכלוסייה. כיום, גישה זו שולטת בתרבות המערבית וגאון נחשב למחונן אינטלקטואלית, בהתבסס על מבחני משכל.
בימינו, שתי הגישות, הפסיכופתולוגית והחברתית-היסטורית (גישות קדומות יותר) עדיין קיימות בתרבויות ובחברות מסוימות אך שכיחותן פחותה בהרבה.
במבחן: אם ניתן בקטע המשפט: "הילדה הזו היא פשוט גאון" – על פי הגישה הפסיכופתולוגית, המשמעות הינה שגאונות הילדה נובעת מגורם פתולוגי, כגון מחלת נפש  אם מוצג בקטע שהיא בעלת התפתחות אינטלקטואלית יוצאת מן הרגיל, המשמעות היא כי ודאי שהיא מטורפת מאחר והטירוף הינו סוג של פיצוי אבולוציוני על התפתחותה המוגזמת בתחום בו היא מראה יכולות יוצאות דופן. כלומר, היא אינה יכולה להיות מוצלחת כל כך בתחומה, מבלי שתתלווה לכך הפרעה נפשית כלשהי.
אם בקטע צוין: "הילד המחונן,.. מועד באופן מיוחד לפתח בעיות פסיכולוגיות", הדבר מצביע על הלך הרוח של הגישה הפסיכופתולוגית.

לגישות כלפי המחוננות יש משמעויות מעשיות לגבי השכלה וחינוך. עמ' 14-15
הגישות אינן מבוססות על מידע ועל מחקרים, אלא על אמונות שלנו, מה אני חושב ובמה אני מאמין (כמו האמונה
שמחוננות היא מתת אל או תולדת כוח השטן).
תיאוריות אמונתיות עמ' 15 האמונות השונות יכולות לשמש בסיס לתיאוריות שנקראות "תיאוריות אמונתיות", אלו מעין מסגרות שמקשרות בין האמונות השונות. הן קיימות אצל כולנו, מעין תבנית חשיבה/ מבנה שכלי המאפיינים את חשיבת האדם. הן מבוססות אמונות דתיות, חברתיות, השקפות ועוד. בד"כ הן באות לידי ביטוי בהתנהגות, בחיי היום-יום, בשיפוט, בבחירה וקבלת החלטות. לצדן יש גם "תיאוריות פורמליות.
תיאוריות פורמליות מנוסחות באופן מדויק בידי מומחים ונבדקו בצורה מדעית. הן מבוססות על איסוף וניתוח
שיטתי של נתונים וניתוחם (מחקר) ומביאות להבנה מעמיקה של תופעות. הן מובאת על ידי מומחים שזה תחום העיסוק שלהם ומאפשרות שיח בין אנשי המקצוע בתחום הרלוונטי. הן מעמיקות ומבוססות ולכן לוקח זמן רב לגבש אותן. לרוב השפעתן איטית יותר. שינויים בתאוריה יתרחשו בהתאם לממצאים חדשים שמתגלים בתחום הנחקר, ומאפשרות הערכות אובייקטיביות ופיתוח של שיטות אבחון וחינוך חדשות.

תאוריות אמונתיות לעומת תאוריות פורמליות מתקיימות זו לצד זו גם במאה ה-21 ומשפיעות על תחומי החיים השונים. באופן מפתיע, בתחומים מסוימים, כמו מחוננות, יש לתיאוריות האומנותיות השפעה רבה ולעיתים הן מכתיבות מדיניות חינוכית. למשל: הביקורת הפוליטית על מבחני אינטליגנציה הובילה לקבלת החלטות הקרובות לתאוריות האמונתיות. כשמחוננות זו ברכה, משקיעים בזה אך אם זה נתפס כדבר שלילי ומפחיד, מתחמקים מזה.
מאפייני תאוריות אמונתיות מאפייני תאוריות פורמליות
מסגרות חשיבה המקשרות בין אמונות קיימות
מבוססות על האמונות שלנו (דתיות, חברתיות, ניסיון אישי(. תיאוריות מדויקות המנוסחות ע"י מומחים
מבוססות על מחקרים, ניתוחי נתונים שיטתיים.
מאפשרות להביא לשינויים מהירים ורחבי היקף בעלות יכולת השפעה יותר איטית
מאפשרות תקשורת בין הדיוטות ומשפיעות על התנהגות יומיומית. מאפשרות תקשורת בין אנשי מקצוע ותורמות להבנה עמוקה ומנומקת של תופעות.
משתנות עפ"י הלכי הרוח החברתיים, ועשויות להשפיע על החלטות פוליטיות. למשל, אם מחוננים חשובים לחברה, הם יתוקצבו. משתנות בהתאם לממצאים חדשים ומשפיעות על כיווני מחקר.
מכילות רעיונות שמובילים לשינוי. מהוות בסיס להערכות סובייקטיביות שיפוטיות. למשל: מורים מעריכים תלמידים בהתבסס על התאוריות האמונתית שלהם, למשל, מופרע לא יכול להיות מחונן. מאפשרות הערכות אובייקטיביות, ופיתוח שיטות חדשות לאבחון וחינוך.
משפיעות על התנהגות יום-יומית תורמות להבנה עמוקה ומנומקת ש תופעות
** יתכן ובמבחן ישאלו על תיאוריה אמונתית ברמת היישום, היכן היא מופיעה בקטע.
** תיאוריות אמונתיות יכולות להפוך לפורמליות במידה והן נבדקות מדעית ונמצאות מובהקות סטטיסטית.

שאלה: מה התיאוריה האמונתית של הורה, שאבחנו את הילד שלו כמחונן והוא טוען שהילד אינו מחונן. מהי התיאוריה האמונתית שמסתתרת שם?
תשובה: התיאוריה הפסיכופתולוגית היא הבסיס לתאוריה האמונתית שגאונות היא לא חיובית. יש הורים שמסרבים לשתף פעולה מהפחד שיש בעיה עם ילדים כאלה, שכגאונים, הם חריגים, זה מפחיד אותם. יתכן שכגאון הוא יחווה בעיות שונות מבית ספר. יש מקומות שלא רוצים שהבת תהייה גאונה, מחשש שלא תמצא שידוך. אלו תאוריות אמונתיות (מתקשר לקרוס)

הגדרת מושגים
מחוננות אינטלקטואלית Intellectual Giftedness)) – בקורס נתייחס אליה כאל "מחוננות": -תאוריה פורמלית
פוטנציאל שכלי ברמה הגבוהה ביותר שבא לידי ביטוי ביכולת לפתור בעיות אינטלקטואליות מורכבות, ברמה גבוהה ומצריכה יכולת להבין מושגים מופשטים כמו יישומים ואנלוגיות באופן מעמיק.
מחוננות ניתנת לבדיקה אובייקטיבית בעזרת מבחן משכל תקף ומהימן, מי שציונו מעל 130 I.Q והציון נמצא ב2%-3% העליונים של עקומת ההתפלגות הנורמלית. מחוננות מתממשת בתנאים מסוימים ואינה מתממשת באחרים שכן, הפוטנציאל הוא מולד אך הוא לא בהכרח בא לידי ביטוי. המושג נקשר לגישה הנורמטיבית סטטיסטית שכן, בדיקת המחוננות נעשית ביחס לנורמה. יתרון מבחן האינטליגנציה: מנבא הצלחה בתחום (הצר) של הצלחה בלימודים. היכולת האינטלקטואלית תלויה בגורמים רבים שאינם קשורים בהכרח לאינטלקט.

5 קריטריונים שמאפיינים תאוריה אמונתית של מחוננים (לפי סטרנברג וז'אנג 1995): עמ' 21
מצוינות-הישגים בולטים, נדירות-יכולת או פעילות נדירה שלא רואים אצל כולם, יצרנות-יצירת מוצר בעל ערך קשה למדוד ילדים-מתאים לגישה ההיסטורית, הוכחה-הצלחה במבחן אינטליגנציה בעל תוקף ומהימנות והערכה חברתית-פעילות בעלת ערך חיובי בחברה. – נקשר לגישה הפסיכופתולוגית והחברתית היסטורית

כישרון מיוחד: יכולת טבעית יוצאת דופן (או פוטנציאל) בתחום ייחודי, ללא קשר הכרחי עם יכולות בתחומים אחרים או יכולות אינטלקטואליות, המאפשרת התפתחות והעמקה יוצאות דופן בתחום מסוים, למשל, מחוננות מוסיקלית, ספורט או מתמטיקה. מדובר בכל תחום שיש בו יכולת גבוהה ונדרשים תנאים רבים למימושו. בד"כ כישרון מיוחד מתפתח עקב השפעת הסביבה, קבלת עזרה ותמיכה, אימון, מאמץ, ידע ותכונות אישיות מיוחדות (אך לא תמיד). המושג קשור לגישה ההיסטורית חברתית ותיאוריות אמונתיות

מושגים שקשורים לכישרון מיוחד:
ילדי פלא: ילדים עם כישרון מיוחד (מולד) בתחום מסוים. שבא לידי ביטוי ברמה של מבוגר. התפתחותם מוקדמת וגבוהה מאוד יחסית לבני גילם. הם בעלי יכולת יוצאת דופן בתחום ייחודי, ללא קשר הכרחי עם יכולות בתחומים אחרים והם ממוקמים בקצה החיובי של ההתפלגות הנורמלית. זה קורה ללא השפעת הסביבה. לדוגמה: ילד בן 5 שמלחין קונצרטים שלמים, מוצרט, שירלי טמפל. אין הסבר מדעי סביר לתופעת ילדי הפלא. (טננבאום). הם מתת האל.
טננבאום וילדי פלא: (מפורט במאמר)
• תדירות אי מימוש הפוטנציאל שלהם גבוה ומצביע על הקושי לנבא הצלחה בבגרות בעזרת סימנים מוקדמים בילדות וחלקם מצטיינים בתחום אחר מזה שהצטיינו בילדותם.
• לא ניתן לציין אפיון "הומוגני" של ילדי פלא כלומר לא ניתן למצוא חוט מקשר ביניהם.
• קיים קושי להסביר את התופעה ע"י גורמים תורשתיים כי בד"כ אין במשפחה מקרים דומים והן ע"י גורמים סביבתיים (בגילם עדיין לא הושפעו באופן משמעותי מהסביבה).
• ישנם גורמים סביבתיים בעלי השפעה (אבל לא מסבירים את התופעה) כמו: זמינות ותמיכת הורים ובני משפחה, התאמת החינוך לצרכי הילד, יציבות נפשית (של הילד). ילד פלא לפי רדפורד (מפרק 4), הוא ילד עם כישרון מיוחד שמצוינותו בתחום באה לידי ביטוי בגיל מוקדם מאוד. הרמה היא של מבוגר אך מבחינת עומק רגשי וניסיון חיים, שונה ממבוגר. אין ודאות שהכישרון המיוחד יישאר גם בבגרות. מאופיין בהתמדה, נחישות, הנאה מהעיסוק, תמיכת ההורים וזמינות אמצעים. עדיין אין הסבר מדעי סביר לתופעת ילדי הפלא. רדפורד מתייחס ספציפית לילדי פלא בתחום האומנות

יצירתיות: יכולת להשתמש בחומרים מוכרים וידועים (לא בהכרח מוחשיים) כדי ליצור משהו חדש, מקורי ובלתי צפוי, שונה מהמוכר ותורם לתוצרים הקיימים ערך נוסף. כיום היצירתיות נתפסת כיכולת לפתרון בעיות מהסוג שדורש התייחסות מקורית לנתוני הבעיה. בעיה: בדיקת יצירתיות ללא תוצר בעל ערך עוררה ביקורת.
גילפורד: פיתח תיאוריה על מהות האינטליגנציה וציין בה שני סוגי חשיבה: חשיבה מתכנסת שעוסקת בסוגי בעיות המופיעות במבחני האינטליגנציה וחשיבה מסתעפת שעוסקת בבעיות הדורשות פתרונות יצירתיים (ליצירתיים יש חשיבה מסתעפת). -חשוב

מצוינות: עמ' 28 מימוש פוטנציאל שכלי גבוה (בפועל), בכל תחום שהוא, שמקורו במחוננות השכלית או בכישרונות המיוחדים שמניבה תוצר בעל ערך איכותי וחברתי. מצוינות מתבטאת ברמת הישגים גבוהה במיוחד בהשוואה להישגי עמיתים, בתחומים השונים )ביצועים בבית ספר או בעבודה, תוצרים).
גורמים התורמים למצוינות: תכונות אישיות כגון בטחון עצמי ויכולת לעמוד מול ביקורת, הנעה, הרגלי עבודה ומשתני אישיות שונים.
לסיכום:

הסיבות לבלבול בין המושגים עמ' 29
1. המשמעות של המושגים משתנה עם הזמן ובהתאם לתקופה בהיסטוריה. למשל, היום פחות משתמשים במושג גאון ויותר במושג מחונן על. ישנן תיאוריות אמונתיות רבות לגביהם ומעט פורמליות, וכידוע, תיאוריות אמונתיות אינן נתמכות במחקרים, הן מבוססות על אמונה כך שלאורך הזמן, חל בלבול והטעויות הושרשו.
2. אותם אישים מאוזכרים בהקשרים שונים ובספרים שונים, וכך למשל, נעשה שימוש במילים: גאון ויצירתי עם כישרון מיוחד ולכן, במשך הזמן ההגדרות הופכות לפחות ברורות ויותר מבולבלות. למשל, שימוש במושג אינטליגנציה נעשה כשעסקו בריבוי אינטליגנציות כשלמעשה התכוונו לכישרונות מיוחדים.

מחקר האורך של טרמן: גילוי כישרונות יוצאי דופן ועידודם
מאמר מאוד חשוב לבחינה!!! המאמר נכתב על פי הרצאה של לואיס מ טרמן על המחקר שלו (Terman, 1959)
בעמוד 93 בספר יש הסברים על המחקר טרמן
מיקוד: אין קוקס
טרמן חוקר מאוד חשוב שערך מחקר גדול על מחוננים (עם עוזרי מחקר), עם הכי הרבה נתונים ועד היום משתמשים במידע שלו. הוא ערך מחקר אורך באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה. המחקר החל ב-1921 ונמשך כ-60 שנה, גם לאחר מותו של טרמן ב-1956.

תשובה 1א: (בדוקה) – מחקרו של טרמן
טרמן ערך מחקר אורך גדול ומאוד משמעותי על ילדים שאובחנו כמחוננים בילדותם ועד לבגרותם. המחקר נערך באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה, החל ב-1921 ונמשך כ-60 שנה. הרקע למחקר: לאור האמונה הרווחת כי "מה שמבשיל מוקדם- מרקיב מוקדם", ואומר, ההבנה שילדים גאונים לא היו אהודים עקב האמונה כי הם פסיכוטיים או אנומליים ועתידים כמעט באופן ודאי למעוד במהירות או לפתח "טיפשות שלאחר ההתבגרות" ובגיל ההתבגרות הם יפסיקו להיות מחוננים, טרמן החליט לחקור את הנושא, כלומר, תיאוריה אמונתית הייתה הבסיס למחקרו. תיאוריות אמונתיות מובנות על בסיס מה שאנשים מאמינים וחושבים, מעין תבנית חשיבה, ללא מחקר, והאמונה משמשת בסיס להתנהגות בחיי היום-יום, היא מאפשרת להבין כיצד התרבות מתייחסת לנושא מסוים ולהלך הרוח החברתי באותה התקופה. מחקרו של טרמן, אכן נבע מהבנה זו. המחקר בחן ילדים שאובחנו כמחוננים בילדותם ועד לבגרותם. מטרתו הייתה לגלות אילו תכונות מאפיינות ילדים מחוננים ולעקוב אחר הישגיהם האישיים והמקצועיים כבוגרים ובנוסף, לעקוב אחר תפקודם כבוגרים, האם מה שמבשיל מקדם, מרכיב מוקדם, או לא, ולאילו בני אדם הם הופכים להיות. במחקר נעשה שימוש במבחן משכל ולכן טרמן רצה גם לבדוק האם מבחני המשכל בילדות מנבאים הצלחה בבגרות. שיטת המחקר: איתור המחוננים נעשה בשלבים, נסקרו רבע מיליון ילדים מקליפורניה, אותרו כ-1500 ילדים בגילאי גן חובה עד ח' בעלי יכולת לימודית גבוהה, מבתי ספר בהם לומדים ילדים ממשפחות בעלות סטטוס חברתי-כלכלי בינוני ומעלה. המורים התבקשו להמליץ על התלמידים ה"מבריקים במיוחד" (בעיה-תיאוריה אמונתית ויש ילדים שפוספסו). אותם ילדים נבחנו באמצעות מבחן משכל קבוצתי (על פי בדיקות הצוות, הם פסחו על 10%-12% מהילדים שיכלו להתאים למחקר). תלמידים שציונם היה ב-10% העליונים, נבחנו במהדורה מקוצרת של סטנפורד בינה. תלמידים שציונם היה I.Q 125 ומעלה, נבחנו במהדורה השלמה של סטנפורד בינה. נותרו 684 ילדים עם I.Q 132 ומעלה והם כונו קבוצת המחקר העיקרית (ילדי הגן לא הצליחו להיכנס לקבוצה זו). כלי המחקר: לקבוצת המחקר המרכזית נערכו מדידות גופניות, בדיקות רפואיות, מבחני הישגים ואופי, איסוף פרטים מהורים ומורים ושאלונים, ממצאי המחקר הראו כי בקרב ילדים מחוננים, מבנה גופם, מצבם הבריאותי והסתגלותם החברתית נמצאו טובים יותר לעומת קבוצת הביקורת, התפתחותם המוסרית הייתה גבוהה יותר והם הפגינו כישורים אקדמיים גבוהים עם ממוצע ציונים גבוה במיוחד. בקרב מבוגרים מחוננים נמצאו שיעורים נמוכים של תמותה, בריאות לקויה, אי שפיות, מעורבות בפשיעה ושכרות, לעומת קבוצת הביקורת, רובם הסתגלו היטב מבחינה חברתית, מיעוט נשים פנה לקריירה מקצועית והגברים הפגינו פוריות אקדמית וריבוי תארים. בתת מחקר