מפלגות והמערכת הפוליטית, בחירות וקואליציות

שאלה 1 סעיף א

למערכת המפלגתית הישראלית בראשית שנותיה היה מאפיין מרכזי שהוא היותן של המפלגות במערכת מפלגות המון אשר שולטות במערכת הפוליטית ללא עוררין, המערכת הייתה חד רב מפלגתית, כלומר מספר רב של מפלגות ומעליהן מפלגת על מרכזית שגדולה מחברותיה באופן משמעותי (מפא"י) אך עדיין אינה גדולה מספיק בכדי להקים ממשלה לבדה. כוחן של המפלגות היה רב ודבר זה בה לידי ביטוי במספר אופנים:

# המערכת המפלגתית נשלטה ע"י המפלגות שהיו בעלות עוצמה, בעלות אידיאולוגיה מגובשת עם תשתית ארגונית אופרטיבית, פעילות במידה רבה בחברה ובכלכלה, בעלות מספר חברים רב לרבות תמיכת משאבים ציבוריים רבים.

# מפלגות השלטון חלשו על המשאבים הפוליטיים העיקריים דוגמת עוצמה ארגונית, מידע, כספים, מקומות עבודה וכדומה. נוצר מצב בו החלטות…

שאלה 1 סעיף ב

לדעתי השינוי שחל במערכת המפלגתית הישראלית כפי שתיארתי בסעיף א' מעידים בעיקר על התחזקותה של הדמוקרטיה בישראל. ראשית למפלגות בישראל עד השינוי היה כוח לא פרופורציונאלי באופן כזה שבפגע בדמוקרטיה בישראל ואף יצר תלות של הבוחרים במפלגות יותר מאשר המפלגות בבוחרים דבר שבה בסתירה מוחלטת עם עיקרון שלטון העם. נוסף על כך שקיעתן של המפלגות הוותיקות ועלייתן של קבוצות אינטרס חדשות ומפלגות חדשות תרמו באופן ישיר לפלורליזם בזירה הפוליטית ועוד יותר מכך לייצוג המדויק יותר של העם בכנסת. הנגשת המידע לאזרחים באמצעות תקשורת ההמונים חיזקה את חופש הביטוי והמידע וכך נוצר…

שאלה 2

שיטת הבחירות הנהוגה במדינת ישראל הינה השיטה היחסית, ארצית, רשימתית כאשר הבחירות הן כלליות, ישירות, שוות וחשאיות. השיטה היחסית מאפשרת ייצוג נרחב של האוכלוסייה בכנסת כאשר 120 המושבים בכנסת מתחלקים באופן יחסי בין המפלגות על פי כמות המצביעים להם. נקבע כי הבחירות הן ארציות כלומר אזור בחירה אחד כך שחישוב..

שאלה 3 מושגים

• דו גושיות – דו גושיות הינה סוג של מערכת רב מפלגתית בה מפלגות מחולקות במפה הפוליטית לשני צדדים ביניהן פעורה תהום אידיאולוגית או שסעים המונעים מן המפלגות בגושים השונים מעבר מגוש אחד לשני. בהקשר לקורס הנלמד ניתן לציין כי המערכת המפלגתית בישראל עברה לפעול ממערכת חד רב מפלגתית (בשנים הראשונות למדינה היו מספר מפלגות ואחת מעל כולן, מפא"י) למערכת דו גושית החל מ 1977 ועד ל 1992 אז המערכת הפכה לרב מפלגתית רסיסית.

מימון מפלגות – חוק בו עוגנה דרכן בחוק של המפלגות להשגת מימון לפעילותן, בעשורים הראשונים של המדינה המפלגות התבססו כלכלית על דמי חבר אותו שילמו חברי המפלגה בתמורה לשירותים אותם סיפקו המפלגות השונות. תהליך הממלכתיות בישראל והנגשת השירותים השונים ע"י המדינה הביאה לפיחות בתשלומי דמי החבר במפלגות השונות שכן האזרח לא היה תלוי עוד בשירותי המפלגה, על כן חוקק חוק מימון מפלגות בשנת 1973 הקובע כי המפלגות ימומנו מכספי הציבור בהתאם לגודלן כלומר על פי כמות בוחריהם ולא על פי כמות חבריהם. חוק זה מסמל בין היתר את היחלשות המפלגות ביחס לאזרח שכן המפלגות הפכו תלויות יותר במצביעיהם שינוי ביחס התלות….