שאלה 1

תכנית הקולקטיביזציה החלה לאחר הוועידה ה-15 של המפלגה הקומוניסטית בשנת 1927 וקיבלה תאוצה משמעותית מיד לאחר נאומו של סטלין בעניין ביטול מעמד הקולקים בסוף דצמבר 1929.
תכנית הקוקטיביזציה בחקלאות היא תכנית מעבר מחקלאות משקית שבה לכל איכר יש משק פרטי משלו, הוא משקיע באדמה, מעבד אותה בכוחות עצמו ונהנה מהיבול עם משפחתו , לבין חקלאות מאורגנת ושיתופית – כאשר כל האיכרים עובדים יחד למען כולם ולמען המדינה. כל החקלאים שהחזיקו בחוות פרטיות, כונו "קולקים" ורכושם הוחרם על ידי הממשל .
כל איכר שהתנגד לתכנית ראו בו כאויב המשטר ודוכא באלימות . עשרות אלפי קולקים גורשו מאדמותיהם ומבתיהם ונשלחו לאזוריםמרוחקים ללא כל , כל רכושם, בעלי החיים , הציוד והמכונות נמסרו לידי פקידי הממשלה האחראים על החקלאות באזורים אלה מטעם המפלגה .
התנגדות האיכרים לתכנית הקולקטיביזציה הייתה עזה וקשה, כאשר שיאה היה בחודש מרץ 1930, בו נרשמו למעלה מ-6,500 הפגנות ומחאות. רק באמצעות דיכוי אלים מצד הממשל באמצעים לפיזור הפגנות ואף הוצאות להורג , ולבסוף הצליחו כוחות המשטרה החשאית לדכא את המחאה הזו. במהלך שנת 1930 מדובר על לא פחות מ-13,500 מחאות קבוצתיות עם למעלה מ-3 מליון בני אדם מוחים.
התכנית המקורית הייתה להשתלט בדרך חדשה על הרעב ששרר ברחבי רוסיה באותן השנים, אך בפועל המדיניות החדשה הביאה לאסון שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה הרוסית – מעמד החקלאים וכל מבנה המשק החקלאי נהרס, פקידי המפלגה שמונו להוביל את גידול היבולים היו ללא ניסיון ולא ידעו לנהל את העבודה , היה מחסור במומחים שיכלו לארגם את הייצור ועקב הלחץ ממוסקבה נתוני הכמויות היו שקריים ונוצר מחסור חמור במזון בקרב האוכלוסייה הרוסית כולה והאוכלוסיה הכפרית בפרט, מספר קורבנות הרעב בין השנים 1931-1933 מוערכים במליוני בני אדם .
השלטונות יכלו לרסן את הרעב אך עשו בדיוק ההפך. ב-7 לאוגוסט 1932 נחקק חוק הגוזר עונשי מאסר ממושכים ואפילו גזר דין מוות על כל מי שיפגע ברכוש ה"קולחוזים" וה"סובחוזים". בפועל, השימוש בחוק זה נעשה ברובו (ב-76% מהמקרים) נגד החקלאים שביקשו לשמור לעצמם לפחות משהו מהתוצרת חקלאית שהפיקו במו ידיהם ושבחוקים החדשים הוגדר הרכוש הזה כרכוש הקולחוזים. כ-103,000 בני אדם נשפטו לפי חוק זה ומתוכם למעלה מ-6,000 נדונו להוצאה להורג.
חוק נוסף אשר נחקק ב-1932 קבע שיש חובת רישום מקום מגורים של כל תושבי ברית המועצות ועל הצורך לקבל אישור משטרתי על מנת לעבור מקום מגורים, זאת לאור החשש שכפריים רבים ינטשו את האזורים החקלאיים ויגיעו לאזורים העירוניים במטרה לקבל מזון. מי שניסה להגר הוחזר ע"י המשטרה החשאית בכוח, ונסיון שני