שאלה 1
המקורות העומדים לרשותנו להבנת ימי שיבת ציון הם בעיקר ספרי עזרא ונחמיה, יתרונם שהם קרובים מאוד אל התרחשות המאורעות, אך עדין כתובים כמקור משני משום שנכתבו בתחילת המאה הרביעית, כמאה חמישים שנה אחרי האירועים. ספר נחמיה כתוב בחלקו בגוף ראשון[עניין נדיר במקרא] אך גם הוא נערך כ 50-70 שנים לאחר האירועים. התוצאה היא אי בהירות לגבי מספר נושאים המופיעים בטקסט.
א. העדרו של יום כיפור בספר עזרא, שנתפרש ע"י החוקרים כעריכה מאוחרת
ב. הטענה שהעם שלא הכירו את התורה …הייתכן?
ג. האזכור של סוכות כחג שלא צוין מאז ימי יהושוע ,תמוה.
מקורות נוספים חיצוניים למקרא על התקופה הם
• כתביו של יוסף בן מתתיהו שנכתבו כ 400 שנים לאחר בתקופה ובם בגדר מקור משני מרוחק
• כתובות וממצא ארכיאולוגי הן העיר והן בסביבה כגון בולות או פפירוסים מארץ ישראל או ממצרים
• ממצא ארכיאולוגי בעבר הירדן ובשומרון
שאלה 2
המקורות להכרת סוגיית הזרמים בחברה היהודית בתקופה החשמונאית אינם רבים ולכל אחד מהם בעיות משלו
• יוסף בן מתתיהו הוא המקור המרכזי לידיעות על הזרמים והרעיונות שאפיינו אותם בימי בית שני אך הוא מתייחס בכתביו בעיקר לנושאי אמונה דת ואורח חיים והוא אינו עוסק בהבדלים בין בזרמים בכל הנוגע לפולחן בבית המקדש .
בספריו הוא מתאר גם קבוצה נוספת הנקראת איסיים אבל אין כל מקור יהודי מקומי בן התקופה שמתאר קבוצה זאת ויש חוקרים הטוענים שיוספוס מנסה לשוות ליהודים סוג של ספרטניות כדי להאדירם בימים שישב ברומא . חלק מתיאוריו נסמכים על פילון האלכסנדרוני בן המאה הראשונה לס"נ ועל פילניוס הזקן שנהרג בהתפרצות הווזוב בשנת 79 לס"נ-שניהם לא ביקרו מעולם הארץ וגם פילון היהודי ניסה להעניק ליהודים הילה ספרטנית כדי להאדירם בעני הרומאים
• ספרות חז"ל מספקת מידע רב בכל הנוגע להבדלים בתפיסת הפולחן בין הזרמים אבל. ספרות חז"ל אינה מקור היסטוריוגרפי , היא החלה במסירת תורה שבע"פ וכל ענינה הוא תיאולוגיה וחקיקה דתית ולכן קשה להסתמך עליה כמקור היסטוריוגרפי ,לא כל שכן הרי שספרות חז"ל וחכמיה ראו את עצמם כממשיכיהם של הפרושים ולכן תפיסתם אינה יכולה לשקף את הרעיונות הצדוקים נאמנה .
עלפי מה שידוע לנו מפי יוסף בן מתתיהו ההבדלים בין הצדוקים הפרושים והאיסיים היו בענייני אמונה ודת
• הצדוקים :האמינו שאין עולם הבא אין שכר ועונש אך יש לשמור על חוקי תורת משה , מכיוון שהחזיקו במשרות רמות גם בבית המקדש שמרו על דיני טהרה . ולפי יוספוס – ליבם גס על פי יוספוס הפרושים הוסיפו דינים שלא היו כתובים התורה ולכן הצדוקים התנגדו להם.
• הפרושים :האמינו שיש עולם הבא ותחיית המתים ,הכל נעשה בידי גורל אבל הרשות נתונה ולאדם יש יכולת בחירה .האמינו כי יש שכר ועונש לאחר המוות .על פי יוספוס – הם פרשני התורה ולכן נקראים כך ,העם אוהב אותם ומידת חסידותם גדולה.
• האיסיים : האמינו שיש עולם הבא ,הכל בידי גורל , מקריבים קורבן בבית המקדש חיים חיי צניעות ומקפידים מאוד בדיני טהרה
שאלה 3
עם התפוררות הממלכה החשמונאית החציה הראשון של המאה הראשונה לפנה"ס והתקרבותה של האמפריה הרומית לאזור מסתיימת עצמאותה של יהודה ובשנת 63 לפנה'ס מגיע פומפיוס ארצה ,צר על ירושלים ,כובש אותה ובכך מתחילה התקופה הרומית בארץ.
המקורות שיש לנו על התקופה מגוונים ומעניינים ונחלקים לכמה סוגים
מקורות היסטוריים יהודיים
בראשם ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו שכתב בשנת 79 את הספר מלחמות היהודים ,ספר שנכתב מיד לאחר החורבן ומתאר בעיקר את התהליכים בארץ לפני ותוך כדי החורבן ,מרבית החוקרים מאמינים שבתקופה זאת הוא שהה ברומא וסיקר את האירועים מרחוק.
בסוף המאה הראשונה כתב ספר ארוך –קדמוניות היהודים , יוספוס כותב את הספר קדמוניות היהודים מתוך תחושת אשם על אירועי המרד הגדול וחורבנה של ירושלים. הוא מחליט לכתוב ספר שיפאר את היהודים מול רומא. לרומאים תחושות נחיתות למול העמים הקדומים שפגשו ולכן מוצא יוספוס מקום לכתיבת ספר שיכלול את ההיסטוריה של העם היהודי. הוא נשען על התנ"ך וכותב אותו בקצרה תוך שהוא משמיט אירועים שעלולים להיתפס כשליליים. כשמסתיים התנ"ך הוא מגדיש זמן רב לאיסוף מקורות היסטוריים נוספים שיתארו את מה שהתרחש. באין צורך לכתיבה מהירה הוא עושה מחקר מעמיק ויוצא עד לאלכסנדריה כדי לנבור בספריות היהודיות שבמקום. בין השאר ספרי החשמונאים שבתרגום ה70 ותעודות נוספות שהאירו את סוף ימי החשמונאים ותחילת השלטון הרומי בארץ
פילון האלכסנדרוני
מקורות היסטוריים חיצוניים
פליניוס הזקן מת בהתפרצות הווזוב בשנת 79 לס"נ
קסיוס דיו 160-230 לס"נ –משמש כמקור משני לאירועי מרד בר כוכבא
שפע ממצאים ארכיאולוגים:
ירושלים נחפרה ונחקרה שנים רבות ע"י מיטב הארכיאולוגים אך נדמה שמאז שות 1967 בשובינו אל העיר והצורך לפתחה ,העיר נחפרה וממשיכה להיחפר גם ברגעים אלה ,במהלך השנים נמצאו רחובותיה העתיקים ,שלושת החומות ,מבנים שבנה הורדוס ,מקוואות בואך העלייה להר הבית ,ועוד אין ספור סימנים לתפארתה בתקופה הרומית עד החורבן כולל בתים שרופים של עילית החברה ועשיריה שנשרפו והותירו חותם וזכר לחורבן הגדול שחוותה העיר בשנת 70 לס"נ . מובן שזיקתו של ישוע הנצרתי הוביל זרם של חוקרים נוצרים בחיפוש אחר משיחם וימיו האחרונים בעיר .כך שהממצא הארכיאולוגי הוא רב אך כמובן שנוי לעיתים במחלוקת על פרשנותו.
נוסיף על כך את כל הממצאים מהתקופה ההדריאנית שבכללם האגורה שנבנתה מעל בריכת הסטרוטיון ,שער שכם התחתון [באב אל עמוד] וחלקים מקארדו ההדריאני שנחשפו בעיר והנה לנו תמונה ארכיאולוגית רחבה.