ממן 13
כולל הערות של המרצה.

1.א)בתנועת חיבת ציון ובתנועה הציונית שרר מתח מתמיד סביב מקומה של הדת בין שתי גישות שונות, הפלורליסטית והמונוליטית.
יוסף חיים ברנר היה אחד מתומכי הגישה המונוליטית, מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה, מבקר ופובליציסט. הוא נולד באוקראינה למשפחה חרדית, חונך ע"פ התורה, אך בחר להצטרף לתנועה הסוציאלית של פועלי ציון. בשנת 1911 פרסם מאמר (רשימה) נוקב ואנטי דתי בעיתון של "הפועל הצעיר" שבו הוא טען כי הדת היא אויב הציונות. ברנר ראה בדת וביהדות "הבלי תיאולוגיה", הוא תקף בחריפות את ערכי הדת והמסורת היהודיים. לדעתו אלה שטויות דתיות שמטרתן להסית אותנו מהשאלות שמעסיקות אותנו כמו מהות וקידום. במקום זה הדת מספקת וממציאה לנו בעיות מסוגים אחרים כמו מצוות, כשר או לא כשר, האם המשיח יגיע ועוד.