מבוא ומטרה
• חשוב לציין כי בעבודה זו אעסוק רק בזוגות יהודיים – גבר ואישה הנשואים כדת משה וישראל.
במדינת ישראל קיימים שני גופים מקבילים אשר מצטלבים בנושאים מסויימים, הרי שני הגופים הם בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה. לשתי ערכאות שיפוט אלו יש חוקים ייעודיים להם אשר בחלקם הם מקבילים וזהים ובחלקם הם ייחודיים. על פי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) , עניין הגירושין בין בני זוג יהודיים הוא בגדר סמכות השיפוט הייחודית של בתי הדין הרבניים, כלומר בתי המשפט לענייני משפחה לא מוסמכים לתת תוקף לגירושין.
נשאלת השאלה מה בנוגע לעניינים הקשורים לגירושין, למשל מזונות? האם זו גם סמכות ייחודית? היכן כדאי לכל אחד מן הצדדים לפתוח בהליכים ובאילו מקרים?
מטרת העבודה היא לשפוך אור על הנושא הסבוך והמורכב אשר לאדם שאינו בקיא בחוקים ובפסיקות יכול להיראות מבלבל במיוחד. במהלך העבודה אני אנסה לענות על שאלות נוספות כגון: האם כדאי לאישה לפנות לבית דין רבני או לבית משפט לענייני משפחה כאשר היא רוצה לקבל מזונות. האם בעל יכול לערער על החלטה של בית דין רבני בפני בית משפט לענייני משפחה?
האם אישה אשר מבחינה כי תביעת המזונות שהגישה אינה מתקדמת כפי שרצתה יכולה לבטל או לעצור את התהליך ולעבור לגוף השיפוטי השני?
כפי שאציג בהמשך, התשובות לשאלות הנזכרות לעיל תלויות בנסיבות. לדוגמא – האם האישה מורדת או לא, האם הבעל אלים ועוד נסיבות משתנות.
לאורך העבודה אסקור את הרקע למרוץ, את השוני בין הערכאות, את יחסי הכוחות בין הערכאות ולבסוף אסכם ואציג את דעתי.
העבודה מבוססת על חקיקה, פסיקה, מאמרים וראיונות של אנשי מקצוע.