סיכום מעולה לקורס ממשל ופוליטיקה

השאלה הכללית הנשאלת בקורס זה אם מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית?

הדמוקרטיה הישראלית

• דמוקרטיה ליבראלית:
• פרוצדורות דמוקרטיות (אמצעי)- היבטים במשטר ובמוסדות השלטוניים שבאים להבטיח ממשל מוגבל, שהשלטון לא יוכל לעשות כל מה שעולה על רוחו. מפלגות (לפחות 2). עקרון הפרדת רשויות (מחוקקת, מבצעת, השופטת) הרעיון הוא לבזר את הכוח הפוליטי. חוקה היא גם כלי להגבלת השלטון- שריון רוב מיוחס. נועד למנוע פגיעה בזכויות. עקרון חוקתיות- החוק שולט ולא האנשים. שוויון בפני החוק (כולל כולם!). עוד גורם שמגביל הוא החברה האזרחית- עמותות (תנו לחיות לחיות, קבוצות אינטרס, הסתדרות כללית) תקשורת.
• שלטון העם- מבטא את הסכמת הנשלטים לשלטון. נקשר עקרון האמנה החברתית של ההוגים הליבראלית. בדמוקרטיה הליבראלית זה מתבטא בבחירות של נציגים, הבחירות הם תקופתיות.
• עקרון הייצוג- קבוצות באוכלוסייה, פלורליזם- ריבוי דעות. שלטון הרוב (עם הגנה על המיעוט). יש חתירה לקונצנזוס- שהרוב לא קובע.
• ערכים ליבראליים- דמוק….רטיה מהותית- זכויות הפרט:

חופש דת, חופש התאגדות, הפגנות. זכויות האדם- זכויות האדם באשר הוא אדם. זכויות האזרח- מה שהמדינה נותנת לאזרח.

הערכים הליבראליים הם תכלית המשטר הליבראלי, הם באים להגן על זכויות הפרט.

• תרבות פוליטית דמוקרטית- תרבות פוליטית היא תרבות מכלול היחסים בין האזרחים לבין עצמם ובינם לבין השלטון, מדובר באורח חיים ובכללי משחק שהחברה מפנימה. בדמוקרטיה התרבות הפוליטית מתאפיינת בסובלנות, פשרות, פלורליזם, אמון האזרחים בשלטון. מי שמשריש את תרבות פוליטית דמוקרטית המשפחה, מערכת החינוך והתקשורת (סוכנים עיקריים).

פלורליזם- פלורליזם משמעו ריבוי דעות והיכולת להשמיע אותן במשטר דמוקרטי. וכן, ריבוי מפלגות.

דמוקרטיה ישירה -היא שיטת משטר בה כל אחד מאזרחי המדינה יכול להיות בעל סמכות להציע, לדון, ולהצביע בכל החלטה פוליטית. בדמוקרטיה ישירה מוחלטת לכל אזרח יש סמכות להעלות להצבעה ולהצביע על קבלת חוקים חדשים, קבלת החלטות ביצועיות, מינוי והדחה של נבחרי ציבור ושיפוט. דמוקרטיה ישירה מבוססת על שוויון מהותי בין האזרחים ועל עיקרון הרוב בתהליך קבלת ההחלטות. שיטת ממשל זו מניחה כי חוכמת ההמונים תוביל לבחירת דרכי הפעולה הנכונות והיעילות ביותר, אשר נאמנות במידה המרבית לאינטרס הציבורי.

דמוקרטיה ייצוגית- היא שיטת ממשל דמוקרטית בה מפעיל העם את ריבונותו באמצעות נציגים הפועלים בשמו. הנציגים פועלים על מנת לייצג את בוחריהם, אך לא מבטאים את רצונם של הבוחרים באופן ישיר, אלא מקבלים את הסמכות לפעול על פי הבנתם וראות עיניהם, לנוכח נסיבות משתנות. שיטה זו לעתים מעומתת עם שיטת הדמוקרטיה הישירה, בה אין קיימים נציגים, או שהנציגים חייבים לפעול על פי הוראות בוחריהם הניתנות להם באופן ישיר ללא אפשרות לסטות מהן.

היסודות הדמוקרטים בישראל

פרוצדורות דמוקרטיות- ישראל עונה על פרוצדורות אלה. בג"צ יכול לפסול חוקים של הכנסת אם הם פוגעים בזכויות האדם. ישראל עונה לקריטריון של פרוצדורות דמוקרטיות.

ערכים ליבראליים- בהיעדר חוקה בישראל איך מגנים על זכויות האדם?

• מגילת העצמאות- מגילת העצמאות היא מעין חוקה מטריאלית (מוסכמות מותרות בחברה), שמופיעות בה זכויות על חופש ביטוי, דת, עצמאות ועוד..
• חוקי יסוד משנת 92- חופש העיסוק, וכבוד האדם וחירותו.
• חוקים רגילים- זכות לפרטיות, שוויון בין המינים *בג"צ- מפעיל בקרה שיפוטית "קול העם/ אל-אתאחד" (53') חופש הביטוי
• אמנות בינ"ל- אמנת הפליטים, זכויות הילד.

תרבות פוליטית דמוקרטית- הסכמית התאגדותית (מתקופת הישוב). אנו נוקטים בגישה זו בגלל השסעים בחברה הישראלית חותרים לפשרות כדי לשתף את כולם במסגרת הפוליטית, לכן יש ייצוג יחסי בכל המוסדות ובכנסת. למרות התפרצויות אלימות בהיסטוריה הישראלית (אלטלנה, אמיל גרינצוויג, רצח רבין) בסך הכל אין אלימות רבה בפוליטיקה הישראלית.

בישראל, יש יסודות דמוקרטים חזקים אם זאת הדגש הוא על היבט הפרוצדורלי בנושא הערכים הליבראלים וזכויות האדם יש בעיות וסטיות מהדמוקרטיה הליבראלית.

הכתמים בדמוקרטיה הישראלית

• העדר חוקה: העובדה שישראל היא דמוקרטיה צעירה/ חלשה ועם זאת אין לה חוקה הוא מצב מסוכן כי התרבות הליבראלית לא מושרשת (בניגוד לבריטניה). נקשר תקנות ההגנה לשעת חירום (45'), זה מאפשר לשלטון לנקוט באמצעים קשים.
• העדר הפרדה בין דת ומדינה: העדר חופש מדת. חופש המצפון וחופש אי האמונה הם אחד מיסודות הדמוקרטיה. בישראל אולי יש חופש דת אך אין חופש מדת. אין אפשרות להינשא בנישואין אזרחיים, חוקי השבת (הגבלה על התחבורה), חוקי הפסח- חוקי הכשרות, חוק בתי הדין הרבניים הנותן להם סמכות מלאה בענייני גירושין ונישואין, העדר פלורליזם רבני בישראל- הרבנות בראשית נשלטת לחלוטין על ידי הזרם האורתודוקסי. לזרם הרפורמי והקונסרבטיבי אין דריסת רגל במציאות הישראלית. יש כפיה דתית על האזרחים החילונים. הקשר בין הדת והמדינה הוא במסגרת "הסטטוס קוו"
• מעמדו של המיעוט הערבי בישראל: 20% מהאוכלוסייה סובלת מאפליה ומהעדר זכויות אל מול האוכלוסייה היהודית (כמו כן גם ערביי השטחים). (חוק השבות, קרקעות, קצבאות ביטוח לאומי והקצאות לרשויות המקומיות, ייצוג בעמדות ניהול בממשלה וכו'). הפגיעה היא בשני היבטים- מהותי- מדינה יהודית, השם, הדגל, המנון. מבטא בשני חוקים משמעותיים (חוק השבות- מפלה לטובה את היהודים+ הקשר בין קק"ל ומנהל מקרקעי ישראל- אוכלוסייה ואדמה) פרקטי- אפליה בתקציבים, חינוך לרשויות, חשדנות ביטחונית.

בעיית השטחים: אין לערביי