פסיכולוגיה חברתית 2020א'
פרק 1 – מבוא לפסיכולוגיה חברתית
הגדרת פסיכולוגיה חברתית; החקירה המדעית של האופן בו בני אדם חושבים על הזולת, משפיעים אחד על השני ומתייחסים אחד לשני.
למשל; מהו האופן בו המורה והתלמיד חושבים זה על זה, כיצד הם משפיעים אחד על השני וכיצד הם מתייחסים אחד לשני.
הרעיונות המרכזיים של הפסיכולוגיה החברתית
-הבניית המציאות; הפסיכולוגיה החברתית עוסקת באופן בו אנו מבנים לעצמנו את המציאות (את העולם ואת עצמנו) בהתאם לערכינו ואמונותינו הקודמים.
-עיבוד קוגניטיבי דואלי; בני אדם חושבים באמצעות חשיבה מבוקרת-מודעת לצד חשיבה אוטומטית-חבויה ונטולת מאמץ.
-סוגי גורמים שונים המעצבים את התנהגותנו החברתית
גורמים חברתיים; אנו מתאימים את עצמנו להקשר החברתי שלנו, ובמידה רבה עמדותינו והתנהגותנו מעוצבות ע"י כוחות חברתיים חיצוניים, כמו התרבות שלנו או הסיטואציות החברתיות שאנו נקלעים אליהן.
עמדות ונטיות אישיות; עמדותינו ואישיותנו משפיעות על התנהגותנו.
גורמים ביולוגיים; אבותינו הקדמונים העבירו לנו בירושה תכונות ונטיות התנהגות שעזרו להם לשרוד ולהתרבות.
היבטים יישומיים; העקרונות של הפסיכולוגיה החברתית יכולים להיות מיושמים בחיי היומיום; כיצד להיטיב להכיר את עצמנו, לרכוש חברים, להשפיע על אחרים, לפתור קונפליקטים וכו'. היא גם יכולה להיות מיושמת בתחומי מחקר נוספים; בפסיכולוגיה הקלינית, במשפט ובעתיד בר-קיימא.
האינטואציות החברתיות שלנו בדר"כ יעילות אך יכולות להיות בעייתיות; האינטואיציות שלנו מעצבות את פחדינו, התרשמותנו ויחסינו. אנחנו בדר"כ מנווטים את דרכנו בחיים במצב של "טייס אוטומטי" ומסתמכים על שיפוטי בזק "מהירים וחסכוניים". אך לעיתים מוטב שנרסן את האינטואיציות שלנו באמצעות חשיבה ביקורתית, שכן הן לא תמיד מדויקות או נכונות.

ביקורת על פסיכולוגיה חברתית
על הפסיכולוגיה החברתית נמתחת ביקורת שהיא מתעדת דברים נדושים שנראים מובנים מאליהם. ואולם, ניסויים מגלים שתוצאות "מובנות מאליהן" הן בדרך כלל כאלו רק לאחר שאנו כבר יודעים את העובדות.
הטיית החוכמה בדיעבד (תופעת "ידעתי זאת מזמן") גורמת לאנשים לבטוח יתר על המידה בשיפוטיהם וחיזוייהם לאחר שהם כבר יודעים את התוצאות.
תיאוריה
תיאוריה; מערך משולב של עקרונות המסבירים אירועים נצפים ומנבאים אותם.
תיאוריה טובה היא כזו ש;
-מסכמת ביעילות טווח רחב של תצפיות
-מנסחת ניבויים ברורים המאפשרים לאששה או לשנותה, לתכנן מחקר המשך ולהציע יישומיים מעשיים על פיה.
שיטות מחקר בפסיכולוגיה חברתית
מחקר מתאמי מחקר ניסויי
תנאים בתנאי "שדה"; בסביבה הטבעית. באמצעות תצפית פעילה או איסוף נתונים. בתנאי מעבדה; החוקרים יוצרים מצב חברתי המדמה מאפיינים של מצבים חברתיים אמיתיים.
סוג הקשר מתאם סטטיסטי בין משתנים קשר סיבתי; קשר של סיבה ותוצאה בין המשתנים.
משתנים לא ניתן לבודד את המשתנים הרלוונטיים ממשתנים אחרים -משתנה בלתי תלוי (המשתנה שהחוקר מתפעל)
-המשתנה התלוי (המשתנה הנמדד)
יתרונות -מחקר בהיקפים נרחבים, קל יחסית להכליל מהמחקר על כלל האוכלוסייה. -ניתן להסיק קשר סיבתי בין שני המשתנים
חסרונות -לא ניתן להסיק קשר סיבתי, אלא רק מתאם סטטיסטי בין המשתנים. -מחקר בהיקפים מצומצמים, קשה יותר להכליל מהמחקר על כלל האוכלוסייה
מדגם אקראי והקצאה אקראית
מדגם אקראי; מדגם שלכל אדם באוכלוסייה הנחקרת יש סיכוי שווה להיכלל בו. מאפשר לנו להכליל מהמדגם לכלל האוכלוסייה.
הקצאה אקראית; תהליך הקצאת משתתפים לתנאי הניסוי באופן בו לכל משתתף יש אותו סיכוי להיכלל בכל אחד מתנאי הניסוי. מאפשרת לנו להקיש קשר של סיבה ותוצאה, שכן מאפייניהם של המשתתפים אינם משפיעים על המשתנה התלוי.
למשל; במחקר הבוחן האם צפייה בסרט אלים משפיעה על התנהגות תוקפנית, גם לגברים וגם לנשים המשתתפים בניסוי יהיה סיכוי שווה להיכלל בקבוצה שרואה את הסרט האלים ובקבוצת הביקורת שלא רואה את הסרט האלים
ממשיות יומיומית וממשיות ניסויית
ממשיות יומיומית; דרגת הדמיון של הניסוי לסיטואציות יומיומיות. אין חובה שהתנהגותם של המשתתפים במעבדה תהיה זהה בדיוק להתנהגותם בחיי היומיום.
למשל; מתן הלם חשמלי כחלק מניסוי על תוקפנות אינו תופעה יומיומית.
ממשיות ניסויית; דרגת המעורבות שהניסוי מעורר במשתתפים ומידת השפעתו עליהם. על הנסיינים לוודא שהניסוי ישפיע ויעורר רגשית את המשתתפים כדי שהוא יוכל לעסוק בתהליכים פסיכולוגים אמיתיים.
למשל; אילוץ אנשים להחליט אם לתת הלם חשמלי מתון או חזק לאדם אחר יכול להיות מדד אמיתי לתוקפנות ממשית.
עקרונות אתיים במחקרים פסיכולוגיים
-יש לתת למשתתפים מידע על הניסוי במידה המאפשרת הסכמה מתוך ידיעה.
-לנהוג ביושר; להטעות המשתתפים רק אם המטרה מחייבת ומצדיקה זאת.
-להגן על המשתתפים מפני פגיעה ואי נוחות משמעותית.
-לשמור על סודיות ופרטיות המשתתפים.
לקיים שיחת הבהרה עם המשתתפים לאחר הניסוי, בה יש להסביר את כל היבטי הניסוי לרבות הטעיה, אם הייתה.
*הטעיה בניסוי; מסירת מידע כוזב למשתתפים בניסוי או הטעייתם בנוגע לשיטות המחקר ומטרותיו.