מבוא

שיטת המשפט בישראל אחרי תקופת המנדט הבריטי, הייתה פקודה שאמרה; פקודת סדרי שלטון המשפט ״שהשיטה שהייתה בזמן המנדט תישאר בתוקף״. * כלומר; אמצנו לתוכנו את השיטה הפריטטית מה שנקרא Common Law, ולאט לאט פתחנו עוד חוקים ופסיקה ופתחנו מערכת משפט משלנו. * המאפיין העיקרי לשיטה זו: לו החוק לבדו קובע, אלא החוק+הפסיקה . * הפסיקה של בית המשפט העליון ״בג״צ״ היא תקדים מחייב עבור כל מי שהיה לפניו. * בכל פעם אנו שואלים את עצמנו ״מותר לי״ או ״אסור לו״ תמיד בודקים את החוק וגם את הפסיקה.

חוקי יסוד
– חוק יסוד – כבוד האדם וחירותו: זכות חיים, זכות חירות, זכות כבוד, זכות קניין, חופש תנועה, זכות פרטיות.
* כל הזכויות האלה הן מיוחדות, יש להן מעמד חוקתי; אי אפשר לפגוע בזכויות אלה, אלא אם כן יש לי חוק שהולם את ההכרה בחשיבות של הערכים האלה.
– חוק יסוד – חופש העיסוק: האפשרות של כל אחד לעסוק בכל עיסוק. * בחוק זה; נדרש רוב מיוחד בשביל לשנות אותו )רוב של חברי הכנסת.

יש 3 הליכים
1. הליך אזרחי: כאשר אזרח תובע אזרח אחר או חברה – בדרך כלל סכסוך כספי, הפנייה היא בבית משפט השלום.
2.הליך פלילי: כאשר השלטון מגיש כתב אישום נגד אזרח. למשל פשע
3. הליך מנהלי: אזרח או גוף או תנועה שמגיש עתירה נגד השלטון )ממשלה, כנסת, משרד התרבות, כל רשות מקומית( הפנייה היא ל בג״צ. )אפשר להגיש בבית משפט מחוזי בעתירות מקומיות קטנות(.