תוכן עניינים

1.המציאות כיום בישראל
הגדרת בריונות ברשת
אלימות מקוונת והשלכות התופעה
2.שיח משפטי בישראל
חוקים להסדרת הטיפול בעבירות רשת
הצעות חוק
נהלים
3.משפט משווה
החקיקה באוסטריה
החקיקה בניו זילנד
החקיקה באנגליה
החקיקה באיטליה
החקיקה בארה"ב
החקיקה בקנדה
4.המלצות לפתרון
דוגמאות לפסיקות בית המשפט בישראל
פתרונות שאנו מציעים
5.ביבליוגרפיה

בשנים האחרונות נראה כי אין כמעט בני נוער שאינם חשופים לאינטרנט במידה כזו או אחרת. השימוש הנרחב של ילדים ובני נוער ברשת האינטרנט הולך ומתגבר, הן למטרות פנאי והן למטרות יישומיות כגון למידה והעשרה. בני הנוער עושים שימוש באינטרנט הן במחשבים, טלפונים סלולריים ובאמצעים אחרים. מסקר שביצע משרד הבטחון בשנת 2018, עולה כי רובם המוחלט של 93% מקרב בני הנוער גולשים באתרי המרשתת, וכ-41% מהם גולשים בתדירות של 6 פעמים ביום או יותר. בנוסף עולה מהסקר כי לרובם המוחלט (כ-84%) של בני הנוער יש מכשיר סלולרי אישי
רשתות חברתיות הן מהיישומים הפופולריים ביותר באינטרנט. לדוגמה, ברשת החברתית הגדולה ביותר, "פייסבוק", יש כ677 מיליון משתמשים, וכ3.34 מיליון משתמשים בישראל. כ-63% ממשתמשי האינטרנט בישראל משתמשים ב"פייסבוק". על פי אומדני "גוגל", מספר "המבקרים הייחודיים" (unique visitors) ב"פייסבוק" ביום הוא יותר מ300 מיליון ומספר "המבקרים הייחודיים" בחודש הוא כ780 מיליון. מספר ה"מבקרים הייחודיים" ביום מישראל ב"פייסבוק" הוא למעלה מ1.4 מיליון ומספר ה"מבקרים הייחודיים" בחודש הוא כ3.5 מיליון.
במחקר שנערך בקרב בני נוער בארה"ב בשנת 2009 נמצא כי 73% מבני הנוער בני ה17-12- משתמשים ברשתות חברתיות, ובהם 55% מן הילדים בני ה12- וה13- ו82%- מבני הנוער בני ה14- ויותר. שיעור בני הנוער המשתמשים ברשתות חברתיות הוא במגמת עלייה מתמדת מאז שנת ,2006 אז היה שיעורם 55%מבני הנוער. שיעור בני נוער המשתמשים ברשתות החברתיות גדול משיעור המשתמשים בשאר קבוצות הגיל. בקרב בני 29-18 שיעור המשתמשים ברשתות חברתיות הוא ,72% ובקרב בני 30 ויותר- 40%.
כדי להבין את תופעת הבריונות המקוונת רצוי להכיר את הטכנולוגיה המאפשרת את קיומה של התופעה. רשת האינטרנט, Web Wide World, היא מערכת מסועפת של קישורים המשמשת להעברת מידע מי שמאפשרות את הגישה לרשת האינטרנט מכונות ספקיות האינטרנט המשמשת או ספקיות הגישה, והן חברות האינטרנט המוכרות לנו שמציעות את החיבור לרשת עצמה. גורם נוסף ברשת האינטרנט מכונה ספקיות תוכן אלו הם האתרים הקיימים ברשת ומציעים את התוכן שאנו רואים כאשר אנחנו גולשים.
יש לציין כי מגפת הקורונה בהחלט תרמה לעליית השימוש ברשת האינטרנט, בעיקר בתקופת הסגר, בו מצאו עצמם בני נוער ומבוגרים מסתגרים במשך רוב היום בביתם, דבר שגרם לקשת האינטרנט להוות כלי תקשורת מרכזי בין בני נוער ובגירים בכלל. לאור שימוש ניכר זה ברשת האינטרנט, נראה כי חשיפות לאלימות מקוונת מגיל צעיר היא תופעה אפשרית בהחלט. אותה תופעה ישנה של אלימות בקרב בני נוער, החלה נותנת אותותיה גם במרחב האינטרנט. נדמה שחומרת עבירת האלימות המקוונת עולה על האלימות הפיזית מכיוון שאינה מוגבלת לשטח בית הספר בלבד והיא יכולה להתקיים בכל מקום ובכל זמן. בנוסף, האנונימיות, היעדר הפיקוח, המרחק הפיזי והיעדרן של נורמות התנהגות ברורות במרחב המקוון מסירים עכבות אשר מצמצמות ותוחמות את תופעת הבריונות הרגילה.
שאלת המחקר בעבודה זו היא כיצד ניתן לשפר את ההגנה על קטינים ובני נוער בישראל מפני אלימות ברשת, בעידן הטכנולוגי המתקדם בשנת 2024?
כמו כן בעבודה מתייחסים למשפט משווה מול מדינות אחרות בעלום ומציעה רעיונות לפתרון.