בכל יום שעובר, העולם הופך לניסוי קליני אחד גדול. האנושות מייצרת זרמים של נתונים ממקורות שונים בכל שנייה ורגע. מידע זה, הזורם באופן רציף ממנועי החיפוש, רשתות המדיה החברתיות, מיקומי GPS, נתוני היסטוריית חיפוש, אפליקציות בריאות שונות ומכשירים לבישים שונים, יכולים לספק תובנות לגבי בריאותו של אדם ורווחתו.
כיום, ניתן להעלות על הדעת לחלוטין שפייסבוק וגוגל – יוכלו לספר למישהו שהוא עשוי לחלות בסרטן עוד לפני שהוא חושד בכך . מישהו שמתלונן על הזעות לילה וירידה במשקל במדיה החברתית אולי לא יודע שאלה יכולים להיות סימנים של לימפומה, או שהעייפות המתמדת ודלדול השרירים עלול לבשר על סכרת.
שיתוף תובנות ותחזיות אלה עשוי להציל חיים ולשפר את הבריאות, אך קיימת סיבה עיקרית מדוע פלטפורמות הנתונים לא מבצעות ניתוח זה כיום, והיא הפגיעה בפרטיות של המשתמשים בפלטפורמות אלה. על כן, עלתה השאלה אותה אבחן בסמינריון זה והיא 'השימוש במידע רפואי של משתמשים באינטרנט כאמצעי מחקר רפואי' וזאת בבחינת הפגיעה בזכות לפרטיות וכיצד זו באה לידי ביטוי.
בכדי להשיב על שאלת המחקר, אסקור את המצב העובדתי הקיים, וזאת תוך התייחסות לתופעה עצמה, לטכנולוגיה אשר נעשית בה שימוש ושימושים שונים שנעשים במידע עצמו. בנוסף, אציג את המצב המשפטי הקיים, וזאת תוך התייחסות להסדר החקיקתי בנושא מידע רפואי, פרטיות ברשת והשילוב בין שתיהן. כמו כן, אציג הצעות חוק שהועלו לאורך השנים בנושא הפרטיות ברשת בדגש על מידע רפואי וכן חוזרים שעלו ברשות להגנת הפרטיות ובמשרד הבריאות. לאחר סקירת המצב העובדתי והמשפטי בישראל אעשה השוואה בעזרת משפט משווה לדין הנהוג באירופה, בריטניה ובארה"ב. לסיום, אציג את התוצרים החיוביים הנובעים מהשימוש במידע וכמו כן, אציג את הפגיעה והביקורת הנובעים מהשימוש במידע. את כלל המסקנות אסכם ואציג הצעות לפתרון או לשינוי המצב הקיים.