העבודה מציגה את ההגנות השונות העומדות לבעל סימן מסחר שאינו רשום ו/או מוכר היטב כנגד רישומו כשם מתחם על-ידי מי שאינו בר זכות לרישום זה. מכיוון שאנו חיים ב'עידן המידע" בו האינטרנט מהווה לעתים 'צינור' הגישה העיקרי, ולעתים היחידי, לעסקים שונים, יש לטעמי צורך להסדיר בצורה מיטבית את דרך רישום שמות המתחם למפרע, ולהסדיר את הסעדים העומדים בחוק לבעלי סימן-המסחר הנפגעים מרישום שם-מתחם זהה שלא בתום-לב.
את הדיון אחלק תוך ניתוח העוולות הרלוונטיות והצעות נוספות לפתרון. אך ניתוח נכון של דיון זה, מחייב אותנו, ראשית לדון במספר מושגי יסוד, וכך אעשה. לאחר שנדון ונגדיר את מושגי היסוד הרלוונטיים להמשך, נעבור לדיון סביב אופן רישום שם המתחם ואופן רישום הסימן המסחרי. לאחר-מכן אציג את הפתרונות העומדים בדין, הן הישראלי והן הזר, לבעל שם-מסחר שאינו רשום ו/או מוכר היטב בהתמודדותו מול רישום שם מתחם זהה או דומה. יש לציין, כי מהלך הדיון ילווה כולו במשפט משווה אשר במרבית המקרים מהווה חלק בלתי נפרד מהדיון. לכן, הן הדיון במסגרת העוולות והן הדיון במסגרת פתרון הבעיה ישלבו בתוכם משפט משווה. הדברים נכונים גם לגבי הדיון סביב אופן רישום הדומיין והצגת הבעיה. זאת, בעיקר מכיוון שמדובר בתחום האינטרנט אשר הינו תחום משפטי חסר גבולות גיאוגרפיים ברורים. האינטרנט חובק עולם, תרתי משמע, ולכל דיון הנעשה בארץ יש השפעה מהחלטות שהתקבלו במסגרת המנגנונים השונים בחו"ל. מכאן חשיבות הדברים למשפט המשווה אותו שאפתי ליישם בפרקים הבאים. לבסוף אנסה לשכנע בדרך הפעולה היעילה ביותר להתמודדות משפטית במצב שכזה, תוך מתן דוגמאות והסברים שונים למקרים עברו.

1. מבוא 3
.2מהו שם מתחם? 4
.3אופן רישום שם המתחם 5
4. אופן רישום הסימן המסחרי 7
5. כיצד ניתן להגן על שם מתחם שאינו מהווה סימן מסחר רשום או מוכר היטב? 10
6. כללי ישוב המחלוקת של איגוד האינטרנט הישראלי – IL-DRP 11
7. הפתרונות המצויים בחוק עוולות מסחריות להגנה על סימני המסחר 15
.7.1תביעה בטענה של גניבת עין: 15
.7.1.1משפט משווה: 17
.7.2תביעה בטענה של תיאור כוזב: 18
.7.2.1משפט משווה: 19
.7.3תביעה בטענה של התערבות לא הוגנת: 20
.7.3.1משפט משווה: 21
. 8תביעה בטענה של עשיית עושר שלא כדין: 22
.8.1.1משפט שווה: 23
. 9סיכום ומסקנות 24
10. ביביליוגרפיה