"בינה מלאכותית" (Artificial Intelligence, ולהלן: "AI"), במובנה הרחב, היא אוסף של שיטות לתוכנות מחשוב המאפשרות להן לפעול או להתנהג באופן שהיה מחייב במצב רגיל, אינטליגנציה אנושית אילו בוצעו על-ידי בני אדם. למעשה, הגדרה זו היא רק אחת מיני הגדרות רבות נוספות למושג AI, שחלקן דומות במידה מסוימת אחת לשנייה, ואילו חלקן שונות אחת מהשנייה באופן ניכר. עובדה זו אמנם עשויה להיטיב עם מי שאינו בקיא בתחום הבינה המלאכותית כדי להכירו מזוויות שונות, אולם יש בה גם כדי לעורר דילמות משפטיות שעליהן נעמוד בהמשך. בעצם, הבינה המלאכותית משתמשת באלגוריתמים ממוחשבים כדי לעבד מידע בצורה מהירה ולבצע פעולה אחת או יותר במקביל. באופן זה, עם הזמן, היא לומדת לשפר את יכולותיה ואת רמת ביצועיה (זהו המונח: Machine Learning). עם זאת, נכון להיום, אין ביכולתה לבצע פעולות מורכבות המתבססות על ניסיון או על היגיון "אנושי" והיא אינה יכולה לחשוב בצורה אינטואיטיבית או מופשטת (זהו המונח: Deep Learning)…..תחום הבינה המלאכותית הצליח לחדור גם לעולם המשפט, ואל תוך עבודתם השוטפת של השופטים, אנשי האקדמיה ועורכי הדין. חברות Legal Tech רבות טוענות כי ה-AI, מעצם היותה מדויקת יותר, מסייעת לעבודה המשפטית ומקצרת תהליכים רבים – היא מנהלת ומתזמנת יומני פגישות, מקלידה מסמכים ומתייקת אותם, מפיקה חשבוניות דיגיטליות ומגישה מסמכים. במדינות כמו בארה"ב ובסין למשל, הבינה המלאכותית מסייעת לנתח פסקי דין של ערכאות שונות בבתי המשפט, מחפשת באופן עצמאי תקדימים שיפוטיים והחלטות שיפוטיות ומשווה ביניהם כדי לסייע לשופטים בכתיבת פסיקותיהם. במישור האקדמי המחקרי האמפירי, נראה כי נעשה שימוש בבינה מלאכותית באופן דומה בניתוח ממוחשב של טקסטים משפטיים. לבינה המלאכותית עשויה להיות חשיבות גדולה במיוחד דווקא עבור עורכי הדין, משום שלקוחותיהם, כצרכני AI בעצמם, מצפים מהם לעבור הליכי אוטומציה כדי לספק עבורם שירות מהיר ויעיל יותר עבורם ולהוריד בהוצאותיהם עבור קבלת שירותים משפטיים. יתרה מכך, השימוש ב-"AI חלש", כלומר ככזה שהפונקציות שאותן הוא ממלא מוכתבות מראש, יוכל לייעל את עבודת עורך הדין בניהול הידע שבמשרדו, בעיקר בביצוע משימות חזרתיות כגון אלה שנסקרו לעיל, כדי שיוכל להקדיש את מרצו לביצוע משימות משפטיות מורכבות יותר או כדי לשפר את ביצועי המשרד כלפי לקוחותיו וכתוצאה מכך לשפר את מחזורי הרווחיות.