עבודת סיום קורס מנהיגות עסקית - ניתוח מנהיגותו של ראש העיר נצרת עילית רונן פלוט

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2018
מספר מילים 6569
מספר מקורות 9

תקציר העבודה

תוכן עניינים

1 תקציר מנהלים

2 מבוא

2.1 רקע כללי על נצרת עילית
2.2 הנהגת העירייה – נקודת מבת היסטורית
2.3 רונן פלוט – ביוגרפיה

3 ניתוח מנהיגותו של רונן פלוט

3.1 סריקה על הישגים ותכניות
3.2 השוואה בין ראשי עירייה בתקופות שונות
3.2.1 מנחם אריאב
3.2.2 שמעון גבסו
3.3 ניתוח מנהיגותו של פלוט לפי מודל "פירמידת אקלים הארגוני הנורמטיבי"
3.4 תכונות המנהיג כגורם הניעה לפי מודל "מתקין הגנרטור"

4 הגבלת משך כהונתם של ראשי ערים – בעד או נגד

5 סיכום

6 ביבליוגרפיה

1. תקציר מנהלים
בחירת נושא לעבודה נעשתה תוך מחשבה להראות ולהבין את כוחות השלטון המקומי בעיר מסוימת
תוך כדי ניתוח תכונות המנהיגות וההתנהלות של ראש העיר בהשוואה לקודמותיו.
הבחירה בנצרת עילית לא הייתה ספונטנית, עיר מהווה דוגמא טובה להבנת השפעת השלטון המקומי
על התפתחותה. נצרת עילית בת 44 מיום שהוכרזה כעיר די צעירה בהשוואה לערים אחרות בארץ. למרות כל הפוטנציאל שהיה מופנה אליה וחזון מקימי נצרת עילית להפוך אותה לעיר מרכזית במחוז הצפון, במשך כ- 15 שנים אחרונות הוקפאה והידרדרה בהתפתחותה.
בפרק מבוא נתנו בריף כללי על נצרת עילית, ציינו תאריכים חשובים בהיסטוריה של העיר, נזכרנו
במייסדי נצרת עילית על פי חזונו של דוד בן גוריון שרצה להקים עיר בצפון שייעודה קליטת עולים
מכל העולם. חשוב לציין שמטרת הקמת נצרת עילית הייתה לעשות ממנה מרכז ממשלתי ותרבותי שייצג
את מחוז הצפון.
נצרת עילית מאופיינת בשינויים דמוגרפיים רציניים מאז הקמתה. בשנות ה-90 של מאה 20 גדלה
אוכלוסייה של העיר כמעת פי שניים בזכות עלייה מסיבית מברית המועצות. במקביל גם החלה הגירה
של אוכלוסייה ערבית לעיר. ייצגנו נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על פרופיל הדמוגרפי של נצרת עילית.
נתנו סקירה קצרה על מנהיגים של נצרת עילית מיום הקמתה משנת 1956 (מטק'ה אלון, מנחם אריאב ושמעון גבסו). ב-7 ביוני 2016 נבחר רונן פלוט לתפקיד ראש העירייה.
בעבודה כתבנו חלק מהביוגרפיה של רונן פלוט כולל פירוט התפקידים שבהם כיהן עד לבחירות לראשות העירייה.
פרק 3 של עבודה מתאר ניתוח מנהיגותו של רונן פלוט שכולל סריקה על תכניות והישגים במהלך
שנה וחצי מכניסתו לתפקיד ראש העיר, המראה את השקעתו בעיר אחרי המון שנים של הזנחה והידרדרות. הבאנו דוגמאות איך הצליח להביא לעיר פרויקטים רבים לסכום של 200 מיליון שקל שהשיג ממשרדי ממשלה, במנגנונים עוקפי תקציבים. טיפל בהרבה מקומות מוזנחים בעיר (עולם ספורט, פארק עירוני וכו'), רכש מחשוב לבתי הספר, מטפל בביטחון של תושבי העיר, סגר הסכם פיתוח כללני בסכום של 1.6 מיליארד שקל לבניית 7600 יחידות דיור בנצרת עילית במשך שבע שנים הקרובות.
התייחסנו גם לאופן התנהלותם בעיריית נצרת עילית של ראשי עירייה בשנים הקודמות. סקרנו התנהלות
של מנחם אריאב שכיהן בתפקיד 31 שנה ויצא לפנסיה כמעת בגיל 80.
הזכרנו גם את שמעון גבסו, ראש העיר שנאלץ לעזוב את תפקידו בשל הסתבכות בפלילים והואשם בקבלת שוחד (קיבל 6 חודשי מאסר בפועל).
בסעיף 3.3 ניתחנו את מנהיגותו של רונן פלוט לפי מודל "פירמידת האקלים הארגוני הנורמטיבי".
ניתוח בוצע על סמך כתבות רבות בתקשורת ופגישה עם רונן פלוט בלשכתו. התשובות לשאלות שנשאל
רונן פלוט נתנו תמונה ברורה מאוד המתארת את אופן התנהלותו בתפקיד ויחס כלפי הארגון והעיר.
התייחסנו במודל "פירמידת האקלים הארגוני הנורמטיבי" למרכיבים חשובים לניתוח האקלים הארגוני:
בסיס הפירמידה – שהוא כבוד עצמי של האדם, עוגן 1- פורמליות במסגרת הארגון, עוגן 2 – אמון הדדי
בארגון, עוגן 3 – גאוות היחידה, עוגן 4 – מסגרת אפורמלית של הארגון, להבנת המיקום של מנהיג בתוך

הארגון ואינטראקציות בינו ובין הארגון על מנת לפתח ולחזק אותם ביום יום לקראת התמודדות האפשרית עם מצבים בעייתיים שיכולים לקרות לארגון.
בסעיף 3.4 ניתחנו את תכונות המנהיג כגורם הניעה של רונן פלוט לפי מודל "מתקין הגנרטור".
גם בניתוח הזה התבססנו על ראיון עם רונן פלוט. קיבלנו תשובות וחקרנו האם יש לרונן פלוט אותם 13 תכונות של המנהיג שגורמות להניעת בני אדם, כמו: מה בשבילו כבוד עצמי, מה החזון שלו, איך הוא מגדיר דרך וחשיבותה ביחס למטרה, האם הוא מהווה הדוגמא אישית לעובדים שלו ועוד.
פרק 4 מתאר דיון בנושא הגבלת משך כהונתם של ראשי ערים. נתנו מידע מסקירת מאמרים על משך קדנציות של ראשי הערים במדינות שונות, טענות בעד ונגד. עשינו סקירה על קשר בין משך כהונתם של ראשי העיר ותדירות הופעת שחיתויות בשלטון המקומי.
הצגנו את התיאוריה של רפאל לב- ארי בספר שלו "פוליטיקה חוקתית, חוק יסוד, מענה לתופעות השחיתות השלטונית בישראל" שמאפשרת להבין מה הוא המקור של תופעת השחיתות השלטונית והמלצות להכנסת חוקי יסוד על מנת להתמודד עם התופעה.