תוכן עניינים

מבוא…3
1.ענישה- היסטוריה….4
1.1 גישת התוצאה…5
1.2 גישת הגמול….6
1.3 גישות מעורבות….8
2. שיקולי ענישה….8
2.1 הלימה….9
2.2 הרתעה….9
2.3 מניעה….11
2.4 שיקום….12
3. חקר מקרה- כרמלה בוחבוט….12
סיכום….16
ביבליוגרפיה….18

מבוא

הענישה היא נושא רחב היקף ובעל היבטים פילוסופיים, משפטיים, קרימינולוגיים וסוציולוגיים. שאלה בסיסית אחת הנוגעת לענישה היא ההצדקה העקרונית לענישה (דהיינו מדוע בכלל מענישים?), שאלה אחרת היא: מה מטרות הענישה בעבירות מסוימות ולעבריינים מסוימים. אשר לשאלה הראשונה- קיימת הבחנה קלאסית בין הצדקת תועלתניות למוסד הענישה להצדקות מוסריות ובעת האחרונה התפתחו גם גישות ששילבו בין שתי ההצדקות הללו ובעשותן כך העלו צידוקים חדשים לענישה (טננבאום, 2003).
אשר לשאלה השנייה- מטרות הענישה: מקובל להזכיר ארבע מטרות מרכזיות: שיקום, הרתעה, מניעה וגמול. גם כאן קיימת חלוקה בסיסית בין מטרות תועלתניות למטרות מוסריות וגם כאן התפתחו מטרות נוספות של השילוב בין שתי הגישות (קנאי, 2003)
בעבודה זו ברצוני לעסוק בעיקרון המידתיות בענישה, עשיית צדק ושיפוט מוסרי בבית המשפט דהיינו שמירה על היחס הראוי בין שני היסודות: חומרת הענישה לבין חומרת העונש. שמירה על עיקרון זה של מידתיות נחשבת לעיקרון בינלאומי בסיסי. עקרון זה מוצא את ביטויו במסמכים חוקתיים כמו גם בחקיקה הפלילית. הוראות חוקתיות אוסרות ענישה החורגת מהעונש המידתי בעוד שחקיקה פלילית דורשת ענישה מידתית (קנאי, 2005).
בעבודה זו אתאר מהם התיאוריות העומדות בבסיס עיקרון של ענישה לעומת צדק, מהם השיקולים העומדים לנגד השופטים והחברה בעת שהם בוחרים להעניש וכיצד ענישה אף מוגדרת כהשבת הצדק אל כנו. בהמשך אף אבחן את המקרה של כרמלה בוחבוט שעלה לכותרות בשנת בדבר אישה מוכה שעברה מסכת עינויים והשפלות על ידי בעלה ולבסוף שמה קץ לחייו ולמסכת ההתעללות על ידי גרימת מותו והדרך בה נשפטה ונענשה כמתבססת על סמך התיאוריות הרלוונטיות.