פסיכולוגיה בחינוך
פרק א: גורמים הנעתיים
צריך לדעת שבעה גורמים הנעתיים: צורך הישג, זרימה, רמת שאיפה, דימוי עצמי, ציפיות (ייחוסים סיבתיים), סקרנות וחרדה. חשוב!! צורך הישג ורמת שאיפה, ההבדלים ביניהם בטבלה, חשוב!! דימוי עצמי, איך הוא מתפתח, סקרנות והומיאוסטזיס, חרדה לסוגיה והטיפול בה, מה שייך להנעה פנימית ומה לחיצונית. יתכן שיינתן תיאור מקרה ולדעת מה צורך ההישג ומה הדימוי העצמי. כל הנושאים בפרק זה עשויים להופיע במבחן
הקדמה: בני אדם הם יצורים מאוד מורכבים ולא תמיד ניתן להבין מה מניע אותם. הקורס חותר להסביר ולנבא התנהגות ותהליכי למידה.
הנעה: =מוטיבציה. כלל הגורמים שמדרבנים ודוחפים אותנו לפעול כפי שאנחנו פועלים, מדוע אנחנו פועלים כפי שאנחנו פועלים. לכל התנהגות יש סיבה, בניי אדם אינם פועלים באופן מקרי.
מניע פנימי: (אינטרינזי) מה שמדרבן את האדם זו הפעולה עצמה, הפעולה היא ההנאה.
מניע חיצוני: עושים משהו כדי לקבל תגמול חיצוני.
**לעיתים המניע הוא גם פנימי וגם חיצוני- זה משתנה.
אינסטינקט: התנהגות מולדת, תבנית התנהגות מולדת. יש משהו בטבע האנושי שגורם לנו להתנהג כך ולא אחרת.

4 גישות תיאורתיות להנעה – 4 תיאוריות שמנסות להסביר את ההתנהגות האנושית, כל גישה טוענת ומסבירה מה מניע את בני האדם לפעול. אך אף אחת אינה מסבירה את כל ההתנהגויות, רוב ההתנהגויות נובעות ממערכת מניעים.
התיאוריה ההדוניסטית:
גישה התנהגותית – ביהביוריזם גישה האינסטינקטים: הגישה הפסיכו אנליטית:
פסיכו–נפש, אנליזה-ניתוח הגישה ההכרתית / קוגניטיבית:

רקע
אדם נהנתן, אדם שיעשה את הכול כדי לקבל פרסים , חיזוקים ורק שלא לקבל עונש.
האדם הוא לוח חלק, טבולה ראסה
זרם התנהגותי המאמין שמה שמניע את האדם זה: מצד אחד אושר וטוב (סוכר, שוקולד ועוד..) ומצד שני רצון להימנע מכאב ומקושי ולכן, מה שעושה רע, נפחית.

בהבריזם-מודדים התנהגות רק עפ"י מה שניתן לצפייה (סקינר)
טוענת שבני האדם בדומה לבע"ח אחרים מונעים ע"י אינסטינקטים. בדיוק כמי שהציפור יודעת מתי ואיך לבנות את הקן, כך גם בני האדם . הפעולה היא אינסטינקטיבית.
תוצר של גורמים מולדים, של ה DNA שלנו, דחפים פנימיים שבחלקם הם לא רציונליים.
טבע האדם הוא חלק ממהות האדם.
כל התנהגות היא מולדת טבע האדם.
פרויד: כל אחד ואחד מונע ע"י האיד: דחפים והיצרים . יש את ייצר החיים: הארוס, ייצר המוות: התנטוס. האיד נמצא למטה. אלה הדחפים והיצרים.
מעל האיד נמצא האגו: העצמי. מתנהל עם המציאות והסביבה . מווסת בין האיד לסופר אגו.
סופר-אגו: מצפון ומוסר.

ההתנהגות מונעת מגורמים לא רציונליים
מתייחס לכל התהליכים המנטליים- חשיבה, זכירה, עיבוד מידע, סגנון למידה,
האדם הוא ייצור תבוני, חושב, שכלתני, הוא מחפש כל הזמן את ההיגיון והשכל הישר. כשהוא צריך לקבל החלטה הוא יבדוק את כל הנתונים ואז יקבל את ההחלטה. באופן קר ומחושב ומדוד.

האדם, כיצור חושב ומכיל מידע, יודע ליישם זאת בהתנהגות שלו.

היישום
חיזוק חיובי,
חיזוק שלילי ועונשים

שיטת המקל והגזר
גישה נלמדת
עושים זאת כדי לעצב את ההתנהגות האנושית.
צריך לתעל את
האינסטינקטים לכיוון הרצונות שלנו . ע"י חיזוקים.

לא לנסות לשנות את הילד אלא לנסות לתת לו למשש את עצמו תוך תיעול הדחפים לאפיקים חיוביים.

המטרה היא להבין את הדו שיח בין האדם לזה שמולו, צריך לחדור פנימה.
באופן כללי, צריך להבין מה
מקור הקצר, לרדת לעובי הקורה להבין את המשמעות.
הטיפול הוא שיחה עם פסיכולוג.

צריך להסביר לאדם מה היתרון ומה הוא יכול להפיק מהסיטואציה בחיים שלו.

טיעונים רציונליים למעשיו.

כשיש בעיה, לוקחים את האדם לשיחה, להסביר לו. שימוש בהסברים ושכנוע.

בעייתיות *לא ניתן להישאר ברמה של חיזוקים, הילד יעשה זאת בשביל הפרס, ולא ילמד ולא יפנים את המשמעות. אין הבנה ותובנה של הדבר
אין למידה משמעותית.
*התיאוריה לא יכולה להסביר מצבים קיצוניים , כמו אנורקסיה, התאבדות, כיוון שמצבים אלו אינם נעימים. אינסטינקטים נרכשים ע"י החברה. היא מרוקנת את המונח מתוכן.
האדם הוא ייצור מורכב אשר כל חיוו יהיה לפי אינסטינקטים בלבד. אנחנו לומדים הרבה מאוד מהסביבה: איך לשבת ואיך לכתוב
לא ניתן לבדיקה אמפירית.
כולנו מאוד רובוטיים ומחושבים ופועלים לפי שיקולים קרים.
הגישה מתעלמת מרגש. ישנם דברים שהם לא רציונליים כמו אמונות תפלות.

הסבר כללי: את הפסיכולוגיה ניתן לחלק לשלושה זרמים:
1. פסיכואנליזה של פרויד: זהו זרם שאינו מדעי. זו תיאוריה המדברת על דחפים. התפיסה של פרויד טוענת כי מתחת לפני השטח יש הרבה גורמים ומניעים לא מודעים. יש את החלק המודע, יש את הסמוך למודע (אם נזדקק נוכל להעלותו) והתת מודע (לא מודע). בתת מודע נמצאים תכנים שמניעים אותנו אבל אנחנו לא מודעים להם כי הם תכנים המודחקים בתוכנו, תכנים אסורים, מחשבות איומות על ההורים, דברים שקשה לנו להתמודד איתם (כל תסביכי הילדות) והם אלו המניעים אותנו, משפיעים על הבחירות וההחלטות שלנו.
לסיכום: התפיסה הפרוידיאנית טוענת שהתנהגות האדם מונעת מגורמים לא מודעים ולא רציונליים (דחפים) שחלקם לא מדוכאים.

2. זרם הומניסטי: האדם טוב מיסודו, רוצה לממש את עצמו ולהגיע להגשמה עצמית (מאסלו)

3. זרם התנהגותי/ ביהביוריסטי: זרם זה רוצה להפוך את הפסיכולוגיה למדעית, עם תצפית ומחקר. הם לא מתעסקים בדברים שאי אפשר לראות אותם אלא רק בהתנהגות הגלויה שניתן לראות בתצפית.
"טבולה ראסה" – זרם זה מאמין כי האדם נולד לוח חלק וכל מה שהוא הופך להיות זה תוצר של סביבה ולמידה.
הוא שולל נטיות מולדות ומתעסק רק במה שניתן לתצפת אותו.

התיאוריה של מאסלו . מדרג הצרכים של מאסלו
זוהי התאוריה העיקרית שנכתבה על מוטיבציה (רמת המאקרו) חשוב לבחינה
מאסלו הוא אחד מאבות הפסיכולוגיה ההומניסטית, זהו זרם המציג מודל חיובי של האדם. האדם טוב מיסודו, הוא מנסה למפות ולתאר את מניעי האדם באופן מערכתי ומשולב. הוא דרג קבוצה של מניעים לפי סדר, מדרג, והוא פיתח את הרציונל לסדר זה.
הפירמידה בנויה מהנחות יסוד וצרכים:
הנחה 1: שלבי המדרג הם אוניברסליים לכלל בני האדם ומניעים אותם. יש כאן טענה שחורגת מהתרבות וההיסטוריה, לא מדברים על צורך לוקלי/מקומי וזה לא קשור לתרבות או חברה אלא זה מאפיין את כל בני האדם בכל העולם
הנחה 2: קיימת היררכיה של הצרכים והם מאורגנים לפי סדר חשיבות. על מנת להתקדם שלב צריך לספק את הצורך הקודם. אדם חייב לספק מניעים במלואם כדי לעבור שלב וכל עוד מניעים לא סופקו, אדם לא יוכל להתפנות ולעבור לשלב הבא. כשרמה מסוימת של צורך באה לידי מימוש, הצורך מפסיק להועיל כגורם הנעתי והוא מפסיק לדחוף אותנו ואז עוברים להגשמה של הצורך הבא
הנחה 3:. ככל שמניע נמוך יותר, כך הוא חיוני יותר לקיום ומופיע יותר בתהליך ההתפתחות.
הנחה 4: צורך שסופק החשיבות שלו פוחתת.

צרכים פיסיולוגיים : הצרכים החיוניים ביותר לפרט, אי אפשר בלעדיים. הגוף קודם לכל: אוכל, שתיה, ביגוד, שינה, מין- כגזע אנושי, במובן של המשכיות.
ביטחון והגנה- הצורך של הפרט להרגיש מוגן, להרגיש היעדר איום. צורך בקורת גג, מקום לשהות בו. צרכי בטחון במובן של בית, בטחון תעסוקתי, בטחון בריאותי, ומשפחתי.
שייכות ואהבה– להיות חלק מ.. "לא טוב היות האדם לבדו", האדם הוא ייצור חברתי. צרכי שייכות ואהבה, להיות אוהב ואהוב, להיות חלק מקבוצה, מזוגיות, משפחה, חברה. ובאמת אנו רואים כי העונש הכי חריף זה להיות בכלא, בצינוק, מבודד.
כבוד והערכה – הצורך של הפרט בחיזוקים, מעמד, יוקרה, למשל: ציונים, תפקיד חשוב, הערכה חברתית . הצורך בפידבק שאני רצוי, רוצה להיות בעל סטטוס גבוה, מעמד, הכרה חברתית.
מימוש עצמי – הצורך של הפרט להוציא החוצה את הפוטנציאל שגלום בו. הגשמה, האופן שבו אני מביא את הייעוד שלי ידיי ביטוי. יש את העצמי, יש רצון לממש אותו, את הצרכים הפנימיים האישיים, זה פרטי ואינדיבידואלי. לא מדיד, זו תחושה אישית. מבט-ציקי: אקסיסטנציאליזם/קיימות – משבר גדול שעובר האדם כמבוגר (כמו משבר גיל ה 40) , אחרי שהוא עבר דרך בחיים, עולות בו שאלות, מפחידות התשובות לכל השאלות הן בפנים, בתוך האדם, אישי לכל אדם, צריך להתקיים מפגש עם האני האמתי כדי להגיע לאושר פנימי. מסע של גילוי עצמי פנימי מוביל מפגש עם העצמי ואז אולי להגשה עצמית. לא כולם מגיעים להגשמה עצמית. הצרכים מסודרים באופן הזה מכיוון שהם מסודרים ע"פ הצרכים שלנו כשהפירמידה בנויה כך כי זה כמו ההתפלגות של האוכלוסייה (עפ"י מאסלו), ככל שנתקדם למעלה, פחות ופחות אנשים הגיעו לזה.
השתמעויות חינוכיות:
1. כדי לאפשר תנאים הנחוצים ללמידה יש לספק צרכים בסיסיים (פיזיולוגיים, בטחון), צריך שומר, צריך ממ"ד, לאפשר לשתות מים בשיעור, קביעות של מקום, מקום לציוד.
2. יש להתחשב בצרכים האינדיבידואליים של כל ילד לרמה בה הוא נמצא. צריך לספק לילדים את הצרכים שלהם.

ביקורת על התיאוריה של מאסלו: ככל שמעבירים יותר ביקורת ל תיאוריה, כך היא מתחזקת.
1. הביקורת מתקשרת לאי היכולת לתקוף את התאוריה מבחינה אמפירית, אי אפשר לבדוק אותה מבחינה אמפירית (ניסויית). תיאוריה טובה היא תיאוריה שניתן להפריך אותה ותאוריה שלא ניתן להפריכה, אינה טובה!. לא ניתן למדוד את השלבים בתיאוריה של מאסלו, התיאוריה היא פחות טובה לצרכים מדעיים.
2. ביקורת לגבי הנחת היסוד שלא ניתן לעבור לצורך הבא לפני שמממשת את הצורך הקודם
ועדיין, התיאוריה של מאסלו היא תיאוריה עיקרית על מוטיבציה, אולי בגלל שהיא כל כך אלגנטית בפשטותה  בעוד שאצל התיאוריות הקודמות , האדם היה שטנץ' מסוים (נהנתן, שכלי, אגו, אינסטינקטיבי) , כאן אנחנו לא מקובעים על דפוס אדם אחד, התמונה היא יותר רחבה: יש אלמנטים משותפים אבל יש גם ביטוי אישי. יש יותר ניסיון להסביר את ההתנהגות האנושית. ניתן להגיד כי אותו אדם שמתאבד, הוא בא לשרת את הצורך של ביטחון והגנה, בחורה שהיא אנורקטית חסר לה השתייכות.
הומיאוסטזיס: (זהו מושג המופיע בנושא סקרנות עמ' 74 ) זהו מצב של איזון פיזיולוגי ונפשי. זה מצב שהמערכות של האדם מאוזנות, גם פיזיולוגית (לא עייף, לא רעב) ומצב נפשי (אין מוסחות רגשית, טרדות שונות או דיסוננס קוגניטיבי-חוסר איזון)). יש כוחות שמוציאים אותנו מאיזון ויש כוחות שמכניסים אותנו לאיזון. זהו תהליך שקורה כל הזמן.
הומיאוסטזיס בהקשר למדרג של מאסלו: השאלה: האם השלבים פה פועלים לפי עקרון ההומיאוסטזיס? האדם רוצה להגיע לסיפוק, הוא חייב איזון כדי להתקדם בפירמידה, השלבים הראשונים חייבים להיות מסופקים, הם פועלים לפי עקרון ההומיאוסטזיס (כשהשלב של השתייכות הוא מפוצל, בשלב הזה יכולים להגיע לרוויה) לכן אלו צרכי חסר. השלבים הגבוהים פועלים בניגוד לעקרון האיזון כי כל שאתה ממש כבוד והערכה וגם מימוש עצמי, אתה רוצה עוד. (קיבלת קידום, אתה רוצה עוד, סיימת תואר ראשון, אתה רוצה תואר שני. לרוב אנשים רוצים עוד ועוד.

גורמים הנעתיים–> הישגיות: האופן שבו היחיד מחליט מה הם ההישגים שאליהם הוא שואף להגיע. לכל אחד יש מבנה הנעתי שונה.
הנעה-גורם דוחף ומדרבן. ההישגיות מושפעת משלוש סוגי הנעות:
הנעה פנימית: עשיית משהו כדי להרגיש טוב עם עצמך. מדרבנת את האדם לפעילות מספקת לכשעצמה. לדוגמא: תחביב. נוצרת בשלבים מוקדמים של הילדות ונשארת קבועה באופן יחסי. זו הנעה שנובעת מפנימיותו של היחיד ולא מתגובת הסביבה. לדוגמא: אני התחלתי ללמוד בגיל מבוגר בשביל עצמי. אדם מחליט שהוא מסיים ללמוד תואר תוך 3 שנים – זוהי החלטה של עצמו ואין השפעה סביבתית. מדובר בקריטריונים להנעה עצמית.
הנעה חיצונית: מדרבנת את האדם לפעילות לשם קבלת גמול חיצוני. לדוגמא: עבודה בשביל כסף. משתנה בהתאם לנסיבות ותגובות הסביבה. נובעת מגורמים חיצוניים שמשפיעים על האדם לשנות את השאיפות שלו בהתאם לתגובת הסביבה, קביעת סטנדרטים אישיים עפ"י אחרים.
הנעה מעורבת: לרוב בחיים ההנעות משולבות. הנעה שמשלבת גורמים פנימיים וחיצוניים גם יחד. לדוגמא: עבודה שהיא תחביב, למשל שדרני ספורט. למשל2: לימודים, גם בשביל התואר וגם בשביל העניין.
כל גורם הנעתי ניתן לנתח לפי הקריטריונים הבאים: הגדרת המניע, גורמי התפתחות המניע, הביטויים של המניע בהתנהגות, קשר בין מניע להישג ולמידה, דרכים לשינוי המניע, ממצאים אמפיריים הקשורים למניע.
הנעה פנימית—-> צורך הישג: צורך פנימי להתמודד עם סטנדרטים אישיים של מצוינות, זה תקן אישי שהאדם מציב לעצמו-הצורך הפנימי שלנו להשיג דברים. הרצון של הפרט להשיג מטרות שהוא סימן לעצמו, זאת תכונה שהיא חיונית למצוינות. מתפתח עד גילאי 9,10
אנשים שמאופיינים בצורך הישג גבוה: הם אלו שמציבים את הסטנדרטים שלהם להצלחה, זה לא מתוך תחרות עם אחרים, התחרות היא בינו לבין עצמו כשלא מעניין אותו מה קורה עם כל השאר (הצליחו יותר או פחות), אין צורך בהשוואה, המטרה שלו לנגד עיניו, ממוקד מטרה פנימית.
איך מתפתח צורך הישג אצל בני אדם:
1. אינטראקציה גבוהה עם הסביבה בגיל צעיר.
2. הקניית עצמאות בילדות, הורה שמציב בפני הילד שלו הרבה אתגרים, נותן לו להרגיש שהוא יכול להתמודד, מעודד את הילד שלו לפתח צורך הישג גבוה. לא ניתן לפתח צורך הישג בגיל מבוגר, זו תכונה שמתפתחת בתקופת הילדות והופכת להיות דפוס אישיותי (שמתגבש בגיל צעיר). יש קורלציה בין חינוך לעצמאות לבין צורך הישג גבוה. יש השלכות לאי שחרור הילד לעצמאות ואחת מהן היא צורך הישג נמוך.
3. החברה המערבית מעודדת צורך הישג. תרבות לעצמאות , גדילה והתפתחות. החברה המערבית מעודדת צורך הישג גבוה מאחר והתרבות /חינוך לעצמאות, לגדילה ולהתפתחות גדלו.
דרכים לשינוי המניע: קשה יחסית לשנות צורך הישג בגיל מבוגר אבל אפשר לנסות ע"י תהליכים ארוכי טווח דרך אימון בדפוסי חשיבה מכוונים להישגיות, הדרכה אישית ומשוב מידי.
מחקר של רובן ואנדרה: ניסוי הקוביות.: עמוד 30, שתי קבוצות עם ילדים עם עיניים מכוסות: קב' 1 ילדים שאובחנו בעלי צורך הישג גבוה ובקבוצה השנייה ילדים בעלי צורך הישג נמוך. המשימה של הילד היא לבנות מגדל כשהאב צריך להנחות אותו. מזהים שני דפוסים דומיננטיים של אבות: 1) אבות מעודדים, מנחים ונותנים לילד לבצע את המשימה. 2) אבות דומיננטיים ושתלטנים. לאחר מכן מעבירים שאלון ומגלים כי לאבות המעודדים והמדרבנים יש ילדים עם צורך הישג גבוה יותר. התוצאה: בעוד שהאבות לילדים שאובחנו בעלי צורך הישג נמוך, נתנו הערות שקשורות פיזית לבניה, הרי שהאבות לילדים בעלי צורך הישג גבוה, הסתפקו בעידוד. "כל הכבוד" "אתה יכול". למעשה האבות לא התערבו בתהליך הבניה ונתנו להם עצמאות. מתן החופש להתנסות, גרם להם להצליח בבניית המגדל.
איך מודדים צורך הישג: עמ' 28-30 לא ניתן למדוד בצורה פשוטה וכדי לזהות צורך הישג המדידה מתבצעת באמצעות
מבחני אישיות: מבחנים השלכתיים: צורך הישג הוא מרכיב אישיותי ולכן צריך מבחנים אישיותיים כדי למדוד אותו. מבחן השלכתי: מבחן שבו מציגים לנבחן גירוי לא ברור ולא חד משמעי כמו תמונה, ודורשים מהנבדק להגיב אליו תוך שימוש בעולמו הפנימי. הרציונל הוא לגרות את האסוציאציות שלו, הוא יביא מתוך העולם הפנימי שלו מה הוא רואה בתמונה. אם יש להם צורך הישג גבוה, זה יבוא לידי ביטוי בתמונה ע"י סיפור מצב.
יש את מבחן רורשך וכתמי הדיו והשני זה מבחן עם כרטיסיות הנקרא T.A.T , זוהי סדרה של תמונות, על כרטיסיות, שמראים לאדם ומבקשים ממנו לחבר סיפור מהם . הסיפור שהאדם ממציא, מגיע מעולמו הפנימי ואז מתוך הסיפור ודרך זה מנתחים את האדם ומזהים דברים הקשורים לצורך הישג. צורך הישג זה דבר שנוגע אצל האדם בכל תחומי החיים.
קשר בין צורך והישגים: הצליחו להוכיח שיש קשר