הקורס מחולק ל 5 תקופות גיל עיקריות, כל אחת מחולקת לחלק קונטיבי וחלק רגשי חברתי. ההתייחסות בפרקי הספר: פרק על התפתחות קוגניטיבית ואז פרק על התפתחות רגשית וזאת מפני שחוקרי ההתפתחות הרגשית נסמכים על ההתפתחות הקוגניטיבית.
התקופה גילאים פרק בספר
מבואות 1-2
התפתחות קדם לידתית הפריה ועד לידה 3
גיל הינקות לידה ועד 1 ש' 4-רקע 5-קוגניטיבי 6-רגשי חברתי
הגיל הרך 1-2.5 ש' 7- קוגניטיבי 8-רגשי
גיל הגן 2.5-6 ש' 9- קוגניטיבי 10-רגשי חברתי
גיל הילדות 6-12 ש' 11-קוגניטיבי 12-רגשי חברתי
גיל ההתבגרות 12-20 ש' 13-קוגניטיבי 14-רגשי חברתי

למידה מהנה
סיכום התפתחותי -תמונה רחבה, כבר מההתחלה. (שאלת אורך לרוב מופעה בבחינה)
עד סיום הקורס על כל סטודנט להרכיב טבלה כזו מהחומר הנלמד. נושאי אורך=נושא הנלמד על יותר מתקופת חיים אחת
תקופה: ינקות
לידה-12ח' הגיל הרך
גיל שנתיים הנורא
1-2.5 שנים גיל הגן
גיל הלמה ?
2.5-6 שנים ילדות-ביה"ס
6-12 שנים התבגרות
12-20 שנים
פיאז'ה
קוגניטיבי
קוגניטיבי
0-1

1-1.5
סנסו-מוטורי:
6 תת תקופות.

סנסו-מוטורי, בניית סכמות=תבנית פעולה פיזית.
התאמה, הטעמה,

אין פערים מנטליים
אין חשיבה סמלית והגיונית. קביעות האובייקט.
התאזנות

רפלקסים/ תג' מעגליות ראשונות, תג' מעגליות שניוניות, תאום תג' מעגליות שלישוניות, התחלה של חשיבה ייצוגית

קביעות אובייקט

תחילת שפה
התחלה של חשיבה ייצוגית, חיקוי מושהה, התחלה של יכולת לעשות ולחשוב, חשיבה סמלית
לא לוגית
קדם אופרציונלי
אופרציה=תבנית פעולה מנטלית. יכולת לבצע פעולה מנטלית ללא צורך בביצוע ממשי או הוכחה.
בגיל גן אין עדיין תבניות פעולה, חשיבה קדם לוגית, מוטעה ומאופיין בהרבה מגבלות:
1.אגוצנטריות-חוסר יכולת לראות את נקודת מבטו של האחר.
קושי בסיווג שמוביל למגבלת
2.מרכוז:מתרכז בפריט בודד
3.מראית עין: הנטייה לתפוס את השטחי והחיצוני. (בגלל זה הם מתלהבים מקסמים.
אי השגת שימור
אין תשיבה לוגית. טעויות בחשיבה.
האנשה-"הירח הולך אחרי"
אגוצנטריות: הילד עונה בהנהון לטלפון
בעיה עם בעיות מורכבות אופרציות 7-11 קונקרטיות
חשיבה לוגית אך מוגבלת למוחשי.
פיאז'ה בודק חשיבה לוגית ע"י מטלת שימור.
שימור= ההבנה שגם אם דבר שינה את צורתו, הוא שמר על הכמות
(ניסוי נוזלים בכוס נמוכה רחבה ובכוס גבוהה צרה)

אם יש שימור, יש חשיבה לוגית.
סיווג היררכי חשיבה פורמלית גבוהה – השלב העליון. לוגי.
עפ"י פיאז'ה, לא כולם מגיעים לשלב זה. אפשר לחשוב על what if…, על המופשט, להבין תהליכים מורכבים
חשיבה אינדוקטיבית ודדוקטיבית .
צדק, מהות הקיום,
מטא קוגניציה.
שיפור הקשב, קשב סלקטיבי, עליה בקיבולת הזיכרון, שינוי מהותי במוח.
שינויים במראה כמאפייני מין משניים, דימוי גוף
השפעות הורמונליות (ישיר)
השפעות הסביבה (עקיף)
לתינוק מידע על הישרדות ויכולת למידה מוגבלת. בגיל שנה הילד אוגר סכמות על בני אדם ומאחסן אותם בזיכרון לטווח ארוך, זיכרון שבשלב זה מוגבל לזמן קצר. מתחיל להגות מילים ראשונות. בגיל שנתיים הילד מתחיל לצרף יחד שתי מילים. ההליכה שלו יציבה יותר. על מנת לתקשר עם הסביבה הילד משתמש במחוות. ככל שהיכולת הקוגניטיבית שלו בשימוש, השפה משתפרת, הצורך שלו במחוות פוחת. הילד חוקר את סביבתו ונעשה עצמאי יותר. הילד מאופיין באגוצנטריות ויש לו בעיה של מרכוז ושימור. הילד חושב שלאנשים אחרים ולו יש אותם תחומי עניין.
לילד קושי בהבנת הזולת.
חשיבה קונקרטית. שיקול הדעת של הילד מוגבל לחשיבה של כאן ועכשיו. יש ירידה במרכוז והילד משתמש באסטרטגיות סיוע לזיכרון. הילד נעזר בקבוצת השווים או במורה על מנת לפתור בעיות. למתבגר חשיבה אגוצנטרית שהוא מרכז העולם. החשיבה נעשית לוגית ושיטתית. המתבגר מפתח חשיבה דדוקטיבית. יש לו רגישות לצרכי ורצונות האחר.

עיבוד מידע
קוגניטיבי הזכרות נרמזת
בעיית רמזי שליפה
הסתכלות בעלת העדפה
פוטנציאל ראיה מעודד
התרגלות והפרת התרגלות
תקופה רגישה
פייגן-שינויים במוח.

הסינפסות מצפות לניסיון/תלויות בניסיון (יש השפעה הדדית) אין מודעות בצורך לזכור יש מגבלה של כמותי והדרגתי הנובעת מהעדר תרגול, ניסיון ומשאבים.
קיים קושי בשילוב מידע מרובה, מתחילים להבין שצריך לזכור. לא יעילים במציאת תכנית.
סריקת יתר.
סריקה לא שטחית
שומר בזיכרון טווח קצר וארוך.
בסיס ידע צר המקשה על הזיכרון. יש קושי בשימוש באסטרטגיית זיכרון. זיכרון, קשב ואוטומטיזציה
המאפשרים פתרון בעיות.
זיכרון בונה, מביא ליותר ידע.
שימוש בעזרים ואסטרטגיות זכירה, מטא זיכרון.
אוטומטיזציה
בשילה מוחית
שיפור בזיכרון לטווח קצר וארוך. שיפור הקשב
יש קשב סלקטיבי
וחלוקת קשב.
עליה בקיבולת הזיכרון.
מתרחש שינוי מהותי במוח.
התיאוריה של הילד על התודעה
קוגניטיבי אין עדיין אין עדיין התחלת התודעה של הילד ושל אחרים, הבנת "לדעת" ו"לחשוב", הבנת הסיבות למעשים של אנשים, נפרדות מהעולם הפיזי/הסנסו-מוטורי התיאוריה מאפשרת הבנה של מטא זיכרון ומטא קוגניציה.
(מטא=על)

ינקות 0-1
גיל רך 1-2.5
גיל גן 2.5-6
ילדות 6-12
התבגרות 12 ועוד

אגוצנטריות
קוגניטיבי
רק מה שאני רואה קיים. אין קביעות אובייקט.
האחר רואה את מה שאני רואה
חוסר היכולת להבין מחשבה, רגש או תפיסה השונים משלי. כאן האגוצנטריות יורדת מעט בגלל ההכרה בקיום ובצורך, מוביל לאמפתיה והיסק חברתי.
השתחררות מהאגוצנטריות
קהל מדומה, מעשייה אישית=שגיאת גדילה עקב ההתפתחות הקוגניטיבית ומיעוט בהתנסות ושיתוף.

מוסר-פיאז'ה
קוגניטיבי
עד גיל 7 אין נורמות: יש שכר ועונש
האדם צריך להיענש עפ"י חומרת הנזק שגרם ללא התייחסות לנסיבות
ריאליזם מוסרי: שחור לבן, כללים מבחוץ
מוסריות אוטונומית= הכרה בנורמות חברתיות, השפעת התגברות על המרכוז, חשיבה דדוקטיבית ובשילה קוגניטיבית

מוסר-קולברג קוגניטיבי
עד גיל 9, קדם קוגניטיבי: שכר ועונש. אינטרס אישי
קונבנציונליות, אישור מהאחר
נורמות חברתיות
פוסט-הרמוניה חברתית, הבנה אישית, מצפון אישי
וויגוצקי
קוגניטיבי השפעת החברה מילדות והלאה על ההתפתחות דיבור פרטי -לעצמי
ודיבור פנימי -בתוך עצמי אזור התפתחות מקורבת
ZPD עפ"י נורמות חברתיות חברות קוגניטיבי= השפעה, של חברים, סביבה, תרבות.
מוגבלות הכרת העולם מתוך פעולה בלבד, טרום חשיבה סמלית.
י אין הגיון, יכולת זיכרון מוגבלות מלאי מיומנויות מוגבל, לא תמיד מבינים שצריך עזרי זכירה.
מוגבלים ממראית עין ומרכוז. בסיס ידע מצומצם, שיקול דעת מוגבל למוחשי, קושי שימוש במיומנויות לפתרון בעיות חשיבה בשלה/עליונה אך עדיין יש תהליך בתחום רגשי חברתי

התפתחות רגשית
כללי
והתפתחות רגשית 0-1 , לילד יכולת מולדת להבחין בין צלילי דיבור.
מקיים יחסי גומלין באמצעות חיוכים, בהתחלה החיוך מתפרש כדחף עצבי אקראי ובגיל שנה מזהה את פניי האם ומחייך לה במכוון.
אין יכולת חברתית, מצויד בהן אך צריך ללמוד בעזרת מטפל פעיל. יש יכולת איתות, הימשכות לגירויים אנושיים 1-2.5, מעבר מתלות בינקות לנפרדות בגיל גן.
עצמאות, ספרציה ואינדיבידואציה.
תהליכי חברות וגבולות.
מודעות לעצמי ולזולת
לילד יכולת בסיסית לראות את נקודת המבט של האחר. כלומר, הילד מצביע על מחפצים, מדבר עליהם ומראה אותם לאחרים. כך יוצר יחסי גומלין עם הסביבה ובד בבד לומד על ערכי הסביבה בה חי.
2.5 -6, התרחבות פיזית, חברתית ונפשית של העולם. הילד בגן. חברויות עם קבוצת השווים ואחים. הפנמת כללי התנהגות חברתיים, התפתחות העצמאות, ההסתמכות העצמית והוויסות העצמי. הילד זקוק לחיזוקים ולתשומת לב באופן קבוע. יש לו נטייה להתפרצות זעם וכל הרצון שלו בעת כעס זה לגרום כאב לאחר. קיים אצלו קושי להבחין ברגשות אמתיים של אדם אחר. בגיל הגן יש חשיבות ליכולת המשחק של הילד: היא מסייעת לו בהתמודדות עם קונפליקטים ומאפשרת לו להביע רגש הילד יוצר יחסי גומלין עם קבוצת השווים ולומד מהתנסויות. לילד יכולת להבין את נקודת המבט של האחר. ירידה באגוצנטריות. (לפי אריקסון, השלב נקרא "חריצות לעומת נחיתות למתבגר מספר משימות: גיבוש זהות, פיתוח קרבה ואמון, רכישת מעמד במשפחה, קבלת אחריות ורכישת עצמאות כספית. מתבגרים משתפים אחד את השני בהתנסויות, יחסיהם עמוקים יותר. חיפוש אחר אינטימיות, מחויבות וחשיפה עצמית.

מושג המוכנות והמוכנות החברתית כתוצאה מקביעות האובייקט, גישת המזג, תלות בהורה באופן מוחלט.
למידה חברתית, אסוציאטיבית-התניה קלאסית ואינסטרומנטלית חיזוק חיובי ושלילי.
ויסות בשניים. מודעות לעצמי, הבנה שלאחר נק' מבט משל עצמו, משחק משותף זה לצד זה בקבוצת השווים, חיברות

ויסות, ויסות עצמי מונחה, חרדת סטייה= הרגשות שליליות שפעוטות חשים כאשר הם עושים משהו אסור או עומדים לעשות אותו.

הקשר עם ההורים תדלוק רגשי ויסות עצמי (פונגי – יכולת רפלקטיבית), תיאוריית התודעה, שיפור בתקשורת משפיע על האגוצנטריות והפוך, ההיסק חברתי, הסתמכות עצמית רבה יותר, (בנדורה – יעילות עצמית), קביעות העצמי וקביעות אובייקט רגשית
הזדהות עם ההורה, קביעות המין, תוקפות והתנהגות פרו חברתית, המשחק כמעבדה לעיבוד קונפליקטים / משחקי תפקידים.
סגנון הורות העצמי הפסיכו' החברתי.
יעילות עצמית, פונקצ' ניהוליות, עליה באמפתיה
מין – קבוצת השווים, חברויות, נורמות של חיברות עבודת גבול. חשיבות המשפחה / הורים אחאים.
התפתחות לכידה. סערת גיל ההתבגרות
ירידה בשבריריות העצמי,
גיבוש זהות וייחוד
אינטימיות והבנה הדדית עמוקה
קליקות וחבורות
תהליכי היפרדות מההורים

ינקות 0-1
גיל רך 1-2.5
גיל גן 2.5-6
ילדות 6-12
התבגרות 12 ועוד
התפתחות העצמי
רגשית
חברתית אין תחושת עצמי
-התינוק מרגיש ״בסימביוזה״ עם האם וחושב שהסביבה היא חלק ממנו התינוק נייד יותר ולכן נעזר יותר במגע פסיכולוגי. מתפעל מהעולם, רואה אותו מזווית אחרת ומתחיל להתנתק מהדמות המטפלת .מתחיל ליצור ייצוגים שכליים משלו כבן אדם. התווספותה של המילה ״אני״ לאוצר המילים .האחר מוכר כמופרד מתחילה להופיע קביעות העצמי- תחושת קיום על אף שיבושים זמניים ביחסים. מסוגלים להפריד בין התנסויות שונות
עדיין מתקשים להבין שהם אותו האדם כאשר הם מרגישים שונים במצבים שונים .
הרגשה שהעצמי נשאר קבוע .
מתחילה להופיע יוזמה-אריקסון ותחושת יעילות עצמית-בנדורה מתחיל להופיע מושג העצמי הפסיכולוגי :מושג של העצמי המורכב ממאפיינים פסיכולוגיים. מתחילה חשיבה על העצמי במושגים פנימיים.
ניתן לראות יותר מהיבט אחד של העצמי: מתחיל להופיע עצמי חברתי דרך השוואה חברתית. מושגי העצמי נעשים מובחנים יותר .מתבגרים מתארים את עצמם דרך הדברים שמבדילים אותם מאחרים. מושגי העצמי מתמקדים בזיהוי סגנון פעילות הגומלין שלהם עם אחרים .בתקופת הבגרות המאוחרת מתבגרים מצליחים לאחד היבטים סותרים של העצמי באמצעות הסברת הסתירות הללו.
פרויד
רגשית
חברתית איד הדחפים המולדים היצריים שלנו

גמילה מהנקה
אם לא נפתר: התנהגות אורלית כמו בעיות אכילה, עישון וכסיסת ציפורניים
שלב אוראלי אגו כשאין עדיין סופר אגו: הוא מווסת את האיד, הדחפים. כשיש סופר אגו: האגו מווסת בינו לבין האיד
המעבר לעצמאות: עצמאות גוברת על הגוף, יש דרישות הוריות: התחלה של גמילה מחיתולים. ההורים צריכים להתאמים דרישות לילד וליצור מרחב תומך התפתחות.
לומד לדחות סיפוקים.
גמילה מחיתולים. אם לא נפתר: אהבת סדר, קמצנות, עקשנות או ההפך
שלב אנאלי סופר אגו
עולם הערכים והמוסר, החוקים לתוכם הילד גדל.
תסביך אדיפוס: פותרים בעזרת הזדהות לאבא. הוא פתר זאת בעזרת ערכי החברה ובינתיים יש שקט ורגיעה.
אם לא נפתר: יהירות, פזיזות או ההפך.

שלב פאלי הכל רדום, כל הקונפליקטים,
יש זמן להתעסק בחברתי ובקוגניטיבי
(יש חשיבה לוגית)

התפתחות מנגנוני הגנה.
בד"כ קיבעון אינו מתפתח בשלב זה.
שלב חביון נאמנות לעצמך ולאחרים.
שינויים פיזיולוגיים, גיבוש זהות מבוגר, עמדות ואמונות משתנים.

אינטימיות מינית בשלה. מבוגרים שצלחו את כל השלבים עד כה ללא בעיות, אמורים להיעשות בעלי עניין כן בזולת ולהגיע למיניות בשלה.
שלב גניטלי
מאהלר
רגשית
חברתית שלב אוטיסטי נורמלי 0-1 חודש
השאיפה להומיאוסטזיס
זוהי תקופה שבו הילד שקוע אך ורק בעצמו ובצרכיו. אין הבחנה בין זולת לאני. חוויה הזייתית: סיפוק פלאי של הצרכים שלב סימביוטי 2-6 ח'
אמאני
חווית התמזגות, אין גבול פיזי או פסיכולוגי
ערסול-חיפוש המשך החיים
קושי בהכרה של עצמי ,של הזולת ורצון לקשר סימביוטי.
אומניפוטנטיות. שלב ההבחנה 7-9ח'
ספרציה ואינדיבידואציה -ההיפרדות הפסיכולוגית של הילד מהמטפל.
קביעות האובייקט הרגשית ההבנה של הנפרדות מהאם, יותר עצמאות ויכולות חדשת ליהנות מהעולם (הליכה, דיבור) תחושת "אני" שלא קשורה לאמא.
יש חרדת זרים מתוך ההבחנה ביני לבין אמא,
בין אמא לבין הזר
וביני לבין הזר. שלב האימון 10-15 ח'
"רומן עם העולם" התינוק מתלהב מהעולם. תחושת אומניפוטנטיות.
עדיין הילד זקוק ל"בסיס הביתי".

האמא צריכה לדעת לשחרר לקבל בחזרה.
עידוד עדין ושמירה על קשר רגשי.(מתאים גם לשלב ההבחנה)
האב: מאפשר את ההפרדה, מעודד לעצמאות. שלב ההתקרבות מחדש 15-24 ח'
יש התקרבות בחזרה לאם, צורך בשיתוף. יש משבר, תחושה של ילד קטן בעולם גדול. חרדת פרידה וכאב נפשי על אובדן הטוטליות שנוצר עקב הספרציה. הפתרון הוא יצירת מרחק אופטימלי מהאם.

גיבוש עצמי: 2-3 ש'.
אינדיבידואציה ותחילת קביעות אובייקט רגשית (כמו מודל העבודה של בולבי).
סכמה רגשית של דמות האם והקשר עמה. תהליך הפנמה.
ספרציה מההורים, פיזית ונפשית שמאפשרת אינדיבידואציה.
אריקסון
רגשית
חברתית אמון בסיסי לעומת חשדנות
תינוקות לומדים לבטוח באחרים שיספקו את צורכיהם, וכך מפתחים תחושות של ערך עצמי. תינוקות שמקבלים טיפול לא עקבי עלולים בבגרותם לפתח חשדנות כלפי בני האדם בעולמם אוטונומיה מול בושה וספק
כל תהליכי החברות.
החברה מלקה אותי
המעבר לעצמאות:
הילד מרגיש בטוח לפעול בכוחות עצמו בעקבות האמון שרכש בשלב הראשון. אם לא יצליח עלול להרגיש בושה(חשוף ופגוע). יש רגשות של מודעות עצמית יוזמה לעומת אשמה
כאן רואים את ההתקדמות

אני מלקה את עצמי, זה פנימי.
הילדים יוזמים משחקים ויוזמים פעילויות כמו עזרה במטלות הבית. לפעמים פעילויות אלו מעוררות קונפליקטים עם בני משפחה אחרים וקונפליקטים אלה מעוררים אשמה. אשמה מופרזת תעכב היוזמה . ילדים יכולים לפתור את המשבר אם ילמדו לאזן בין היוזמות שלהם לתביעות הזולת . יכולת (חריצות) לעומת נחיתות
ילדים צריכים להשתלט על מיומנויות קשות יותר. במיוחד פעילות הגומלין עם בני גילם והישגים בלימודים. ילדים שחריצותם מאפשרת להם להצליח בתחומים אלה מפתחים תחושה של שליטה ובטחון עצמי. ילדים שאינם מתנסים בשליטה ובמיומנויות מסוימות חשים נחותים ונמנעים מפעילויות חדשות. 12-18: זהות לעומת בלבול תפקידים: על בסיס ההתנסויות הקודמות המתבגרים מפתחים זהות. במיוחד ביחס לחברה שלהם. כישלון בהשגת מטרה זו עלול לגרום לבלבול בזהות או בבחירת מקצוע, ובתפקידים שהם ממלאים כבוגרים
בגרות מוקדמת: אינטימיות לעומת בידוד. השאיפה לקשרי ידידות אמיצים ולפתח רגשות אהבה וחברות עם בני אדם אחרים. בני אדם שלא פיתחו תחושת זהות חזקה עלולים להתקשות ביצירת חברויות ויחסים אינטימיים ומתנסים בבידוד ובבדידות בגרות: פוריות לעומת קיפאון. פוריות כוללת תחומי אחריות שונים, כגון גידול ילדים וטיפוחם ופוריות בעבודה. בוגרים שאינם יכולים למלא מטלות אלה קופאים על שמריהם
זקנה: שלמות האגו לעומת ייאוש מגיעים לשלמות האגו אם הם יכולים להביט לאחור על חייהם ולראותם כחיים פוריים ומלאי סיפוק. אולם אם הם רואים את חייהם כאכזבה התוצאה היא ייאוש.
בולבי
רגשית
חברתית ביסוס ההיקשרות ומודל עבודה פנימי התנהגות עפ"י ומודל עבודה פנימי, הפעלת מערכת התנהגות
קבוצת השווים לא מצוין
רוב פעילות הגומלין מתרכזות בחפצים .נדיר ששני הפעוטות המשחקים באותו החפץ יתרכזו באותו נושא.
סביבה ללמידת מושגים של הוגנות ,הדדיות ושיתוף פעולה. זו סביבה מכרעת ללמידת דרכי התמודדות עם תוקפנות בין אישית .ילדים לומדים על נורמות וערכים תרבותיים. פעילות גומלין עם קבוצת השווים יכולה לסייע לילדים להתגבר על בעיות התפתחות. חמש התפתחויות בקבוצת השווים: 1.יצירת
2 . .נאמנות 3.תיאום בין קבוצת שווים חברויות לבין פעילות הגומלין .
4.דבקות בקבוצה
5. נורמות. ״עבודת גבול״. יכולת להבנה הדדית, אינטימיות ,מחויבות יכולת לתאם טווח רחב יותר של חברים .מתבגרים נעשים תלויים יותר בקבוצת השווים. תקופת שיא הקונפורמיות היא ההתבגרות המוקדמת. מתבגרים מבוגרים יותר משתחררים מתופעת הקהל המדומה ולכן גם הקונפורמיות יורדת.