הקשר בין שוויון הזדמנויות בחינוך ובין מוביליות הוא ברור והוכח במחקרים רבים.
על אף זאת, הנתונים מעידים על כך שמערכת החינוך בישראל לא מצליחה לצמצם פערים, ונכון להיום היא ממשיכה להוות בבואה של החברה הישראלית – פערים חינוכיים משמעותיים קיימים בין מגזרים שונים, ובין המרכז לפריפריה הגיאוגרפית, החברתית והכלכלית.
בעבודתנו נבחן את נושא פערי התקצוב בפריפריה במערכת החינוך ונתמקד בפערים בין הפריפריה למרכז. כמו כן, נבחן את הרקע ממנו נטוע הפער הזה.
שאלת מחקר: כיצד מערכת החינוך בישראל משפיעה על בתי הספר בפריפריה בתחום התקצוב?
בתחילה נבחן את המושג פריפריה ואת המדדים המגדירים פריפריה, הן מבחינת הגדרתה כמרוחקת מהמרכז הכלכלי והגיאוגרפי של המדינה והן מבחינת מדדים חברתיים-כלכליים.
לאחר מכן, נבחן מספר נושאים מרכזיים שזיהנו כגורמי השפעה מרכזיים בהעצמת הפערים בפריפריה בחינוך ונדון על היכולת של מערכת החינוך לצמצם את אותם הפערים – הבדלי תקצוב ושוויון הזדמנויות. נבדוק ממה מורכב התקציב של בתי הספר ונבדוק כיצד מחולק בין מרכז ופריפריה והאם ישנה העדפה תקציבית לתלמידי פריפריה, זאת כיוון שמחקרים רבים קודמים מצאו שכדי שילד שנקודת הפתיחה שלו נמוכה יוכל להצליח בבית הספר אין די בשוויון פורמלי בתקציבים, אלא יש לתת לו הקצאה עודפת של משאבים – יותר שעות הוראה, מורים איכותיים ועוד.
ישראל היא אחת ממדינות הOECD (ארגון המדינות המפותחות) ובולטת במדד ג'יני לאי שוויון, מדד סטטיסטי הבודק את רמת השוויוניות בחלוקת ההכנסות במדינה (המכון הישראלי לדמוקרטיה 2020). לפיכך נבדוק היכן עומדת ישראל אל מול מדינות הOECD בפערים בהישגים בין תלמידים מרקע חברתי כלכלי חזק לבין תלמידים מרקע חברתי כלכלי חזק ונבחן האם יש מדינות שהתגברו בעזרת השקעה על פערים מסוג זה.

חינוך והשכלה הם אבני דרך חשובות בחייו של הפרט ומשפיעים באופן משמעותי על עיצוב תפיסת העולם, על כישורים ומיומנויות חברתיים ועל אופני קבלת החלטות בתחום האישי והמקצועי. רמות החינוך וההשכלה עשויות להשפיע על פערים בין האוכלוסיות השונות, ועל עתידם, על פרנסתם ועל איכות חייהם של המשתייכים אליהן. מדיניות החינוך בישראל שואפת לצמצם את הפערים ברמת ההשכלה בכלל האוכלוסייה כדי לסייע בצמצום פערים חברתיים (אשר את חלקם הדגמנו לעיל), עם זאת, מערכת החינוך הישראלית מתקשה מאד בצמצום הפערים, ונכון להיום היא ממשיכה להוות בבואה של החברה הישראלית – פערים חינוכיים משמעותיים קיימים בין מגזרים שונים, ובין המרכז לפריפריה הגיאוגרפית, החברתית והכלכלית. כך למשל, כן ישנו מתאם מובהק בין עוני, השכלת ההורים וסיכויי הצלחתו של התלמיד. הורים עניים אינם מסוגלים להשקיע בילדיהם את אותם משאבים כמו הורים מבוססים, והרשויות המקומיות בישובים חלשים מתקשות לסייע לבתי הספר, למשפחות ולתלמידים (דו"ח הצוות הבין משרדי לצמצום פערים בתקצוב מערכת החינוך 2014).
בנוסף טוען איילון, החינוך במרכז מלווה בהקצאת משאבים שהחינוך בפריפריה לא זכאי לו (איילון, 2019). "אנשים זוכים להזדמנות שווה כאשר לא מפלים ביניהם, למשל על רקע מין, גזע ,דת וכו' " (דהאן, 2018). עוד על פי דהאן, אמורה להיות מחלוקת בעניין הזה מכיוון שמדינות דמוקרטיות לא אמורות להפלות. לכן, צריך להסתכל מהם המאפיינים, שמבחינה מוסרית הם שרירותיים ושיש הפליה בניהם. מדובר במאפיינים חברתיים וכלכליים. כמו כן, בעשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית בגידול בחוסר שוויון בפן הכלכלי ובפן החברתי.