שאלה 1
א. גרוסגליק במאמרו: "אזרחות-צרכנות? אוכל אורגני ותרבות גלובאלית בישראל (2016) דיבר על צריכת האוכל האורגני שמזוהה עם המושג אזרח-צרכן כפעולה הקשורה לקידום היבטים של צדק סביבתי תוך שילוב של שיקולים אתיים בפרקטיקות יומיות. כמו כן צריכת האוכל האורגני נעשית במטרה לעצב זהות להפגין הביטוס חברתי ותרבותי תוך פתיחות לגלובליזציה תרבותית.
אסביר כיצד תרבות האוכל האורגני בישראל מתקשר למאמר של ויליאמס ולמושגים שהוא מציג במאמר. ויליאמס במאמרו: "בסיס ומבנה – על התיאוריה התרבותית המרקסיסטית" (1991) מציג את גישתו של קארל מרקס שלפיה החברה מוחלקת למעמדות כאשר יש מעמן שולט ומעמד נשלט. בעקבות זאת ויליאמס פיתח תיאוריה והתמקד בתרבות ובאופן היווצרותה כחלק מתהליך המושפע מכוחות ותהליכים חברתיים מתוך הגישה הניאו-מרקסיסטית שלפיה האליטות שולטות במבנה החברתי והתרבותי. כמו כן ויליאמס טוען כי בכל חברה יש ערכים, משמעויות וציפיות שאותם מגדירים תחת תרבות דומיננטית ואפקטיבית כאשר היא..

ב. שאלה המחקר האפשרית אשר עולה מתוך המאמר היא: "מהן המשמעויות החברתיות הניתנות לאוכל האורגני על ידי צרכניו הישראלים בהתייחסותם לסוגיות חברתיות-סביבתיות כלל-עולמיות?"

עדיף לשאול – "אילו צרכים ממלאת צריכת האוכל האורגני בקרב צרכנים צעירים בישראל?".
לשאלה זו יש חשיבות גבוהה מאחר שצריכת אוכל אורגני נתפסת כפעולה המקדמת מספר היבטים כגון היבטים סביבתיים, חברתיים ואתיים. לאור זאת החוקר רוצה לבחון את המשמעויות הסימבוליות הניתנות לצריכת אוכל אורגני על ידי צרכניו והאם יש קשר בין תפיסתם האישית לבין תפיסת הפעולות שצריכת האוכל האורגני מקדם כפי שנזכר קודם. כמו כן החוקר בודק בעבודתו האם תפיסתם האישית של הצרכנים מקדמת מניעים הדוניסטים הקשורים לעיצוב הזהות והפגנת סטטוס חברתי. יתרה מכך החוקר מזכיר במאמרו את המושג "אזרח-צרכן" שלפיו מושג זה משלב תפיסות מנוגדות של אזרחות וצרכנות יחדיו כאשר מחד גיסא מדובר באחריות על הסביבה והחברה, ומאידך גיסא מדובר על איכות, טעם ובריאות. ברם, החוקר מציע לא להחיל את ..

ציון 94