תפיסות החינוך הרב תרבותי בתוכנית הלימודים במקצוע מולדת - חברה ואזרחות, לבית ספר יסודי

תקציר העבודה

תוכן
תקציר 3
מבוא 4
סקירת ספרות 5
גישות חד תרבותיות 5
גישות רב תרבותיות 12
בסיס אידאולוגי לתוכנית לימודים 16
מתודולוגיה 19
ממצאים 20
דיון 31
מקורות 39

תקציר
תוכניות הלימודים משרטטות קווים והנחות למהות האידאולוגיה, ואיתן קווים מנחים לפעולה באמצעות הנושאים והתכנים הנבחרים ודרכי ארגונם בפועל (אלפרט, 2002).
התוכנית החדשה "מולדת חברה ואזרחות", מהווה חידוש בנוף מבחינת תפיסת התוכנית ותחומי הידע שהיא כוללת. התוכנית הופצה בשנת 2002 כתוכנית רשמית למגזר היהודי, הערבי והדרוזי. התוכנית שואבת את עקרונותיה משלושה ערוצים: הראשון – תוכנית הלימודים תשל"ט בלימודי המולדת והחברה. השני – דוח קרמניצר משנת תשנ"ו שדיבר על חינוך באזרחות לכלל תלמידי ישראל. ושלישי – תוכנית לימודים משנת תשמ"ט והיא תולדות הישוב.
מטרת עבודה זו לבחון את המדיניות החינוכית הבאה לידי ביטוי בתוכנית הלימודים במקצוע מולדת – חברה ואזרחות, לבית ספר יסודי. האם היא חד תרבותית ו/או רב תרבותית? שיטת המחקר שבחנה את הממצאים הינה חקר איכותני עיוני עם מאפיינים איכותניים בתוכנית הלימודים.
התוכנית הופצה כתוכנית רשמית לחינוך הממלכתי, ממלכתי דתי ולמגזר הערבי כמקצוע ליבה, המבטא את הערכים אותה שואפת מערכת החינוך במדינת ישראל להפנים בקרב התלמידים.
פרק הממצאים נותח על פי שתי גישות שעלו מסקירת הספרות, חד תרבותיות ורב תרבותיות. בניתוח תוכנית הלימודים בלטה העובדה כי 66% מנושאי לימוד התמקדו בחד תרבותיות ו 34% מנושאי הלימוד התמקדו ברב תרבותיות. בחד תרבותיות עלתה תת קטגוריה אחת של אותה הגישה והיא הטמעה סמויה, ובגישה הרב תרבותיות בתוכנית הלימודים עלו תתי קטגוריות של אותה גישה המייצגים רב תרבותיות פרטיקולרית ורב תרבותיות פלורליסטית.
מאז ועד היום תוכניות הלימודים הערבית מבטאת את יחסי השליטה בין הרוב היהודי למיעוט הערבי, דהיינו התלמידים לומדים על המפעל הציוני תוך התעלמות מהמורשת התרבותית שלהם. בהתייחס לתוכנית לימודים כתפיסה לאומית אידאולוגית, אין ספק שהתוכנית מבטאת אמונות לגבי מה ראוי שילדים ילמדו בבית הספר ולאילו מטרות ומאיזה סיבות.
תוכנית הלימודים מולדת חברה ואזרחות מעלה גישה אתנוצנטרית בבחירת כותביה, ואיתן קווים מנחים לפעולה באמצעות הנושאים והתכנים הנבחרים ודרכי ארגונם בפועל. אפשר לשער שכותביה לא ביקשו לחדש בתוכני הלימוד החדשה במולדת, אלא בעיקר לנסח מחדש את מטרותיה. עם זאת המגמה להדגיש את ההיסטוריה של היהודים במדינת ישראל מבוטאת ללא כל הסתייגות בדברי התוכנית כחלק מגישה אתנוצנטרית סמויה.