10285 שיטות מחקר במדעי החברה: עקרונות המחקר וסגנונותיו
מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
סוג העבודה | ממ"ן |
מספר ממ"ן | 14 |
מקצוע | תחומים אחרים |
קורס | שיטות מחקר במדעי החברה: עקרונות המחקר וסגנונותיו |
מילות מפתח | 10285 שיטות מחקר במדעי החברה עקרונות המחקר וסגנונותיו ממ”ן 12, מוטיבציה, מערך דמוי ניסוי, מערך מחקר, מערך מתאמי, מערך ניסוי אמיתי, מערך שגוי, משתנה בלתי תלוי תיאורטי, משתנה בלתי תלוי תצפיתי, משתנה תלוי תיאורטי, משתנה תלוי תצפיתי, קונפאונדינג, שיטות מחקר במדעי החברה ממן 14, שיטות מחקר ממן 14, תוקף חיצוני, תוקף מבנה, תוקף מסקנה סטטיסטית, תוקף פנימי |
ציון | 80 |
שנת הגשה | 2013 |
מספר מילים | 786 |
תקציר העבודה
10285 שיטות מחקר במדעי החברה: עקרונות המחקר וסגנונותיו – ממ”ן 14, ציון 80 – כולל הערות המנחה.
חומר הלימוד למטלה: יחידה 6.
נושאים מרכזיים: משתנה בלתי תלוי תיאורטי, משתנה בלתי תלוי תצפיתי, משתנה תלוי תיאורטי, משתנה תלוי תצפיתי, מערך מחקר, מערך ניסוי אמיתי, מערך דמוי ניסוי, מערך שגוי, מערך מתאמי, תוקף פנימי, תוקף חיצוני, תוקף מסקנה סטטיסטית, תוקף מבנה, קונפאונדינג.
הקדמה לשאלות 3-1
לחוקר הייתה תיאוריה, כי מידת האופטימיות שמגלים הורים בחינוך ילדיהם, משפיעה על מידת האופטימיות של הילדים: ככל שההורים אופטימיים יותר ביחסם לחיים, כך גם הילדים, ולהיפך. החוקר יזם תכנית טיפול במטרה לעודד אופטימיות אצל הורים, וערך מחקר כדי לבדוק אם תכנית זו אכן מעלה את רמת האופטימיות של הילדים.
בתחילת המחקר העביר החוקר שאלון אופטימיות למדגם של זוגות הורים הנשואים 10 שנים, ולהם שני ילדים. לאחר מכן, לצורך תכנית הטיפול, חילק את זוגות ההורים באופן מקרי לשתי קבוצות: א, ב.
לשתי הקבוצות נתן טיפול קבוצתי העוסק ביחסי הורים-ילדים, במשך חצי שנה, במפגש שבועי בן שעתיים. בקבוצה א, אך לא בקבוצה ב, חלק מזמן הטיפול התמקד בעידוד אופטימיות. בתום מחצית השנה העביר שוב החוקר להורים את שאלון האופטימיות – כדי לבחון האם אכן ההורים מקבוצה א אופטימיים יותר מאשר ההורים מקבוצה ב. ואכן נמצא הבדל בין ההורים משתי הקבוצות (אחרי הטיפול), כפי שמתואר בשרטוט הבא…
לאחר מכן מדד החוקר את רמת האופטימיות של הילדים, באמצעות גרסה המותאמת לילדים של שאלון האופטימיות. לכל ילד ניתן ציון אופטימיות שנע בין 1 ל-7.
ניתוח התוצאות העלה כי השערת המחקר אוששה.
שאלה 1:
א. מהו המשתנה הבלתי תלוי התיאורטי? מהו המשתנה הבלתי תלוי התצפיתי ומהם ערכיו?
תשובה: המשתנה הבלתי-תלוי התיאורטי: רמת האופטימיות של ההורים. המשתנה הבלתי-תלוי התצפיתי: השתתפות/אי-השתתפות בטיפול קבוצתי הכולל התמקדות בעידוד אופטימיות. ערכיו: קבוצה א’: השתתפה בטיפול קבוצתי הכולל התמקדות בעידוד אופטימיות. קבוצה ב’: השתתפה בטיפול קבוצתי ללא התמקדות בעידוד האופטימיות
ב. מהו המשתנה התלוי התיאורטי? מהו המשתנה התלוי התצפיתי ומהם ערכיו?
תשובה: המשתנה התלוי התיאורטי: רמת האופטימיות של הילדים. המשתנה התלוי התצפיתי: גרסה מותאמת לילדים של שאלון האופטימיות. ערכיו: ציון אופטימיות שנע בין 1 ל-7.
ג. האם זהו מערך ניסויי אמיתי, מערך דמוי ניסוי, מערך שגוי או מערך מתאמי? הסבר בקצרה.
ד. הצג באופן סכמטי את מערך המחקר וציין במילים מה מבטאים הסימנים השונים.
ה. לאחר הטיפול העביר החוקר שאלון אופטימיות להורים. מהי מטרת הבדיקה? כיצד נקראת הבדיקה? מה התוצאה הצפויה בה? הסבר בקצרה.
שאלה 2:
החוקר החזיק קבוע את מספר שנות הנישואין ואת אורך המחקר. לגבי כל אחד מהמשתנים האלה:
א. ציין אם הוא משתנה הקשור לאפיונים של הנבדק או לפרוצדורה.
ב. האם החזקת משתנים אלו כקבוע תשפיע על התוקף הפנימי? החיצוני? של המסקנה הסטטיסטית? והמבנה? הסבר
שאלה 3:
חוקר ב’ טוען כי העובדה שהחוקר ביצע את מחקרו על נבדקים מרמות השכלה שונות יכולה להשפיע הן על התוקף הפנימי והן על התוקף החיצוני.
האם חוקר ב’ צודק? הסבר לגבי כל סוג של תוקף בנפרד.
שאלה 4:
קונפאונדינג היא טעות שיטתית ברמה התיאורטית. הסבר טעון זה והדגם אותו על מצב בו המשתנה הבלתי תלוי הוא לחץ בעבודה (יש/אין) והמשתנה התלוי הוא רמת מוטיבציה. עשה זאת על ידי תיאור מקוצר של מערך מחקר ניסויי מתאים בו קיימת בעיה של קונפאונדינג.