בריאות וההוצאה לבריאות עבודה סמינריונית מוגשת ע"י  אאאאאא ת.ז 111111111
לפרופסור אאאאאאאא אאאאאא אוגוסט 2005
תוכן העניינים
מבוא
ההוצאה הלאומית לבריאות בריאות וההוצאה לבריאות מבוא
קיימים הבדלים ניכרים בין ההוצאה לבריאות במדינות שונות. קיימים גם הבדלים בין תפוקות מערכות הבריאות במדינות השונות.
ההוצאה "המנורמלת" של מדינה לבריאות מחושבת בדרך כלל כהוצאה שנתית לנפש, או כאחוזים מהתוצר המקומי הגולמי.
מדידת תפוקות מערכת הבריאות ובמיוחד השוואה בין מדינות, היא משימה קשה הרבה יותר. יש המשתמשים בסטטיסטיקות בדבר תמותת תינוקות, יש הבוחנים את תוחלת החיים ואחרים משתמשים בכלים אחרים. בכל מקרה , אף לא השוואה אחת מבין הנ"ל מציגה תמונה כוללת על רמת שירותי הבריאות. נראה כי עד שלא יוגדרו מטרות ומדדים ברורים, לא נדע מהי ההוצאה הנכונה לשירותי הבריאות.
עבודה זאת תעסוק בקשר שבין בריאות וההוצאה לבריאות. העבודה תסתמך על נתונים ומחקרים עדכניים ככל הניתן.
ההוצאה הלאומית לבריאות ההוצאה הלאומית לבריאות משמשת כמדד עקיף לחשיבות המיוחסת לבריאות ואף לאיכות מערכת הבריאות במדינה. על פי חוקרים בעלי השקפת עולם חברתית – שוויונית, הממד החשוב ביותר של ההוצאה הלאומית לבריאות הוא החלוקה הפנימית שלה. בהוצאה הלאומית שני מרכיבים: ההוצאה הציבורית לבריאות, המשקפת את ההוצאה לבריאות של הממשלה והרשויות המקומיות (במסגרת התקציב הרגיל ותקציב הפיתוח); וההוצאה הפרטית לבריאות, המשקפת את ההוצאות על בריאות של משקי הבית. ככל שההשקעה הציבורית גבוהה יותר, מערכת הבריאות היא אוניברסליסטית ושוויונית יותר.
השקעה פרטית גבוהה עשויה להעיד על שירותי בריאות טובים יותר למיעוט של בעלי אמצעים, ובאופן כללי יותר, על מערכת בריאות פחות אוניברסליסטית ושוויונית.
בטבלה להלן פירוט ההוצאה לבריאות במספר מדינות מפותחות, בישראל, ובארצות ערב.
הטבלה מביאה גם את החלוקה הפנימית החשובה בין ההוצאה הפרטית להוצאה הציבורית לבריאות.
סך ההוצאה לבריאות כאחוז מהתמ"ג Total Expenditure on Health as % of GDP הוצאה פרטית לבריאות כאחוז מהתמ"ג Private Expenditure on Health as % of GDP הוצאה ציבורית לבריאות כאחוז מהתמ"ג Public Expenditure on Health as % of GDP ארצות
1 0.5
2 .6
7.9
גרמניה
1 0.4
2 .8
7.6
שוויץ 9.3
2 .0 7.3
צרפת 9.2
2 .2
7.0 נורבגיה
8 .4
1 .5
6 .9
דנמרק 7.6
0.9
6 .7
סלובניה 7.9
1 .3
6 .6
שוודיה 9.3
2 .7
6 .6
קנדה 7.2
0.6
6 .6
צ'כיה
8 .0
1 .6
6 .4
ערב הסעודית
8 .8
2 .5
6 .3
בלגיה
8 .1
1 .8
6 .3
ניו-זילנד
8 .6
2 .6
6 .0 אוסטרליה
8 .7
2 .8
6 .0 הולנד 9.5
3 .6
6 .0 ישראל
8 .2
2 .3
5.9
אוסטריה
6 .9
1 .2
5.8
בריטניה
1 2.9
7.1
5.7
ארצות הברית 7.2
1 .6
5.7
יפן
6 .5
1 .5
5.7
סלובקיה
8 .2
2 .6
5.6
איטליה 7.0
1 .6
5.4
ספרד
6 .8
1 .7
5.2
פינלנד
6 .8
1 .6
5.2
אירלנד
6 .8
1 .6
5.2
הונגריה
6 .7
1 .5
5.2
קוסטה ריקה 7.7
2 .5
5.1
פורטוגל
6 .6
1 .3
5.1
אסטוניה
8 .6
3 .7
4 .9
הרשות הפלסטינית1
8 .4
3 .6
4 .7
יוון
6 .2
1 .5
4 .7
פולין
6 .3
1 .5
4 .7
ליטא
6 .7
2 .6
4 .0 לטביה
8 .0
3 .8
3 .6
ירדן
3 .3
0.4
2 .9
כווית
3 .5
0.6
2 .9
עומן 5.9
3 .1
2 .7
צ'ילה
3 .6
1 .0
2 .6
אלג'יריה
4 .3
1 .8
2 .5
טרינידד וטובגו 5.4
3 .0
2 .4
קוריאה
8 .4
6 .1
2 .4
ארגנטינה 5.6
3 .2
2 .4
תימן
1 2.1
9.7
2 .2
לבנון 5.1
2 .9
2 .2
טוניס 5.0
2 .8
2 .1
הונג קונג, סין 9.1
7.3
1 .9
אורוגואי
3 .8
2 .0
1 .8
מצרים
4 .2
2 .5
1 .7
איראן
4 .4
3 .2
1 .2
מרוקו
3 .2
2 .1
1 .1
סינגפור
2 .5
1 .6
0.9
סוריה
8 .4
7.6
0.8
איחוד האמירויות הטבלאות להלן מציגות את סך ההוצאה לבריאות לנפש בדולרים לשנה:
התייקרותם של שירותי הבריאות גורמת למגמה של הפניית יותר ויותר משאבים לשירותי בריאות כפי שמוצג בטבלה ובגרף להלן:
             השוואה בין-לאומית הוצאה לאומית לבריאות הוצאה לנפש בדולרים, במונחי כוח אחוז מהתוצר   הקנייה(3) של התוצר המקומי הגולמי המקומי הגולמי(2)   Percent of the   Expenditure per capita in $, in terms Gross Domestic   of PPP(3) of the Gross Domestic Product Product(2)  
2 002
2 000
1 990
2 002
 
2 ,220  
2 ,147  
1 ,205   7.7   אוסטריה
2 ,504  
2 ,379  
1 ,320   9.1   אוסטרליה
2 ,166   
2 ,001  
1 ,321  
8 .5   איטליה
2 ,807  
2 ,559  
1 ,374   9.9   איסלנד
2 ,367  
1 ,774   759   7.3   אירלנד 5,267  
4 ,538  
2 ,799  
1 4.6   ארצות הברית
2 ,515  
2 ,288  
1 ,248   9.1   בלגיה
2 ,817  
2 ,640  
1 ,279  
1 0.9   גרמניה
2 ,580   
2 ,351  
1 ,364  
8 .8   דנמרק
2 ,643  
2 ,196  
1 ,326   9.1   הולנד
2 ,160  
1 ,839   955   7.7   הממלכה המאוחדת
1 ,814  
1 ,617  
3 86   9.5   יוון
2 ,077  
1 ,958  
1 ,082   7.8   יפן
1 ,814  
1 ,756   947  
8 .7   ישראל
3 ,083  
2 ,747  
1 ,365  
8 .7   נורווגיה
1 ,857  
1 ,611   937  
8 .5   ניו זילנד
1 ,646  
1 ,493  
8 15   7.6   ספרד
6 54   578  
2 16  
6 .1   פולין
1 ,118   977   575   7.4   צ'כיה
2 ,736  
2 ,416  
1 ,539   9.7   צרפת
2 ,931  
2 ,541  
1 ,696   9.6   קנדה
2 ,517  
2 ,243  
1 ,492   9.2   שוודיה
3 ,445  
3 ,111  
1 ,760  
1 1.2   שווייץ           מקור: OECD.
(1) לחלק מהמדינות מתייחסים הנתונים במקור לשנת 2001.
  (2) לתמ"ג הוספו מסים (נטו) על היבוא.
(3)  PPP – $ מותאמים לשווה ערך כוח הקנייה של התמ"ג.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל (למ"ס), נכון לשנת 2003 , ההוצאה הלאומית לבריאות, במחירים קבועים, עלתה בשנת 2003 בקרוב ל-1% (ירידה של 1% לנפש), לאחר עליות של 1% בכל אחת מהשנים
2 001-2002 ו-2% בכל אחת מהשנים 1999-2000. ההוצאה הלאומית לבריאות, במחירים שוטפים, הסתכמה בשנת 2003 בכ-46 מיליארד ש"ח, שהם 8.8% מהתמ"ג. ההוצאה לבריאות כוללת את ההוצאות על כל שירותי הבריאות הניתנים במרפאות, בבתי החולים, וכן שירותי רופאים פרטיים ורופאי שיניים, הוצאה על תרופות ומכשירים רפואיים, מחקר ומינהל ממשלתי בתחום הבריאות והשקעה במבנים ובציוד במוסדות הבריאות.
השוואה בין-לאומית לארצות הOECD- מראה, כי שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל הגיע בשנת 2002 ל-8.7% מהתוצר המקומי הגולמי. שיעור זה זהה לשיעור הממוצע של מדינות ה-OECD, דומה לשיעור באיטליה, בנורווגיה ובדנמרק, ונמוך בהשוואה לארה"ב (14.6%), גרמניה, קנדה, שווייץ, צרפת, יוון ואיסלנד (9.5%-11.2%). ב-13 מדינות ה-OECD האחרות שיעור ההוצאה הלאומית מהתמ"ג נמוך מהשיעור בישראל, במיוחד בקוריאה, בלוקסמבורג, ובפולין (כ-6%).
מההשוואה הבין-לאומית עולה עוד, כי בשנת 2002 ההוצאה לבריאות לנפש במונחי כוח קנייה בישראל – 1,814$ – הייתה דומה להוצאה ביוון ובניו זילנד. בארה"ב הייתה ההוצאה לנפש הגבוהה ביותר – 5,267$. בעוד 18 מדינות הייתה ההוצאה גבוהה יותר מאשר בישראל. מדינות שבהן הייתה ההוצאה פחות מ-1,200$ הן: צ'כיה, קוריאה, הונגריה ופולין. החישוב במונחי כוח קנייה מביא בחשבון את ההבדלים במחירי התוצר במדינות השונות.
בריאות וההוצאה לבריאות כמוצג בטבלאות לעיל, ההוצאה לבריאות בארה"ב היא הגבוהה בעולם ובהפרש ניכר משאר הארצות.
לכאורה ניתן היה לחשוב כי רמת שירותי הבריאות בארה"ב גם היא הטובה בעולם, אולם אין הדבר בהכרח כך.
הסיבה העיקרית להוצאה הגדולה לבריאות בארה"ב היא מחירם היקר של שירותים אלו בארה"ב.
מסתבר שדווקא מחסור יחסי ברופאים, אחיות וציוד רפואי מתקדם, מביא על פי חוקי הביקוש וההיצע לעליית מחירי הטיפול הרפואי ולעליית ההוצאה לנפש לבריאות.
גם המבנה המסובך של מערכת הבריאות בארה"ב הכולל מרכיב ציבורי, ביטוחים רפואיים פרטיים ונותני שירות פרטיים מעלה את התקורות הקשורות למערכת הבריאות.
לפיכך, ארה"ב מייצגת דוגמא בה דווקא מחסור בשירותים רפואיים כרוך בעלות גבוהה של שירותי הבריאות.
בהמשך לכך על פי (2004) McGlynn   הגורם הקובע ביותר את איכות מערכות הבריאות הוא אופן הניהול שלהן.