עבודה סמנריונית בנושא התערבות המדינה ביחסים בין הורים וילדיהם הקטינים

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2004
מספר מילים 8577
מספר מקורות 40

תקציר העבודה

מבוא
"היום של עדנה שטרית מתחיל לפעמים בלילה, כשהיא מוזעקת לטפל בילד שהוריו התעללו בו ונאלצת לחתום על צו להוצאתו מהבית והעברתו למרכז חירום. אבל אחרי לילה שכזה אין הנחות. סדר היום תובעני. שלשום, למשל, התייצבה ב-8 בבוקר להתייעצות שהתקיימה במחלקה פסיכיאטרית בעניינו של נער שניסה להתאבד; משם נקראה לביתה של פעוטה שאמה חשדה כי עברה התעללות מינית על ידי קרוב משפחה; אחר כך הגיעה למשרדה בלשכת הרווחה של עיריית נס ציונה, שם המתינה לה אישה שבנה הכה קשות את אחיו ואחיותיו. וכל זאת עוד לפני 12 בצהריים." לפני בואי לסקור את נושא התערבות המדינה ביחסים בין הורים וילדים, היינו, סמכותם של "שליחי המדינה", פקידי הסעד, יש להקדים ולומר שאנשי מקצוע אלה נושאים באחד המקצועות הקשים והמאתגרים ביותר. פקידי הסעד נאלצים להכריע יום- יום בשאלות הרות גורל, שאלות שעלולות לעיתים לקרוע משפחות, ולעיתים להציל את נפשו של ילד. לפני שאתחיל בסקירה שבאה לעיתים גם לבקר את עבודתם, ברצוני להביע הערכה לתפקיד הקשה אותו הם ממלאים, למרות הביקורת אשר מופיעה בעבודתי, סמוכה אני ובטוחה, שפקידי הסעד, רובם ככולם, עושים את עבודתם מתוך מסירות ותקווה לחולל שינוי לטובה בחיי הקטינים אשר תחת טיפולם.
  מדינת ישראל, כמדינת רווחה, מעניקה לאזרחיה, ובכללם גם לילדים, הגנה סוציאלית מקיפה בתחומי הבריאות, החינוך ושירותי הרווחה. אחד הנושאים שבאחריות משרד הרווחה הוא השירותים האישיים והחברתיים לילדים ולבני נוער.
בשירותים האישיים והחברתיים העיקריים הניתנים לילדים ולבני נוער נכללים שירותי הרווחה להגנה על ילדים בסיכון. קטין (קטין הוא מי שטרם מלאו לו 18 שנים) בסיכון הוא:
קטין שלא נמצא אדם האחראי לו; קטין שהאחראי לו אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו; קטין שנתון להתעללות פיזית או מינית במשפחתו או חי בסביבה לא בריאה; וכן קטין שעשה מעשה שהוא עבירה פלילית ולא הובא לדין פלילי בגלל גילו הצעיר.
האחריות לטיפול בקטין בסיכון, לאחר שאותר, מוטלת על המחלקה לשירותים חברתיים באמצעות פקיד הסעד, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו. פקידי הסעד מופקדים על הפעלת מספר חוקים בתחום המשפחה:
–          חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955,  (להלן:"חוק הסעד") מאפשר לבית המשפט או לבית הדין לצוות על פקיד סעד לחקור ולחוות דעתו, בתסקיר בכתב ובעל פה בעניין של קטין או חולה נפש.
–          חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962,(להלן: "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות") קובע את הסמכויות של הורים כאפוטרופוסים לילדיהם הקטינים, וכן סמכויות של גורמים שונים וביניהם פקיד הסעד, לצורך הגנה על חסויים וסמכויות של אפוטרופוסים המופקדים על עניינם של חסויים וכן: מתי וכיצד פונה אחד ההורים לבית המשפט בעניין הנתון לאפוטרופסותו, כגון חילוקי דעות בין ההורים בעניין החזקת ילדים וחינוך. וכן באילו נסיבות ימונה אפוטרופוס למי שאינו מסוגל לטפל בענייניו.
–          חוק גיל הנישואין, תש"י- 1950, מאפשר לבית המשפט לפנות לפקדי סעד לקבלת תסקיר בגין מתן היתר נישואין לקטינה מתחת לגיל 17.
–          חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א -1991, מאפשר לבית המשפט לפנות לפקיד הסעד בבקשה לתסקיר בעניינו של קטין וכן לסייע באכיפה של החלטות בית המשפט בדבר החזרת הקטין או קיום הסדרי ראיה. יצירת קשר בין הורה המגיע מחו"ל וילדו שנחטף לארץ והעברת הילד לרשותו בהתאם להחלטת בית המשפט.
–          חוק הנוער  – טיפול והשגחה, תש"ך-1960,  (להלן: "חוק הנוער") קובע הגדרות לקטין נזקק וקובע דרכי טיפול והשגחה אשר נתונים לפקיד הסעד בעניין הקטין.  –          חוק העונשין (תיקון
2 6)-  חוק חסרי ישע, תש"ן-1989- בהתייחס לחולי נפש, החוק מחייב אזרחים ואנשי מקצוע לדווח לפקיד הסעד על קטינים וחסרי ישע בסיכון –          החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991, מאפשר לבית המשפט לפנות לפקיד סעד להכנת תסקיר לעניין מתן צו הגנה ולמתן המלצות על דרכי טיפול במשפחה לגבי הפעלת הצו התיקונים לחוק מתייחסים ל: הרחבת הגדרת בן משפחה, הגשת תסקיר, התייחסות לשמירת קשר בין הקטין לבין האחראי עליו, התחייבות לקבלת טיפול לאחר קבלת תסקיר המתייחס להתאמה לטיפול, התעללות נפשית, הארכת משך הצו לתקופה של שנה.
–          חוק ההוצאה לפועל (סעיף
6 2), תשכ"ז- 1967.
מחייב את המוציא לפועל להסתייע בפקיד סעד בביצוע פסק דין על משמורת והסדרי ראייה, להעברה או מסירת קטין בידי הורה. כן יסייע פקיד הסעד בקיום הסדרי ביקור וקשר בין הורים לילדם הקטין כאשר פסק הדין אינו ניתן לביצוע, אלא על כורחו של הקטין, או שהיו קשיים אחרים בביצוע פסק הדין, רשאי המוציא לפועל לפנות לבית המשפט בבקשת הוראות פעולה. –          חוק בתי המשפט לענייני משפחה – התשנ"ה 1995. מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה לצוות על פקיד הסעד להגיש תסקיר ורשאי פקיד הסעד ליזום הליך בבית המשפט בכל עניין הנוגע לקטין באישור או באמצעות היועץ המשפטי.
תפקידים נוספים: הכרה באבהות, ממזרות.
המצב בארץ- נכון לינואר 2002 פועלים מעונות יום ומשפחתונים לכ – 14,000 ילדים, כלומר ילדים אלה, חלקם בהסכמת ההורים וחלקם כפויים על ידי מערכת המשפט, נמצאים כולם בהשמות חוץ ביתיות, הכוללות משפחתונים פנימיות וכדומה.
בעבודתי אתייחס בעיקר לתחום פעולותיו של פקיד סעד האחראי על הוצאת ילדים מרשות האחראי להם- פקיד סעד לחוק הנוער, אשר אוכלוסיית היעד שלו היא קטינים נזקקים להגנה על פי חוק הנוער טיפול והשגחה, וקטינים הנזקקים להגנה על פי חוק חסרי ישע. מטרתם העיקרית של פקידי סעד לחוק הנוער היא מתן שירותי הגנה טיפול והשגחה בעיקר במצבי חירום על מנת להבטיח את שלומם המידי של הקטינים.
בארץ, מטפלים פקידי הסעד לחוק הנוער בכ – 20,000 ילדים ובני נוער בשנה פקידי סעד לסדרי דין, עובדים מכוח חוקים שונים-תוך שמירה על עקרון טובת הקטינים וחסרי הישע והגנה על שלומם וביטחונם. כולל פקוח על הסדרי ראייה בין ילדים להוריהם עפ"י צו הערכאות המשפטיות. פקידי הסעד לסדרי דין מגישים כ- 16,000 תסקירים בשנה.
במהלך העבודה ארצה להראות שנראה כי פקידי הסעד עושים שימוש מוגזם בסמכותם לנתק קטינים מהאחראיים לה. הפתרון שיכול להחליף את הוצאת הקטינים מביתם הוא מתן מסגרת משפחתית משלימה המעניקה טיפול וסיפוק צרכים, מבלי לנתק את קשרי הילד עם משפחתו הטבעית.
במסגרת זו משולבים בארץ כ – 700 ילדים בשנה, מספר קטן בהרבה מהילדים בהשמה חוץ- ביתית.
באופן כללי- במקרה של קטין נזקק, אשר מצבו מגיע לידיעת פקיד סעד, מפנה פקיד הסעד את מקרה הקטין לוועדת החלטה, ועדת החלטה היא מסגרת רב-מקצועית לדיון, לאבחון ולקבלת החלטות בעניין תוכניות טיפול בילדים ובהוריהם, במסגרת הקהילה או במסגרות חוץ-ביתיות. הוועדה מתכנסת בלשכת הרווחה המקומית, ותפקידה לאבחן את מצב הילד ואת מערכת היחסים שלו עם המשפחה ועם הסביבה, לבדוק דרכי טיפול אפשריות, להחליט על דרך הטיפול המועדפת, לקבוע תוכנית טיפול מפורטת ולעקוב אחר יישומה. לקראת הדיון בוועדה על העובד הסוציאלי בוועדה להכין דוח מפורט על מצבו של הילד. לעתים נדרשת גם חוות דעתו המקצועית של רופא, של פסיכולוג או של גורם מקצועי אחר – וזו קובעת כיצד יש לטפל בקטין.